פרשת כאל: כמו לאומי, כמעט

פרשת כאל מזכירה את האישומים שנוסחו בארה"ב כלפי בנק לאומי ועובדיו במנגנוני ההסתרה שיצרו שני הגופים כדי לסייע לאזרחים בביצוע עבירות. במקרה של לאומי מדובר בהעלמת מס ובפרשת כאל מדובר בהימורים.

לפי החשד, כאל סייעה לאזרחי ארה"ב להסוות את ההימורים הלא חוקיים כפעילות לגיטימית, כדי לסלוק עסקאות במיליארדי שקלים. כך, ועל ידי ביצוע פעולות מרמה נוספות, הגדילה כאל את נפח פעילותה "תוך התעלמות מהוראות החוק והצו לאיסור הלבנת הון, נוהלי בנק ישראל והרגולציה של חברות האשראי הבינלאומיות", בניסוח הודעת משרד המשפטים.

כתב האישום האמריקאי בפרשת לאומי מייחס לבנק סדרת עבירות המאפשרת לסייע לאזרחי ארה"ב להעלים מס ולהגדיל את נפח הפעילות של הבנק.

מנכ"ל כאל לשעבר בועז צ'צ'יק

בפרשה זו האמצעים היו הסוואת שם הלקוח בחשבונות כמספר או כשם בדוי, ייעוץ ללקוחות בנוגע לייסוד חברות במקלטי מס או נאמנויות כדי ליצור שכבות הסתרה נוספות ועוד.

פירוט המעשים האלה מצוי בכתב אישום שהוגש לבית המשפט בקליפורניה ב־22 בדצמבר 2014. הבנק הודה בכל העובדות והטענות, אך נחלץ מהרשעה בהסדר כספי שבו שולמו לרשויות בארה"ב 400 מיליון דולר.

מלבד ההבדל בטיב העבירות שלהן סייעו הגופים, גם הרשות מולה הם עומדים שונה: בפרשת כאל הטענה היא לעבירות על החוק בישראל בעוד כתב האישום נגד בנק לאומי הוא על עבירות על חוקי ארה"ב.

עם זאת, צוות רגולטורים מיוחד שהקים היועץ המשפטי לממשלה בודק בימים אלו אם נעברו בפרשת לאומי עבירות גם על חוקי ישראל.