משרד הביטחון רכש 4 ספינות סיור להגן על פיתוח מאגרי גז מול חופי ישראל
כיום ניצבת רק אסדת ההפקה של מאגר "תמר" מול חופי ישראל. בשנים הקרובות אמורה להצטרף אליה אחת נוספת והיא זו שאמורה לפתח את מאגר "לוויתן", זאת במידה והממשלה תגיע למתווה פיתוח מול חברות הגז
בעוד ממשלת ישראל מנהלת בימים אלו מו"מ מול חברות הגז על פתיחת השוק לתחרות, משרד הביטחון כבר מתכונן ליום שאחרי, מציאות בה אסדות הפקה שונות יוצבו מול חופי ישראל. משרד הביטחון מדווח היום (ב) על חתימה על עסקה לרכישת 4 ספינות סיור חדשות בעלות של כ-1.85 מיליארד שקל (כ-430 מיליון יורו). מי שיספק את הספינות היא מספנת TKMS מהעיר קיל (סמוך להמבורג), היא המספנה שבונה את צוללות הדולפין הישראליות. הספינות יסופקו במהלך חמש השנים הקרובות ואלו יצוידו במערכות נשק ישראליות.
- נובל תציג מתווה להפסקת מכירת גז מתמר בישראל
- דלק תידרש למכור את האחזקות שלה במאגר תמר בתוך 4 שנים
- האוצר יבדוק את מסקנות רשות החשמל על כשלי משק הגז
בתמורה לעסקה התחייבו בעלי המספנה (קונצרן TK הגרמני) על רכש גומלין בהיקף של כ-700 מיליון שקל. המימון לעסקה מקורו בתקציב ייעודי שאינו נכלל בתקציב השוטף של המשרד, כאשר כרבע ממנו מקורו במענק של ממשלת גרמניה והשאר מימון אותו הוביל בנק דיסקונט.
יצוין שנכון להיום ניצבת רק אסדה בודדת מול חופי ישראל, והיא אסדת ההפקה של מאגר "תמר". בשנים הקרובות אמורה להצטרף אליה אחת נוספת והיא זו שאמורה לפתח את מאגר "לוויתן", זאת במידה והממשלה תגיע למתווה פיתוח מול חברות הגז.
לטענת משרד הביטחון 4 הספינות ישמשו להגנה על המים הכלכליים של ישראל, כלומר על טווח 200 מייל ימי מחופי ישראל מערבה לים התיכון שם רשאית המדינה לבצע חיפושי גז או נפט. מערך ההגנה על מרחב המים הכלכליים עתיד לכלול ספינות שטח, ספינות ביטחון שוטף, כלי טייס בלתי מאוישים, איסוף מודיעין ורכיבים נוספים, כאשר 4 הספינות הן חלק מתוכנית ההצטיידות שאישרה הממשלה להגנה על ה'מים הכלכליים' של מדינת ישראל.
"העסקה שנחתמה היום היא אירוע משמעותי ביותר המהווה קפיצת מדרגה דרמטית ביכולות ההגנה של חיל הים על האתרים האסטרטגיים של מדינת ישראל בתחום הגז, במרחק של עשרות ומאות קילומטרים בים. בנוסף, מהווה מנוף כלכלי משמעותי למשק כאשר קרוב למיליארד שקל יחזרו ישירות לתעשייה הישראלית כהזמנות ציוד ורכש. אנחנו שמחים וגאים בתוצאותיו של המו"מ, אשר הבטיחו הישגים מקסימאליים הן בפן המבצעי והן בפן הכלכלי", סיכם הבוקר מנכ"ל משרד הביטחון דן הראל.
רכש הגומלין של הגרמנים מהעסקה הקודמת מתעכב
ההסכם של משרד הביטחון עם חברת טיסנקרופ (TKMS -ThyssenKrupp) הגרמנית לרכישת ארבע ספינות מגן לחיל הים כולל בתוכו גם הסכם רכש גומלין שבמסגרתו התחייבו הגרמנים לרכש מעסקים בישראל בהיקף של כ־700 מיליון שקל. סכום זה מהווה 50% מהסכום שישראל תשלם עבור הספינות, זאת לאחר קיזוז הסיוע הגרמני בהיקף של כ־33%.
רכש הגומלין הוא כלי שבאמצעותו מבקשות מדינות לעודד השקעה בתעשייה המקומית אגב עסקאות ענק עם חברות זרות. ב-2006 התקשר משרד הביטחון עם אותה חברה גרמנית לצורך רכישת צוללות הדולפין גם אז עמדה מחוייבות רכש הגומלין שלה על כ־700 מיליון שקל. לפי אותו הסכם התחייבה החברה לרכש גומלין בהיקף של 40%. יחד עם זאת, החברה הגרמנית עדיין לא מילאה את כל התחייבויות רכש הגומלין שלה לישראל למרות שחלפו 9 שנים מהעסקה הראשונה. המחוייבות שלה יכולה להימשך עד שנת 2019, אולם ייתכן וזו תידחה גם לשנת 2022. עד כה על פי הערכות משרד הכלכלה עמדה החברה הגרמנית ברכש גומלין בהיקף של כ-50% מהתחייבויותיה. כעת מעוניינים ברשות לשיתוף פעולה תעשייתי במשרד הכלכלה לחבר בין שתי ההתחייבויות ולהביא את החברה לבצע את הרכש בעיקר מול עסקים קטנים ובינוניים. ארנון ארבל, האחראי על תחום שיתוף הפעולה התעשייתי ביטחוני במשרד הכלכלה אמר אתמול ל"כלכליסט" כי "כמדינה אנו גמישים במימושים שאנו מאשרים, חברה ביטחונית לא חייבת את המימוש בחברות ביטחוניות, היא יכולה לבצע רכש בתחומים שונים כמו רפואה. יש לנו מה להציע". בנוסף במשרד הכלכלה ציינו כי הרשות יחד עם TKMS יבחנו הקמת מפעל ייצור ובהמרת חלק מהמחויבות לרכש גומלין בהשקעות הון.
עמרי מילמן