למה מים כל כך רועשים?
למה מים שמנוערים בבקבוק או נופלים במפל עושים כל כך הרבה רעש? אם היינו מקשקשים בחול עם כף או מפילים חול מראש צוק זה היה מרעיש פחות. למה זה, בלדד? מר זטואיצ'י
זטואיצ'י יקר,
נפתח בניסוי. הנח את העיתון מידיך, קפוץ אותן לאגרופים והטח אותן זו בזו כאילו אתה מוחא כפיים. אם עקבת בעיון אחר ההוראות, מובטחני שהפקת צליל עמום ומאכזב, בן דוד רחוק מאד של צליל הנפץ החד המלווה מחיאת כפות ידיים פרושות. וזה - תתעניין לשמוע - בדיוק ההבדל בין מפל של חול למפל מים.
כשאתה מוחא כפיים ידיך דוחפות את האוויר זו לעומת זו, אך רובו בורח הצדה, למקום שבו אין כף יד שתחסום אותו. רק לקראת סוף המחיאה, בגלל שכפות ידיך חלקות, גמישות וקצת קעורות, השוליים שלהן נצמדים וכולאים את האוויר. וכיוון שהעור שלך גמיש הכפות ממשיכות להתקרב ולדחוס את האוויר הכלוא ביניהן.
מפלי איגואסו בברזיל
אוויר דחוס פועל כמו קפיץ דרוך. כשהוא משתחרר מבין ידיך הוא מתרחב במהירות. אבל זה רק אומר שהוא נדחק אל האוויר שנמצא סביבו, ודוחס אותו. וגם האוויר הדחוס הזה מתרחב ונדחק אל האוויר שסביבו, וחוזר חלילה - כמו אדוות שמתפשטות מאבן שנזרקה לשלולית, אבל בשלושה ממדים. זה גל קול. וכשהוא מגיע לאוזן, האוויר דוחף את עור התוף שדוחף את עצמות השמע (שדוחפות זו את זו) שדוחפות את הקרום שדוחף את הנוזל שדוחף את השערות הזעירות שמחוברות לעצב השמיעה ושהופכות את שרשרת הדחיפות לאות עצבי בדרכו אל המח. חד גדיא.
גל הדף דומה יוצר את קולות הנפץ של פלסטיק הבועות הידוע בשמו העממי "פץ־פץ". אתה לוחץ על הבועה, לחץ האוויר בתוכה גובר, וכשהיא פוקעת היא משחררת גל הדף (ואולי פעם ישאלו אותי מה הופך את הפעילות המטופשת הזו לכה מענגת). אטימה, לחץ, שחרור פתאומי. זה המתכון. משטחים חלקים וגמישים, כמו כפות ידיים פרושות, מייצרים אטימה כשהם פוגעים זה בזה. משטחים מחוספסים מקלקלים אותה. לכן סטירה מצלצלת ואגרוף לא.
כשאתה שופך חול הגרגירים הצונחים פוגעים זה בזה, אבל האוויר חומק סביבם וביניהם, בדיוק כפי שהוא חומק בין האצבעות הקפוצות. אין יריעות חלקות וגמישות, אז אין אטימה. כשאתה שופך מים, לעומת זאת, או אפילו סתם מערבב אותם במרץ, אתה מטיח זה בזה גושים גמישים וחלקים של מים. שטח הפנים שלהם מספק יופי של אטימה, והם דוחסים ומשחררים המון כיסי אוויר. משוררים אומרים שהמים הומים, מגרגרים, לוחשים ושואגים, אבל עכשיו אתה יודע את האמת: הם פשוט מוחאים כפיים.
