מוקדם לחגוג מהפך ברשות החברות
בלי התייעלות אמיתית בכוח אדם, עם משכורות של פי 3 מהמגזר הפרטי ועם שיעור נמוך מאוד של דיבידנדים סיכמה אתמול רשות החברות הממשלתיות את 2014. המעבר לרווח מצרפי נובע בעיקר מתרגילים פיננסיים בדוחות החברות
רשות החברות הממשלתיות הציגה אתמול רווח מצרפי של 432 מיליון שקל שרשמו כלל החברות הממשלתיות ב־2014, לעומת הפסד של קרוב ל־600 מיליון שקל ב־2013. מדובר בשיפור של יותר ממיליארד שקל בתוך שנה בלבד.
- שנה טובה לחברות הממשלתיות: עברו לרווח של 430 מיליון שקל ב-2014
- "בליכוד רוצים להכפיף את רשות החברות לרשות ני"ע"
- האתגר של האוצר: להפוך את קצא"א לשקופה יותר
עיון בדו"חות מגלה תמונה אחרת: כפי שפורסם בתחילת השבוע ב"כלכליסט", חברת החשמל השיגה רווח נקי של למעלה ממיליארד שקל רק ברבעון האחרון של 2014 כתוצאה מרישום חשבונאי עבור רכישת דלקים, ואילו רכבת ישראל נהנתה ממחיקת הלוואה של כחצי מיליארד שקל ומסיווג מחדש של הסובסידיות הממשלתיות, מהלך שתרם לה הכנסה חד־פעמית של כ־900 מיליון שקל.
יוגב הציג אתמול צפי להכפלת הרווח הנקי פי שלושה כבר בסוף השנה הנוכחית, זינוק של 130% ברווח התפעולי בשנת 2014 ושילוב 120 דירקטורים חדשים בחברות השונות בתור עיקרי הישגי הרשות.
תחזית ורודה ל־2015
הכנסות החברות הממשלתיות הסתכמו ב־68.35 מיליארד שקל ב־2014, דומה להיקף ההכנסות המצרפי משנת 2013, שעמד על 68.3 מיליארד שקל. מנגד, עלות ההכנסות הצטמצמה מכ־59 מיליארד שקל לכ־55 מיליארד שקל, נתון שגרם להשגת רווח גולמי של כ־12.36 מיליארד שקל לעומת רווח גולמי של כ־9 מיליארד שקל ב־2013. הרווח התפעולי עלה ל־5.75 מיליארד שקל – זינוק של כ־130% לעומת רווח תפעולי של כ־2.49 מיליארד שקל ב2013.
יוגב מעריך שאת 2015 יסיימו החברות הממשלתיות עם הכנסות של כ־70 מיליארד שקל, ברווח גולמי מצרפי של כ־11.7 מיליארד שקל וברווח נקי מצרפי של 1.064 מיליארד שקל – זינוק חזוי של כמעט 150% ביחס לנתוני החברות הממשלתיות כיום.
פיתוח הדו"ח של הרשות לחברות השונות מעלה שאת טבלת החברות מובילה רכבת ישראל, עם רווח נקי של כ־1.53 מיליארד שקל, שמהווים כ־51% מכלל רווחי החברות כולן. במקום השני ניצבת רפאל עם 322 מיליון שקל (כ־10% מרווחי החברות) ובמקום השלישי חברת נמלי ישראל עם רווח נקי של 199 מיליון שקל.
את טבלת החברות המפסידות מובילה תעש עם הפסד נקי של כ־2.45 מיליארד שקל, או כ־95% מכלל הפסדי החברות הממשלתיות. במקום השני ניצבת חברת הדואר, עם הפסד של כ־55 מיליון שקל ובמקום השלישי החברה לשירותי איכות סביבה עם הפסד של 24 מיליון שקל.
הדיבידנדים הצטמקו
חוסר היעילות של חלק מהחברות בא לידי ביטוי בעוד שני תחומים. הראשון הוא היקף הדיבידנדים שחולקו למדינה. לפי נתוני הרשות, בסוף 2014 חולקו למדינה 376 מיליון שקל, צניחה של כ־23% ביחס ל־2013. נמל אשדוד מוביל את טבלת חלוקת הדיבידנדים עם 213 מיליון שקל, כשאחריו רפאל עם כ־108 מיליון שקל.
במקביל, בחינת היקף המועסקים בחברות הממשלתיות מעלה שמספרם לא צומצם משמעותית: בסוף 2014 הוא הסתכם ב־58.47 אלף איש, לעומת 58.81 אלף איש ב־2013. עלות השכר הממוצעת לעובד נותרה כמעט ללא שינוי – 310 אלף שקל לשנה, לעומת 311 אלף שקל לשנה ב־2013. יוגב הצביע על כך שבממוצע שכר העובדים הוא קרוב לפי שלושה מהשכר הממוצע במשק: "לא ידענו שהשכר בחברות הממשלתיות גבוה עד כדי כך".
שיאני השכר הם נמלי אשדוד וחיפה, עם עלות שכר שנתית של כ־442 אלף שקל לכל עובד בנמל אשדוד וכ־438 אלף שקל לכל עובד בנמל חיפה.
מבחן לנבחרת הדירקטורים
במסגרת החזון לשנה הקרובה הציג יוגב את מימוש שלב ב' של נבחרת הדירקטורים וגיבוש ועדות ביקורת על התנהלות הדירקטוריונים עצמם. בשנת 2014 יצאה לדרך נבחרת הדירקטורים, ניסיון של יוגב לנתק את הקשר בין הפוליטיקאים שמינו אותם לבין החברות הממשלתיות שנעדרו, כך לתפיסתו, יד מכוונת מקצועית יותר מבחינה משפטית או פיננסית. בשנה שעברה התנגח יוגב עם מספר שרים שסירבו לחתום על מינויים של דירקטורים מתוך הנבחרת, מה שגרם לחלק מהדירקטוריונים לא לתפקד.
לפי יוגב, המטרה לשנה הקרובה היא לשלש את מספר הדירקטורים החדשים. ולמנות עד סוף 2015 עוד 250 איש. בימים אלו גובשה נבחרת ב' שמונה כ־900 איש, ואלה יעברו ראיונות אישיים כבר בחודש הקרוב.
בין החברות שמשותקות ומשוועות לדירקטורים חדשים ניתן לציין את נמל אשדוד, תש"ן ומקורות. במקביל, פיילוט של רשות החברות בוחן את הנהלות הדירקטוריונים ברכבת ובדואר. הצלחתו של הפיילוט תוביל להכפלת הבדיקה בכל החברות הממשלתיות.
בנתיבי ישראל עדיין רחוקים מתיקון הליקויים
דירקטוריון נתיבי ישראל הקים לאחרונה ועדת אד־הוק לבחינת ליקויים שהתגלו בהתנהלות החברה. הוועדה הוקמה לאחר שבדו"ח מבקר המדינה יוסף שפירא שפורסם בתחילת ינואר נמצא שהחברה "לא קיימה הליך תחרותי של פנייה למציעים אפשריים נוספים" לצורך קבלת ייעוץ בנוגע לפרויקטים. מי שזכה בתפקיד היועץ היה המהנדס דוד גת, חבר של המנכ"ל שי ברס, שפרש מתפקידו בעקבות דו"ח המבקר.
עיון בדו"ח רשות החברות שפורסם אתמול מעלה שעבודת הוועדה רחוקה מסיום: "ממצאי הביקורת העלו ליקויים משמעותיים בתהליכי העבודה בחברה וחולשות מהותיות בבקרה הפנימית על דיווח כספי של החברה, כפי שפורט בחוות דעת רואה חשבון לשנים 2013־2014. בשנים אלו נתגלו ליקויים חמורים בביצוע פרויקטים, חריגות מתקציב, כשלים הנדסיים ואחרים. החברה פועלת לתיקון הליקויים תחת מעקב הדירקטוריון ורשות החברות".
יוסף שפירא, מבקר המדינה צילום: עמית שאבי
נתיבי ישראל ‑ האחראית על בנייה ותחזוקת מערך הכבישים הבינעירוני ועל סלילת מסילות הצפון (עכו כרמיאל וחיפה בית שאן) ‑ מגלגלת מדי שנה בין 6 ל־7 מיליארד שקל. לאחרונה מונתה לחברה קצינת ציות לצורך בדיקת המכרזים והצפתם בפני אותה ועדה.
מאז פרישת ברס אין מנכ"ל נתיבי ישראל. בפברואר האחרון חשף "כלכליסט" בדיקה חדשה של החשבת הכללית מיכל עבאדי, שמטרתה לבדוק כיצד תביעות הקבלנים נגד החברה הגיעו לסכום מבהיל של 5 מיליארד שקל.
ליאור גוטמן
ומתי הרכבת תצא לדרך?: ב–2020, בלי נדר
הפיאסקו שמלווה את פרויקט הרכבת הקלה בתל אביב ממשיך לשבור שיאים כל יום מחדש. עיון בדו"ח רשות החברות הממשלתיות מגלה טפח נוסף. לפי הדו"ח "המדינה והחברה (נת"ע, נתיבי תחבורה עירוניים – ל"ג) פועלות לגיבוש הסכם חדש ביניהן. בשנת 2014 הוגשה לחברה טיוטת הסכם מסגרת על ידי משרד התחבורה והחשב הכללי. נכון לכתיבת דו"ח זה ההסכם טרם נחתם. בהתאם לטיוטת ההסכם, החברה תהיה אחראית להתכנון הסטטוטורי, ההנדסי, וכן על הביצוע וההפעלה של מערכות התחבורה שבאחריותה".
צילום: גיל נחושתן
מבדיקת "כלכליסט" עולה שבסוף אפריל 2015 ההסכם האמור עוד לא נחתם. בדו"ח נאמר עוד שנת"ע "תגיש תוכנית עבודה לאישור הממשלה עד ספטמבר בכל שנה. בהתאם לתוכניות העבודה, תעביר הממשלה כספים ליישום ולביצוע ולמימון הפעילות השוטפת". אז מתי תוגש תוכנית העבודה? לא ברור. המועד הרשמי הוא ספטמבר 2015, אבל בימים אלו בוחנת החשכ"לית מיכל עבאדי־בויאנג'ו את היקף התקשרויות החברה בעזרת שני מומחים חיצוניים. ומה קורה בינתיים בחברה? בעיקר גידול בהוצאות. לפי דו"ח רשות החברות "הוצאות ההנהלה וההוצאות הכלליות הסתכמו ב־101 מיליון שקל לעומת כ־89 מיליון שקל בשנה הקודמת, גידול של כ־13% שנובע בעיקרו מגידול בהוצאות השכר – כ־5 מיליון שקלים עקב גידול במצבת כח האדם של החברה ומגידול בהוצאות ייעוץ מקצועי ב־4.3 מיליון שקל". ומתי תצא לדרכה הרכבת? ב־2020, בלי נדר.
ליאור גוטמן
הנעלמים של קרן קיסריה
קרן קיסריה מחזיקה בכ־30 אלף דונם באיזור קיסריה, אולם לא ניתן להם ערך בדו"חות הכספיים שפירסמה אתמול רשות החברות. זאת למרות שהדו"ח מציין כי מדובר בנכסים בעלי ערך רב הנאמד במיליארדי שקלים.
מטרות הקרן הן פיתוח קיסריה וקידום ועידוד ההשכלה הגבוהה בישראל באמצעות חלוקת הרווחים הנובעים מפעילותה כתרומות לגופי ההשכלה הגבוהה בישראל. בבעלות הקרן זכויות בעלות או חכירה בקרקעות בשטח קיסריה והכנסותיה נובעות ממכירת מגרשים ומרווחים אחרים מפעילותה. ב־2014 הסתכמו הכנסות הקרן ב־311 מיליון שקל לעומת כ־192 מיליון שקל ב־2013, כשהעלייה נגזרת מגידול במכירות מגרשים והחכרות בהיקף של כ־116מיליון שקל.
הקרן אינה מוגדרת כחברה ממשלתית, אלא כחברה מעורבת, מאחר והמדינה אינה מחזיקה בה מעל מחצית מהזכויות בחברה. כתוצאה מכך יכולתה של המדינה להשפיע על התנהלות הקרן וכן סמכויות הבקרה של הממשלה על הגשמת מטרות החברה מצומצמות.
הדס גליקו
ההפסדים של תעש זינקו פי שלושה בשנת 2014 בגלל הוצאה חד פעמית של מעל 2 מיליארד שקל לפרישת העובדים
התעשייה הצבאית (תעש) רשמה הפסד של 2.5 מיליארד שקל בשנת 2014, לעומת הפסד של 767 מיליון שקל בשנת 2013. כך עולה מדו"חות רשות החברות שפורסמו אתמול. עיקר ההפסד מיוחס להוצאות חד־פעמיות בגובה יותר מ־2 מיליארד שקל בשנה בשל הפרשת עובדים, במסגרת ההכנות להפרטת החברה. הפסדי תעש מהווים 95.4% מכלל הפסדי החברות הממשלתיות ב־2014, נתון לא מעודד למי שמבקש לרכוש את החברה, שהפרטתה אמורה להתבצע עד סוף 2015.
הרווח הגולמי של החברה הסתכם ב־19 מיליון שקל בשנת 2014, שמהווים 1% בלבד מהמכירות. בשנת 2013 רשמה תעש רווח גולמי של 49 מיליון שקל, שהיווה כ־3% מהמכירות. היקף המכירות של החברה דווקא עלה בשנה החולפת והסתכם ב־1.71 מיליארד שקל, לעומת 1.66 מיליארד שקל ב־2013. כמחצית מהמכירות של תעש בשנת 2014 היו למשרד הביטחון ואלה הסתכמו ב־842 מיליון שקל. זאת לעומת מכירות בגובה 613 מיליון שקל למשרד הביטחון ב־2013, שהיוו אז 37% מכלל מכירות החברה. העלייה במכירות למשרד הביטחון נובעת מצרכיו המבצעיים של צה"ל במסגרת צוק איתן, ומכמה מערכות חדשות של תעש שנכנסו לפעילות בתקופת המבצע.
הסקטור הממשלתי־ביטחוני כולל שמונה חברות ושלוש חברות ביטחוניות עיקריות: התעשייה האווירית (תעא), תעש ורפאל. הכנסות החברות הביטחוניות מהוות 32% מכלל ההכנסות של החברות הממשלתיות, שהסתכמו ב־68.4 מיליארד שקל ב־2014. הרווח התפעולי המצרפי של התעשיות הביטחוניות הוא 688 מיליון שקל, שמהווה 12% מתוך רווח תפעולי של 5.8 מיליארד שקל בכל החברות הממשלתיות.
הדס גליקו
צעדי החירום בדואר ישראל לא עצרו את הדימום
דואר ישראל סיים את 2014 עם הכנסות של 1.77 מיליארד שקל, ירידה של 3.3% לעומת השנה הקודמת, ועם הפסד של 55 מיליון שקל בשנה. זאת לעומת הפסד של 6 מיליון שקל ב־2013. הדואר טרם פרסם את הדו"ח הכספי המלא, ואף לא דיווחים רבעוניים לאורך 2014, בשל הדיונים על הסדר ההבראה מול מחזיקי האג"ח. דו"ח החברות הממשלתיות העניק הצצה ראשונה לתוצאות העגומות של החברה, שרק בעזרת סיוע מהמדינה תיחלץ מחדלות פירעון.
הירידה בהכנסות מיוחסת להיחלשות פעילויות הליבה, כמו משלוח דואר ומתן שירותים כספיים, אך גם לאובדן שני פרויקטים משמעותיים: הפסקת חלוקת ערכות המגן בעקבות החלטת המדינה והפסד במכרז העברת סחורות במסופי הגבול, לאחר שנים שהיא עשתה זאת.
צילום: אלעד גרשגורן
הנהלת הדואר נקטה ב־2014 כמה צעדי חירום לקיצוץ בהוצאות, כולל צמצום כוח אדם ב־2.5% למצבת בת 6,705 עובדים.
ההפסד של חברת הדואר היה יכול להיות גדול יותר ב־2014 אלמלא הזיכוי שהיא רשמה על הפרשות חשבונאיות שבוצעו בעבר להגנה מפני תביעה של עובדי קבלן. אותם עובדים לא הגישו תביעות בסופו של דבר.
חברת הדואר התחילה בימים אלו בתוכנית הבראה דרמטית, שתכלול פיטורים ופרישה מוקדמת של כ־1,200 עובדים. מאות מהם יעזבו את החברה כבר השנה.
לפני שבועיים אישרה ועדת הכספים בכנסת להעביר 477 מיליון שקל למימון פרישת העובדים.
בנושא אחד לפחות הדואר נחשב עדיין לחסכוני יחסית: עלות השכר של עובד בדואר עומדת על 174.5 אלף שקל בשנה, שהם 14.5 אלף שקל בחודש ‑ הנמוך מבין החברות הממשלתיות.
אופיר דור
