שכר המנהלים ירד, הבעיה נשארה

הדרישה לפרסם את עלות השכר של חמשת הבכירים בחברות הציבוריות נועדה במקור לרסן את הצמיחה במשכורות הבכירים, אלא שבפועל, ככל שחלפו השנים, רוב החברות דאגו ליישר קו עם מתחרותיהן כלפי מעלה, כך שהשכר הממוצע לבכיר דווקא טיפס. סנונית ראשונה של שינוי נרשמה בשנת 2012, ייתכן שברוח המחאה החברתית, אך כבר ב־2013 הפערים חזרו לגדול.

לא מרגישים חלק

הירידה בשנה שעברה יכולה להיות מוסברת בהאטה שחווה המשק, עוד לפני צוק איתן, שקיבלה ביטוי במדדים הנמוכים ובריביות האפסיות. שהרי שכר הבכירים אמור להיות מושפע מביצועיהם. ייתכן גם כי תוכניתו של שר האוצר לשעבר יאיר לפיד להגבלת שכר הבכירים במגזר הפיננסי לרמה של 3.5 מיליון שקל לשנה מיתנה את העלייה בשכרם, אף שהיא טרם עברה בחקיקה.

יש שיטענו כי דווקא מס היסף בגובה של 2%, שהוטל על משכורות הגבוהות מ־800 אלף שקל לשנה ב־2013, נותן אותותיו וגרם למנהלים לוותר על תוספות שיבואו עם מס גבוה יחסית. אי אפשר להתעלם מהשיח הציבורי הכלכלי־חברתי שאינו מרפה מסוגיות כמו שכר מנהלים. ייתכן, אם להיות אופטימיים, שגם אם לא נראה את השפעתו בכל שנה, עוד נחזה במגמה כללית חיובית בעוד כמה שנים.

(אילוסטרציה) צילום: שאטרסטוק

עם כל הכבוד למגמות, התמונה עדיין עגומה, והפערים בין מנהלים לעובדים במקרים מסוימים ענקיים. לכך צריך להוסיף את העובדה שהתמונה המשתקפת מדו"חות החברות הציבוריות רחוקה מלהיות מלאה, מכיוון שהחברות בדרך כלל אינן מציגות את תנאי ההעסקה של בעלי השכר הנמוך ביותר — עובדי הקבלן. עלות העסקתם נחשבת לשירותים שונים שהחברה רוכשת. הסיווג אינו מאפשר לחשב את שכרם של העובדים אבל מעבר למשמעות החשבונאית יש לו גם משמעות ערכית — החצר האחורית של עולם ההעסקה בישראל אינה שקופה.

אלא שקשה לבוא אל החברות הציבוריות בטענות בהקשר הזה, כשאפילו בדו"ח השכר של הממונה על השכר באוצר שסוקר את השכר בגופים המתוקצבים והנתמכים על ידי המדינה עובדי הקבלן – המוגדרים כ"עובדי שירותים" לניקיון ושמירה – שקופים גם כן. ולכן, למרות הירידה בשכר המנהלים ולמרות שפערי השכר בין המנהלים לעובדים הצטמצמו מעט, עדיין התמונה המצטיירת היא של נתק. משמעות הנתק הזה היא מציאות שבה עובדים לא יכולים באמת להרגיש חלק מארגון. לא משנה כמה אמירות מפוצצות של "מטרה משותפת" או "ארגון אחד" יעלו בהרמות כוסית לכבוד חג הפסח — הנתק לא מתקרב אפילו לגישור.

תורת המעמדות

בשורה התחתונה - יוקר המחייה, השכר הנמוך שאינו מוצמד למדד והקושי לסגור את החודש, הם כולם היבטים שונים של אותה בעיה. בעיה קשה שלפחות היינו רוצים להתנחם לגביה בסולידריות כלשהי, ב"צרת רבים". אבל פערי השכר מזכירים לנו שהתמונה הכוללת שונה. פערי השכר יוצרים הלכה למעשה מעמדות בחברה הישראלית, המעמדות האלה כה שונים זה מזה, שקשה לראות איך הם מרכיבים חברה אחת.