גפני: "הנחת היסוד היא שצריך לחלק את הגז בין כולם ולא לתת לעשירים"

"אנחנו דנים היום על מונופול הגז. מדובר על הרבה מאוד כסף, וזה נושא שמטריד את אזרחי ישראל. מחירי הגז בישראל גבוהים מאד, אפילו כפול ממקומות שונים בעולם. והורדת יוקר המחיה הגז הוא משתנה חשוב ונראה איך מתמודדים עם זה", כך פתח הבוקר (ד) יו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני את הדיון במשק הגז הישראלי.

הדיון נערך לבקשת חמישה חברי כסנת. עם זאת, הלשכה המשפטית של הכנסת לא הצליחה למצוא נתונים על המתווה הממשלתי לפירוק הדואופול. בחומר רקע שהוכן על ידי הלשכה עבור חברי הכנסת מדגישים שם ש"בחודש האחרון, פורסם בתקשורת כי הממשלה הציגה לחברות הגז מתווה חלופי למתווה להסדרת משק הגז שהוצג לחברות הגז בפברואר. לא הצלחנו לקבל או למצוא מידע רשמי על צוות המשא ומתן הממשלתי, על הישיבות שקיים ועל הפגישות של הצוות עם חברות הגז".

הלשכה המשפטית של הכנסת אף פנתה ספציפית לקבלת מידע מהמועצה הלאומית לכלכלה בנושא זה, ונענתה ש"אין מידע רשמי בנוגע למתווה שהוצע לחברות הגז בפברואר ובנוגע למתווה הנוכחי". גפני הזכיר את חשיפת "כלכליסט" משלשום לפיה משרד האוצר דרש מהחברות פיקוח מחירים אולם אלו סרבו להצעה.

ח"כ שלי יחימוביץ'. "אלוהים נמצא בפרטים הקטנים" צילום: אי פי איי

ח"כ שלי יחימוביץ' טענה בדיון כי "הממשלה הולכת על הראש של הממונה על ההגבלים. מאיימים עליו בכל מיני צווים שיעקפו אותו ומשאירים אותו בבדידות מזהרת וגורמים לו לעזוב את התפקיד ואז מייצרים מתווה שהוא כניעה והתרפסות בלי להגן על הציבור. ומה עושות חברות הגז? לא מסכימות להצעות של משרד האוצר. מישהו שואל את האזרח כמה מס להטיל עליו? למי יש יכולת מיקוח כזו?, אבל מי שואל אותם ומי החליט שהם יקבעו? יש לנו דרך ארוכה, אבל האלוהים נמצא בפרטים הקטנים", סיכמה.

ח"כ דב חנין, שהחליט לחבר בין שתי חברות שונות (דלק ונובל אנרג'י) לכדי גוף משפטי אחד, טען שפעולות חברות הגז מול הממשלה מהוות "סחיטה באיומים. צריך להטיל פיקוח מיידי על חברות הגז. גם אם הממונה על ההגבלים היה מצליח בתוכניותיו התוצאה הייתה לכל היותר דואופול או אליגופול (חנין אמר טריאופול - ל"ג). אם המדינה לא יכולה לגרום לחברות הגז לפתח אותו יש להלאים את המאגרים", אמר. חנין הזכיר את המודל הנורבגי שכולל פיקוח מחירים וחברת נפט ממשלתית, אבל שכח לציין שתשלום על כישלון בקידוחים בעלות של מאות מיליוני שקלים יוצא מקופת המדינה.

בישיבה משתתפים נציגי משרד האנרגיה והממונה על ההגבלים העסקיים דיויד גילה. גפני הביע צער ששר האנרגיה יובל שטייניץ לא נוכח בדיון.

ח"כ דב חנין. "פעולות חברות הגז מול הממשלה מהוות סחיטה באיומים" צילום: יריב כץ

ח"כ תמר זנדברג אמרה כי "משרדי הממשלה לא שומרים על האינטרס הציבורי אלמלא הציבור דורש את זה. הייתה הצלחה בוועדת ששינסקי אבל מאז לחץ חברות הגז לא מפסיק. התנהלות הממשלה בנושא הממונה על ההגבלים ואמירותיו של רה"מ נתניהו שהוא נשאר לבד בעמדתו כנגד פירוק דואופול הגז היא מסר רע למי שיבוא אחרי גילה", אמרה. 

גפני אמר שצריך להיות הוגנים ולהדגיש שהוועדה לא פיקחה על עבודת הממשלה כי לא הייתה כנסת. "ניהלתי כמה שיחות ועדיין אין החלטה ומשרד המשפטים אמר שבסופו של יום נושא הגז יובא להחלטת ממשלה. לכן אנו מקיימים את הישיבה. הנחת היסוד היא שצריך לחלק את הגז בין כולם ולא לתת אותו לכמה אנשים עשירים".  

גפני טען שתמונת המצב שונה היום ממה שהיה בימי הדיונים על ועדת ששינסקי לפני חמש שנים. "אני רוצה להיות צמוד לעובדה שהממשלה לא קיבלה החלטה ויש טענות שיש לברר. תפקיד הוועדה הוא לברר את העובדות ואז לקבל החלטות". גפני הזכיר שהוא רוצה לראות פרוטוקולים או משהו כתוב, ונענה שאין כזה, לפחות לא רשמי.

גפני ביקש מנציג יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה מוריס דורפמן , סגנו של פרופ' יוג'ין קנדל, להסביר את עמדת הממשלה. "שמחתי לשמוע שנורבגיה מפקחת על מחירי הגז אבל אני מציע לברר את העובדות. אין שום צוות קנדל. יש צוות בין משרדי", אמר דורפמן. גפני מספר שדיבר עם שטייניץ, שטען בפניו שהמציאות הנוכחית אינה דומה לימי ועדת ששינסקי בשנת 2010. שטייניץ, כך לדברי גפני, מתכוון להופיע בפני ועדות הכנסת ולהסביר את עבודת משרד האנרגיה בתחום.  

ח"כ הראל מרגלית אמר כי הכלכלה הישראלית בהאטה, וכי רוב המפעלים שסוגרים בדרום ובצפון הם מפעלי LOW TECH שמרכיב ההוצאה שלהם על אנרגיה גדול במיוחד. "לאורך זמן חייבים להביא את הגז למפעלים. וחייבים לייצר תחרות במשק ואני רוצה לדעת איזה מדיניות יש לתמרץ מחפשים אחרים. לתקופת ביניים חייבים פיקוח מחירים". 

חיים ילין צילום: גיל יוחנן

ח"כ חיים ילין אמר שכדי להסדיר חלק מהריבים שיש לו מול ארה"ב הוא מוכן להקריב את נושא הגז. "הספקולציה היא שלי. אני לא מצליח להבין שאיך אדון תשובה עשה תספורת לכל מדינת ישראל ופגע בפנסיה ובקרנות של כל מדינת ישראל מסוגל לבוא ולעשוק את כל עם ישראל. זה לא קשור למפלגות וזה קואליציה מקיר לקיר - מותר גם לנו לעשות תספורת לטייקונים", אמר. 

ח"כ זהבה גלאון אמרה כי חברי ועדת הכספים חייבים לדרוש את מועדי הפגישות של רה"מ עם בעל השליטה בדלק יצחק תשובה. "רה"מ נפגש שמונה פעמים עם תשובה. הוועדה צריכה לקבל פירוט. זה לא רק ששר האוצר מודיע שיש לו ניגוד עניינים מול חברות הגז. אולי לנתניהו וקנדל יש ניגוד דומה. דבר נוסף - אבקש לקבל את שמות בעלי העניין בחברות הגז. בסוגיה כל כך רגישה לא צריכים לקרוא בעיתון על אדם כזה או אחר. אמנם אין חוק מחייב אבל אני חושבת שאפשר לדרוש כך שתובהר מפת האינטרסים מה גם שלא ניתן לעבור לסדר היום על הפתטרותו של גילה". דורפמן הבטיח שטרם הבאת הנשוא לדיון ממשלתי הוא יובא לדיון הציבור.

נציג משרד הכלכלה טען שעבודה מקצועית שנעשתה עבורו חברת פארטו גילתה שהבאת הגז וחיבורו למפעלים יתרמו למשק כ-1.8 מיליארד שקל בשנה. ח"כ אורלי לוי טענה שכל מתווה גז שיובא לאישור בעתיד חייב לכלול החזרת חובות התספורת של קבוצת דלק.

דיויד גילה צילום: אוראל כהן

גילה: אני אחראי רק לתחרות. שיקולים אחרים לא בסמכותי

הממונה על ההגבלים, דיויד גילה, שהודיע באחרונה כי יעזוב את התפקיד,  אמר שכל הזמן ידע שעדיף להשיג פתרון תחרותי מוסכם, מאחר שלקח ברצינות את איום הדואופול שאם יפגעו בהם לא יפתחו מאגרים.

לדבריו, "אני מבין את החששות הכנים של משרדי הממשלה האחרים לענין יחסי חוץ או ביטחון המשק. הגענו למסקנות מקצועיות שונות. אני לא מוסמך לשקול שיקולים שהם לא תחרות ואני לא מומחה לאמוד את הישוקלים האחרים. זאת הסיבה שהסכמתי על מתווה פברואר שכל משרדי הממשלה הסכימו אליו. הוא היה רחוק מלהיות מושלם. המתווה היה שבכל שלושת מאגרי הגז יהיו בעלים שונים והיה סיכוי לתחרות. תמר היתה נקייה בבעלות צולבת ואני לא מסכים עם ח"כ חנין - גם בשוק מועט בתחרות יש סיכוי לתחרות. לווייתן היה מפוצל, מאגרי כריש ותנין היו עוברים לשחקן חדש ותמר היה נקי מדלק ונובל. זה לא מושלם אבל זה מייצר 5 שחקנים".

גילה הסביר שהמתווה הממשלתי המוצע כרגע יוצר בעיה בעיקר מול נובל אנרג'י, שתמשיך להחזיק 25% בתמר וכ-40% בלווייתן ולכן לא תהיה תחרות. "לקוח ייתקל בנובל גם כאן וגם כאן. לא הייתי נוכח בישיבה מול האוצר על פיקוח המחירים ואני סקפטי לגבי הטלת פיקוח מחירים. יש להם יד על השיבר ואם עושים משהו שהם לא אוהבים אז הם מאיימים שלא לפתח".

גפני הקשה על גילה ושאל מה יקרה אם יהיה עימות חזיתי בין חברות הגז לממשלה. "האיום הוא שאם יהיה מהלך משפטי ממושך הפיתוח יתעכב. הליך חקיקה הוא הליך מהיר יותר וניתן לעשות צעד נחוש יותר", אמר, והוסיף שלא יחזור בו מהתפטרותו.