"11 שנה לקחתי שכר מינימום, השוק לא תגמל אותי בהתאם"

" במשך 11 שנה משכתי שכר מינימום, כדוגמה אישית וגם מתוך תפיסה שזה הדבר הנכון, אבל לא התייחסו לזה", אומר ל"כלכליסט" רמי שביט, מנכ"ל קבוצת המשביר 365. "עכשיו אני מושך שכר רגיל. עשיתי את זה כדוגמה אישית. כשאתה לוקח חברה במשבר, בשוק שהיה במשבר — זה הדבר הנכון לעשות. אמרתי לעיתונאים, למה אתם לא כותבים ומבליטים את בעלי השכר הנמוך, את אלה שנותנים דוגמה? נוצר מצב של תחרות שכל אחד מסתכל כמה השני מרוויח. זה יצר מצב שגם מנהלים שלנו התחילו להתלונן בגלל המקום שלהם בטבלה. אבל בגלל הדוגמה שנתתי, אי אפשר היה לבקש שכר שגבוה פי עשרה משכרי".

מה היה המניע לזה?

"המוטיבציה היתה להעביר מסר שככל שחברה מפסידה ובגירעון אקח רק שכר מינימום, וזה הוטבע כסלוגן שאני מרוויח כמו העובדים. זה שירת אותנו הרבה שנים, אבל בסופו של דבר לא קיבלנו על זה הערכה בשוק. אף אחד לא התייחס. היה פופוליסטי יותר לכתוב על מי שמרוויחים מיליון שקל בחודש. כי להפוך את הטבלאות ולפרסם את מושכי השכר הנמוך זה לא מוכר עיתונים".

למה הפסקת למשוך שכר מינימום?

"שינוי אישי בבית תרם להחלטתי לעשות את השינוי הזה (אשתו של שביט חלתה ונפטרה לפני שנה - דב"נ). הייתי חייב למשוך שכר נורמלי מבוטח עם תנאים סוציאליים. זה עניין ביטוחי עבור המשפחה, שיהיו תנאים סוציאליים לכולם, כשאני לבד. השכר שלי לא נקבע לפי פערים בין שכר מנכ"ל לשכר עובד, אלא זה עניין של שכר מנהל סביר. יש גם נושאים של מס, של גילום השכר ושל עלות שכר ומה שבסופו של דבר נשאר בנטו. העלו את הנטו, ובמקרה הטוב על עלות שכר של 100 אלף שקל בחודש נשארים לך 40 אלף שקל. כמפרנס יחיד במשפחה ברמת מנכ"ל זאת בעיה".

רמי שביט צילום: מיקי נועם אלון

"זה נכון שמנכ"ל צריך להתלבש אחרת ושרמת החיים משתנה, ובאיזשהו מקום זה צריך להתבטא גם בשכר, אבל זה עדיין לא מצדיק שכר של מיליון שקלים בחודש. יש הרבה מנכ"לים לשעבר כאלה שמשכו שכר של מיליוני שקלים בכל חודש כשהם היו בטופ, רשימה ענקית של מנהלים שהציבו רף שאי אפשר לעמוד בו, מנהלים שניהלו את המשק במשך עשור שלם. הם יצרו רף שכר מסוים שחברות לאורך זמן לא יכולות לעמוד בו, ולכן היום אותם מנכ"לים מסתובבים בלי עבודה".

רגולציה על פערי שכר בלתי סבירים תהיה הפתרון? כדי לנטרל את הקשר "אתה שווה מה שאתה מרוויח"?

"רגולציה לא מסדרת כלום, היא יוצרת בעיות אחרות. את מחירי המזון זה לא מוריד, לדוגמה. צריך לתת לשוק חופשי להתנהל. חברה שמשלמת שכר לא סביר — שבעלי מניות ידעו לא להשקיע בחברה".

ניר גלעד, שהשתכר 43 מיליון שקל השנה (בעיקר הודות לבונוס ששילם לו עידן עופר מכיסו) הוא דוגמה קיצונית?

"המרגיז במקרה הזה שהוא לקח נכסים של המדינה וקמבן אותם ועל זה קיבל משכורת. כשאדם עושה 100 מיליון שקל בהייטק לא אומרים כלום. כשעושים אקזיטים לבעלי המניות ונותנים בונוסים חד־פעמיים, תגמול חד־פעמי על הצלחה זה הגיוני, אבל בלתי אפשרי ליצור מצב שאדם מתרגל לכך ש־6 מיליון שקל הם הרף הנמוך של שכרו מדי שנה".