רעידות האדמה שגילה התחיל רחוקות ממיצוי

הממונה על הגבלים עסקיים פרופסור דיויד גילה הוא אדם עקשן. כך מעידים לא מעט מהסובבים אותו. מדובר במומחה בינלאומי בתחום ההגבלים העסקיים עם תפיסת עולם סדורה שקשה מאוד להזיז אותו ממנה ימינה או שמאלה. וזאת אף שמדובר באדם עדין והוגן שמקשיב גם למתנגדיו המרים ביותר.

העקשנות הזאת, ששורשיה נטועים בהיותו של גילה, איש אקדמיה שדבק בצדקת אמונתו ודרכו, היא גם מה שאפיין את התנהלותה של הרשות תחתיו בארבע השנים האחרונות. היא גם זאת שהביאה לכך שהחליט לפרוש מתפקידו, משום שמשרדי הממשלה לא מקבלים את עמדתו הנחרצת - שמתווה פירוק מונופול הגז הטבעי הנוכחי לא יוביל לתחרות.

זאת, אגב, עמדה שבמבט לאחור ראוי היה שגילה ישמיע כבר לפני שלוש שנים. שהרי מבלי לקבוע אם עמדתו נכונה או לא, הזמן בסופו של דבר שיחק לידי חברות הגז שלחצו את הממשלה. הגז יישאר באדמה, הן איימו, וירושלים רעדה. תראו, הן נופפו, כבר שלוש שנים כלום לא זז פה. טקטית, גם גילה יודע היום, הוא טעה כשחיכה עם ההכרזה על אחזקותיהן הצולבות במאגרי הגז לווייתן ותמר כהסדר כובל. המחיר הוא ויתור על תפקידו.

אצל גילה, כמו אצל רוב אנשי אקדמיה, אין כמעט פשרות. לטוב ולרע. הוא מתערב, יורד לפרטים הקטנים, ומתנהג בצורה ריכוזית גם מול בעלי התפקידים בתוך הרשות. גילה הרי לא הגיע מהפרקטיקה הפרטית שמקדשת לא אחת את ההחלטה בהסכמה - את הוויתור ביד אחת כדי לקבל דבר מה ביד השנייה. עבורו, לאשר במשמרת שלו מהלך שיפגע בתחרות לשיטתו, זה לעשות שקר בנפשו. ולכך, הוא טוען, הוא לא מוכן.

גילה. ניסה להטביע חותם בתחומים שממונים לפניו לא התעסקו בהם. ייתכן שמחליפו של גילה ימשיך מהמקום שבו הפסיק, אבל עד שזה יקרה יעבור זמן וסדר היום אולי ישתנה צילום: עומר מסינגר

החלטה שנגועה בחוסר אחריות

אפשר כמובן להסתכל על ההתפטרות כהחלטה אמיצה. אבל היא גם נגועה במידה מסוימת של חוסר אחריות. עם כל הכבוד לוויכוח סביב הדרך הנכונה לפירוק מונופול הגז, מדובר בחלק קטן מאוד, גם אם חשוב מאוד, בעשייה של רשות ההגבלים העסקיים בשנים האחרונות - עשייה שגילה החל בה עם הכלכלן הראשי של הרשות אסף אילת והיועץ המשפטי של הרשות עו"ד אורי שוורץ - וסימן שאלה גדול יתנוסס מעכשיו מעליה.

"אני מסיים בזאת כארבע שנים וחצי של עשייה למען התחרות והצרכן, ומלחמה עיקשת בבעיית יוקר המחיה שעדיין לא הסתיימה והמלאכה בה מרובה", אמר אתמול גילה. הוא כמובן לא הממונה הראשון או האחרון בתחום, אבל הוא בהחלט ייזכר כמי שטלטל את תחום ההגבלים העסקיים. גילה לקח מעדר וניסה לנכש את העשבים שמאיימים על התחרות. ובשביל זה הוא דרש וקיבל רוב הזמן עוד ועוד סמכויות בחוק, גם כאלה שכבר היו בו בצורה כזאת או אחרת. גם לגיבוי ואהדה משרי הכלכלה שלום שמחון ונפתלי בנט הוא זכה - גיבוי שגילה כבר לא בטוח שיקבל תחת שר הכלכלה החדש אריה דרעי.

פעל לטובת הצרכנים, אך מאבקיו תלויים ביורשו

יאמר לזכותו של גילה שהוא ניסה להטביע חותם במקומות ובתחומים שממונים לפניו לא ממש התעסקו בהם, מה שבא לידי ביטוי ביוזמה לשבעה תיקוני חקיקה ותשעה גילויי דעת בתוך ארבע שנים. במקביל הוא גם פעל להפיכת הרשות לגוף עם כושר הרתעה בנושא הפגיעה בתחרות. אבל מה שהוא התחיל עדיין רחוק מלהסתיים.

זה המקרה עם אחד המהלכים שגילה הוביל ושהרעיד את המגזר העסק - הניסיון לתקוף מחירים מופרזים שגובים מונופולים מצרכנים. תחום המחירים הוא תחום שקרוב מאוד ללבו של הצרכן וגם ללבו של גילה, אבל המהלך שלו זכה לקיתונות של ביקורת מצד החברות המסחריות. ברשות בנו תוכנית סדורה כיצד להיאבק בתופעה, אבל עד היום לא נתפס ולו מונופול אחד שגבה מחיר מופרז. זאת אף שאין ספק כי יש מונופולים שיודעים לדחוף את המחיר כלפי מעלה בצורה לא סבירה.

גילה החליט שתבוצע בדיקה מקיפה של רווחיות סכיני הגילוח ג'ילט. אבל המודל התיאורטי שניסחה הרשות - פער של 20% בין עלות הייצור למחיר לקמעונאי - התגלה כבעייתי. קשה לדעת מהן עלויות ייצור של מוצרים בחו"ל כמו סכיני ג'ילט שמקורם לא בישראל. ועכשיו, כדי לתקן את הבעיה תוך כדי תנועה, צריך ממונה שימשיך להתעקש גם הוא לתקוף את הנושא. וזה לא דבר טרוויאלי, הרי לכל ממונה יש סדרי עדיפויות משלו.

גם בתחום האכיפה הפלילית גילה משאיר חורים שחורים. הוא השיק שתי חקירות ענק נגד שתי יצרניות מזון - קוקה־קולה ותנובה. אלו חקירות שנוגעות בעבירות המצויות בלב לבו של החוק - הסדרים כובלים (קרטל) במקרה של תנובה, וניצול לרעה של כוח מונופוליסטי במקרה של קוקה־קולה. תנובה חשודה שהתערבה בנעשה על המדפים במגה ושופרסל. קוקה־קולה חשודה שהתנתה אספקה של שתייה מוגזת לקמעונאים ברכישת מוצרים של טרה - מותג שמצוי בבעלותה. אלה חקירות שתוצאתן תשליך בוודאי על ההרתעה בשוק המזון הרגיש. אלא שחקירת תנובה כבר נמרחת שלוש שנים וקשה לדעת מה יעלה בגורלה כשגילה ילך.

לכל ממונה יש מחליף, כמובן. וייתכן שמחליפו של גילה ירתום עצמו לעגלה וימשיך מהמקום שבו הפסיק. אבל עד שזה יקרה יעברו כמה חודשים, בעיות חדשות יצוצו וסדר היום אולי ישתנה. מי יודע מה יקרה עם כל המהלכים האלה שהושקעו בהם זמן, מחשבה וכסף.