מתחת לרדאר

השבוע נפתח בפריז הסלון האווירי, גולת הכותרת של הכנסים בתחומי התעופה. מבין 2,000 חברות שמשתתפות בסלון השנה, 12 הן ישראליות. אחת מהן היא חברת מל"טים (מטוס ללא טייס) קטנה ושאפתנית מצור יגאל העונה לשם יו־ויז'ן אייר (UVision Air), ששכרה בסלון חלל תצוגה מרשים בגודלו. הדמות המרכזית שמציגה את מוצרי יו־ויז'ן לבאי הסלון היא לא אחרת מסגן הרמטכ"ל היוצא האלוף במיל' יאיר נוה, שנשכר מיד עם פרישתו מצה"ל בידי בעליה החשאי של החברה לשמש יו"ר הדירקטוריון שלה.

המוצר המרכזי שיו־ויז'ן משווקת הוא ה־HERO 30 (ידוע בשם "הצרעה"), מל"ט קטנטן השוקל 3 ק"ג בלבד ונמנה עם משפחת המל"טים "המתאבדים": הוא מצויד במצלמות ובראש נפץ, וכאשר הוא מזהה את המטרה הוא מתביית עליה ומתפוצץ לתוכה. לפני כחודשיים התקבל במשרד הביטחון מכתב שעליו חתום האלוף נוה, ובו הוא מבקש לקבל בעבור החברה אישור ביטחוני ליצוא המל"טים מתוצרתה לנסיכות במפרץ הפרסי. יו־ויז'ן מעוניינת לחתום על שיתוף פעולה עם חברה זרה המייצרת ראשי נפץ מותאמים למל"טים, וגורמים בתעשייה הביטחונית מעריכים שהחברה מבקשת למכור מאות צרעות לאותה נסיכות. היקף העסקה, אם אכן תתממש, עשוי להגיע לעשרות מיליוני דולרים.

פרנקל (מימין) ופרס (משמאל) בבית הנשיא. "אכן תרמתי לוועידת פרס בכל שנה. פרס הוא אישיות משכמו ומעלה, אין לזה קשר לשחיתות"

מיהו בעליה של יו־ויז'ן, שמסוגל להנחית בחברה האלמונית את סגן הרמטכ"ל ולתכנן בעבורה עסקאות חובקות עולם בסדרי גודל כאלה? ברשם החברות מצוין כי הישות שמחזיקה ב־97.5% ממניות חברת המל"טים היא חברה שבדית בשם מגנוס טכנולוגיות (שאר המניות בבעלות המייסד אפרים מנשה, שאליו נגיע בהמשך). נדרש עוד חיפוש לא פשוט כדי לגלות שמאחורי מגנוס עומד לא אחר מאשר אהרון פרנקל, איש עסקים בינלאומי שגדל בבני ברק ומקפיד הקפדה יתרה על חשאיותו. פרנקל, אמן של קשירת קשרים ובין היתר ידיד קרוב של שמעון פרס, שולח את זרועותיו העסקיות לתעשיות שונות במדינות רבות על פני הגלובוס, ובהן תעופה, ביטחון, תשתיות ונדל"ן.

בעשור הקודם פורסמו כתבות עיתונאיות שחשפו את קשריו של פרנקל עם פוליטיקאים ישראלים שונים, ובראשם פרס, בנימין בן־אליעזר וחיים רמון. ועדיין, עיקר פעילותו העסקית נותרה סמויה מן העין. גורמים שעמדו עמו בקשר מתארים אדם כריזמטי, מתוחכם, אמביציוזי באופן בלתי רגיל, שאוהב להתהדר בכספו ובקשריו. הזמנתם של פרס, רמון, בן־אליעזר, דליה איציק והרב לאו על חשבונו והטסתם במטוסו הפרטי ב־2004 לחתונת הפאר שערך במונקו המחישה את הפן הזה באישיותו.

אלא שאותם אנשים שמכירים אותו מתארים באותה נשימה אדם חשאי, המקפיד לשמור על סודיות מוחלטת של עסקיו. "פרנקל לעולם לא יספר לך יותר ממה שאתה צריך לדעת", אומר אחד משותפיו. גורם אחר, שעבד בעבר בחברה שלה היו קשרים עסקיים עם פרנקל, מתאר כיצד "בשל הסודיות, כשהיינו נפגשים איתו לא היינו כותבים ביומן את השם אלא רק ראשי תיבות, א"פ".

אלוף במיל' יאיר נוה. פרנקל מקווה שיצליח להשיג באמצעותו אישור לשיווק המל"ט המתאבד של יו־ויז'ן במפרץ הפרסי

כך, למרות עוצמתו ועושרו וחרף היותו תורם מרכזי לגופים רבים, ובהם מוזיאון תל אביב, פניו מוכרים אך למתי מעט. אפילו כשהגיע לפני כמה שנים לפתיחה החגיגית של קניון הענק במוסקבה של לב לבייב, חברו הקרוב, וישב בשולחן הכבוד, מעטים זיהו את פרנקל. גם ביום ההולדת ה־80 של פרס או בחתונה המפוארת של עידן עופר, חבר קרוב נוסף, שנערכה באי היווני מיקונוס - שני מאורעות שזכו לסיקור תקשורתי רב - לא הוזכר פרנקל כאחד הנוכחים. כשפנינו לאנשי עסקים מוכרים שהיו או עדיין מקורבים אליו, כמו לבייב, אלפרד אקירוב ורועי אלדר, נתקלנו בשתיקה קצרה ואז בסירוב מוחלט להתייחס לפועלו. "אני חבר שלו, אבל אני לא יודע כלום על עסקיו", ענה אקירוב בנימוס.

פרנקל מגייס אלופים במיל'

הליכה אחר עסקיו של פרנקל מובילה לקומה ה־19 במגדלי ויצמן בתל אביב, בסמוך לבית החולים איכילוב. שם נמצאת קונסוליית הכבוד של קרואטיה בישראל. באותם משרדים שוכנת חברה בשם ג'יפורס איירוספייס, שעוסקת בייזום ובתיווך ביטחוני ופעילה בשורה ארוכה של מדינות. המשרד של ג'יפורס הוא גם המשרד של החברה־האם שלה - AGM Aerospace General Marketing, המאוגדת באיי הבתולה. חברה נוספת שזו כתובתה היא מגנוס טכנולוגיות. באותם משרדים אפשר למצוא גם את הנציגות הישראלית של חברת לוידס אוויאיישן, הפעילה בסחר במטוסים, ושל לוידס השקעות, שלה נציגויות במדינות רבות ברחבי העולם, ממוסקבה, דרך ורשה ועד דלוור.

במשרדים המפוארים באותו בניין אפשר למצוא גם את בונקר־סק, חברה המאוגדת בישראל ונשלטת בידי חברה הולנדית באותו השם. בונקר־סק מפתחת ומשווקת בונקרים תת־קרקעיים שבהם מאובטחות מערכות מידע ארגוניות. בעבר כיהן כיו"ר שלה לזמן מה ראש המוסד לשעבר מאיר דגן. בקומה מעל פועלת חברת איכילוב טופ, המתמחה בהשכרת קליניקות לרופאים. איכילוב טופ מוחזקת בידי גלקסי נכסים ונדל"ן, המוחזקת בתורה בידי חברה בשם גולדן סטאר, המאוגדת בסינגפור, ואשר מוחזקת בידי לוידס אנד אסושיאייטס, המאוגדת באיי הבתולה. המשותף לכל החברות הללו הוא שהן חלק מקבוצה עצומה של 148 חברות הפזורות על פני הגלובוס ובכולן פרנקל הוא בעל השליטה - פעמים רבות דרך מבנה בעלות סבוך וחשאי.

ביתן יו־ויז'ן בפריז. "טעיתי שהשקעתי שם, אבל אם כבר שמתי 22 מיליון דולר אני אקח את החברה רחוק"

נוה ודגן אינם בכירי מערכת הביטחון היחידים שהועסקו בידי הטייקון ממונטה קרלו. לאורך השנים שילב פרנקל באימפריה העסקית שבנה בין היתר את האלוף במיל' יעקב לפידות, שהיה מנכ"ל משרד המשטרה ולאחר פרישתו כיהן כעוזרו הבכיר של פרנקל במוסקבה; את אל"מ במיל' רפי אלדר, שהיה בכיר ב־8200 ובמפא"ת ותא"ל במיל'; ואת אודי זהר, טייס קרב מוערך שזכה בפרס ביטחון ישראל ומכהן כיועץ בקבוצה. אפילו נמרוד שלום אריאב, מנכ"ל התעשייה האווירית בשנות השמונים, היה לאחר פרישתו במשך כ־15 שנה שותף של פרנקל באחת החברות בבעלותו.

"אני לא מרטין שלאף"

השמות שהזכרנו בקצרה הם רק חלק קטן משורה ארוכה של אנשי סוד, שבאמצעותם חולש פרנקל (58) על האימפריה שבנה. ההקפדה שלו על חשאיות ומידור חריגה גם בסטנדרטים של אנשי תעשיות ביטחוניות. בצעד חסר תקדים מבחינתו, כשהבין שכתבת התחקיר הזאת עומדת להתפרסם, הסכים פרנקל להיפגש ולענות על שאלות פנים אל פנים. בפגישה, שנערכה בראשית השבוע בתל אביב, הוא אישר שהיקף הונו נע בין 1.5 ל־2 מיליארד דולר, והתעקש שלא צבר אותו בעסקאות ביטחוניות וגם לא בזכות קשרים פוליטיים.

בתעשייה הביטחונית הישראלית הוא מתואר כאדם שיודע, כשצריך, לרתום את קשריו העסקיים לקידום האינטרסים הדיפלומטיים והביטחוניים של ישראל, ובה בעת קושר את קשריו הפוליטיים והאישיים לקידום עסקיו. אחד הקשרים הפוליטיים החזקים ביותר שלו לאורך השנים היה עם שמעון פרס. לפי אתר המחקר הצרפתי אינטליג'נס אונליין, שמתמחה בתעשיית המודיעין והביטחון, פרנקל הוא "תורם מוביל לפרס, במשך 20 שנה". הקשר ביניהם נולד בתחילת שנות התשעים, כשפרס היה שר החוץ ופרנקל עבד עם הסוכנות היהודית וארגן טיסות של יהודי ברית המועצות לישראל, דרך פולין. הקשר בין השניים נשמר לאורך השנים. חדי העין יכלו לראות בצילומים מהביקור המתוקשר של פרס ב־2009 באזרבייג'ן את פניו של פרנקל, בין הנשיא הישראלי לנשיא אזרבייג'ן - מדינה שבה לפרנקל קשרים חזקים. פרנקל גם תורם לוועידות הנשיא שהתקיימו בתקופת נשיאותו של פרס וב־2013 אף שימש יו"ר כבוד של הוועידה החמישית, שלה תרם מיליוני שקלים.

עולים מרוסיה, 1990. פרנקל מונה כסוכן יחיד וניצל את קשריו בפולין כדי להוביל את העולים באמצעות חברת התעופה הפולנית לוט צילום: דוד רובינגר

תרומות המיליונים שלך לאורך השנים לוועידת הנשיא של פרס אינן קשר לא ראוי בין הון לשלטון?

פרנקל: "אכן תרמתי לוועידה בכל שנה, ואני לא מבין למה הם הפסיקו את הוועידה. אני חושב שזה דבר גדול למדינה, להביא אליה 400–500 מקבלי החלטות, טופ פוליטיקל, טופ ביזנס, טופ דסיז'ן מייקרס, להושיב אותם יחד ולהראות להם ממה המדינה הזאת עשויה. בשבילי זה דבר חשוב. חוץ מזה אני חושב שפרס הוא אישיות משכמו ומעלה בזירה הבינלאומית. אין לזה קשר לשחיתות, מה לעזאזל רוצים?".

ופוליטיקאים אחרים? אתה חבר של רמון למשל.

"לא חבר שלו. מכיר אותו. יש הבדל. עד עכשיו, כשפנית אליי בקשר לכתבה, לא דיברתי איתו חמש שנים. פעם הוא בא למוסקבה. הכירו לי אותו, שלום, שלום, הזמנתי אותו לאיזה אירוע. אני לא חבר שלו. אני לא צריך אותו. אני לא מרטין שלאף ואין לי קזינו. אני לא צריך רישיונות ולא כלום".

"עסקאות נשק? רק בשוליים"

במרוצת השנים הפך פרנקל לאיש עסקים בינלאומי היודע לחבר בין אינטרסים משני הצדדים של עסקה טובה. הוא נחשב מנהל־על שמעורב בכל פינה של עסקיו המסועפים ומרבה בטיסות במטוס הססנה הפרטי שלו ליעדים שבהם הוא פועל, ועיקר פעילותו רבת הרבדים מרוכזת במזרח אירופה, בעיקר בחבר המדינות שהרכיבו את ברית המועצות לשעבר ובפולין.

באינטליג'נס אונליין הוא הוגדר "אחד המתווכים העסקיים המשפיעים ביותר באזור חבר המדינות הרוסי", בזכות העובדה שהפך לדמות המחברת בין יצרני מטוסים במערב, דוגמת בואינג, גולף־סטרים, איירבאס וססנה, לממשלות במזרח אירופה ואסיה. במקביל תיווך בין חברות ביטחוניות ישראליות לשווקים מתפתחים במזרח אירופה ומרכז אסיה.

לפני כמה חודשים נחשף פרנקל באופן נדיר. זה קרה בבית המשפט המחוזי בתל אביב, באחת התביעות ההדדיות שמתנהלות בימים אלה בין יו־ויז'ן ומגנוס מצד אחד (פרנקל אינו צד רשמי בתביעות) לבין אפרים מנשה, מייסד יו־ויז'ן.

מנשה הוא יזם תעופה יצירתי אך ככל הנראה מנהל מוצלח פחות, שהקים בשנות השמונים את אמי"ת ("אפרים מנשה יועצי תעופה", לימים יו־ויז'ן). ב־2006 ערך איש העסקים איתן אלדר - שהיה לזמן קצר שותף של פרנקל במלון מריוט בפולין - היכרות בין פרנקל למנשה, שהחברה שהקים היתה במצוקת נזילות. ב־2010 החברה כבר נכנסה להליך כינוס נכסים, וכך נסללה דרכו של פרנקל להשתלט עליה. בסאגה המשפטית הזאת מנשה תובע את מגנוס ויו־ויז'ן על שדיללו אותו לאחזקה של 2.5% ופיטרו אותו מהחברה. החברה מצדה תובעת את מנשה על שסיכל לה לטענתה עסקה גדולה עם תאגיד ממשלתי הודי.

רמון. "מכיר את רמון אבל לא חבר שלו. לא צריך אותו" צילום: עטא עוויסאת

במסגרת התביעה טען מנשה שפרנקל הוא "סוחר נשק, שעשה את מרבית הונו בעסקאות נשק בינלאומיות". פרנקל עלה לדוכן העדים ובאופן נדיר התייחס לרקע העסקי שלו. הוא הכחיש את היותו סוחר נשק ואמר: "אני מנהל חברה להשקעות, שב־25 השנים האחרונות עוסקת בשיווק ומכירה ומימון של מטוסים, בעיקר אזרחיים, עבור חברות ידועות גדולות בעולם. התחום שלי הוא מכירה, שיווק במזרח אירופה, מרכז אירופה, ומה שנקרא ברית המועצות לשעבר. זה תחום עיסוקי העיקרי (...) יש לי בשוליים מספר השקעות, כיוון שכל תעשיית ה־Aerospace בעולם, לא חשוב אם זה בואינג או תעשייה אווירית או גולף־סטרים, משווקים מטוסי נוסעים, מטוסי מנהלים, ולפעמים מרכיבים עליהם מטוסים למשימות מיוחדות וככה הלאה. זאת אומרת, הם נוגעים גם בצד הלא אזרחי, בשוליים...".

כשנשאל נקודתית בבית המשפט אם הוא עוסק במסחר בתחום הנשק ענה פרנקל: "אני לא עוסק בנשק. לא מוכר נשק. השקעתי בחברה שמפתחת. אני משקיע פיננסי, לא משווק ולא מוכר. לא עסקתי בשיווק של הדברים האלה".

גם כשאני שואל אותו על עסקי הנשק שלו, פרנקל עונה כי פעילותו הביטחונית היא בשוליים שבשוליים. "אני יועץ לחברות תעופה והרוב המוחלט של פעילות התעופה היא אזרחית. אני לא רוצה להיות בכלל בתחום של הנשק, אבל נפלתי בזה בשוליים, באחוז או שניים מכל הפעילות שלי, וגם מהם אני רוצה לצאת", הוא אומר ומתייחס לפעילות הביטחונית שלו, לרבות כבעליה של חברת מל"טים לשימוש צבאי. "פתחתי דלתות לחברות פה וזה עזר למדינה ופרנס משפחות, זה כזה רע? במה אני שונה ממשפחה כמו משפחת פדרמן, שיש לה פעילות ביטחונית מכובדת (אלביט מערכות) אבל במקביל הרבה עסקים אחרים?".

אקירוב. "אני חבר של פרנקל, אבל לא יודע כלום על עסקיו" צילום: עמית שעל

כבר השקעת 20 מיליון דולר ביו־ויז'ן, הבאת את סגן הרמטכ"ל, החברה מציגה מל"ט תוקף בפריז, לא נראה שאתה עומד לצאת מהפעילות הביטחונית.

"זה חלק מהאחוז או שניים שאני עדיין בתחום. בנוגע ליו־ויז'ן, עשיתי טעות שהשקעתי שם, אבל מנשה פיתה אותי. יש לו כריזמה מסוימת, ועכשיו אני שם. נקלעתי לסיפור הזה, אבל אם כבר השקעתי שם 22 מיליון דולר אני מתכוון לקחת את החברה רחוק".

רחוק זה למכור מל"טים במפרץ?

"רוצים למכור בהרבה מקומות".

אני מבין שמי שיצר את החיבור בינך לבין מנשה זה איתן אלדר, שהיה חבר ושותף שלך בעבר.

"אלדר זה אדם מהעבר הרחוק, לא ראיתי אותו המון שנים. הבחור הזה לא לרוחי ואני לא חבר שלו. הוא התחנן להיכנס אתי למריוט בוורשה עם בסר, ואמרתי כן. אחרי זה קניתי אותו. לצערי את כל מי שהכיר לי אכלתי איתו חרא, כולל אפרים מנשה".

חרף טענותיו של פרנקל שלפיהן נגרר לפעילות הביטחונית כתוצאה מעיסוק בתעופה אזרחית, מסמכים ועדויות מלמדים שחברות בשליטתו היו מעורבות גם בעסקאות ביטחוניות לא־תעופתיות, דוגמת מכירת מרגמות ולבנות חבלה מתוצרת ישראל לרפובליקות בחבר המדינות. פרנקל טוען שמדובר במקרים נדירים מהעבר הרחוק. כמו כן, מקורבים לחברת גלובל סי.אס.טי, העוסקת גם בייעוץ ביטחוני ובאימון צבאות זרים, מגלים כי פרנקל גילה לפני מספר שנים עניין ברכישת מניות בחברה שבשליטת האלוף במיל' ישראל זיו. פרנקל מכחיש שהתכוון לרכוש את החברה או נתח ממנה וטוען כי דובר בפגישות ראשוניות שבהן זיו ניסה לעניינו בפעילות, אך ללא עניין מצדו.

אלדר. "לצערי אכלתי חרא עם כל האנשים שאלדר הכיר לי" צילום: אוראל כהן

"אמרו 'פרנקל' ועברו לדום"

החברה הישראלית הביטחונית המרכזית ששמה נקשר לפרנקל עד היום היא התעשייה האווירית. החברה הממשלתית מוכרת ציוד ביטחוני לממשלות זרות בהיקפי עתק, והכנסותיה ב־2014 הסתכמו בכ־4 מיליארד דולר. פרנקל שימש סוכן־על של התעשייה האווירית מ־1992, אז נחתם עמו הסכם גג לייצוג החברה. בעת ההיא קידם פרנקל, שהתגורר אז בוורשה ומוסקבה, שתי עסקאות לתחזוקת מטוסים עם חברות תעופה בחבר המדינות, וזכה לעמלה של 10% מההכנסות שהגיעו מהחברות האלה שנים קדימה. ב־1993 מונה למקדם שיווק של חטיבת "בדק" (תחזוקת מטוסים), ובהמשך גם לסוכן של החטיבות האחרות בחברה: להב (הסבת כלי טיס צבאיים), תמם (מוצרים אופטיים) ואלתא (ציוד ביטחוני מסווג).

פרנקל היה לאורך השנים אחד הסוכנים המיוחסים בחברה, המעסיקה מאות נציגים ברחבי העולם. הוא תפר בעבורה עסקאות במזרח אירופה ובמרכז אסיה ונהנה מתנאים מופלגים, שהאפילו משמעותית על התנאים שלהם זכו מאות סוכנים אחרים של התעשייה האווירית ברחבי העולם. מדו"ח פנימי שחובר על ידי משרד הביטחון לפני כעשור עולה שפרנקל זכה לבלעדיות בחלק מהמדינות ולעמלות גבוהות מהמקובל. בדו"ח אף עלו שאלות בנוגע לניגוד העניינים לכאורה שבו היה מצוי פרנקל כמייצג החברה מצד אחד ומייצג חברות תעופה אמריקאיות מצד שני. "לאורך השנים צבר פרנקל עוצמה בתעשייה האווירית, דבר שהשפיע על החלטות לגבי חתימה וחידוש החוזים עמו ובפועל קידם את האינטרסים שלו תוך נטרול התנגדויות", נכתב בדו"ח. "העובדים בחברה חששו להתעמת עמו, מתוך חשש... מכוחו והשפעתו של פרנקל שנהג... כבעל בית וכל יכול בתע"א...". בדו"ח צוטט בכיר בתעשייה האווירית שאומר: "על אף שפרנקל היה גורם חיצוני, ברגע שהיו מזכירים את שמו בכל נושא, כולם היו עוברים לדום". לטענת פרנקל, מקור כל הטענות שהובילו לדו"ח היה בכיר בתעשייה האווירית שחתר תחת ידידו, המנכ"ל דאז משה קרת.

אתה עדיין עובד עם התעשייה האווירית?

פרנקל: "לא".

ועם חברות ישראליות אחרות?

"בשנים האחרונות אני לא עובד כלל עם חברות ישראליות. 85% מהפעילות העסקית שלי היום היא בנדל"ן, והשאר פעילות תעופה, שבה החלק המכריע זה האזרחי".

בתעשייה האווירית סירבו בתוקף להתייחס לקשרים עם פרנקל.

פרנקל ואשתו מיה. סגנית שר הכלכלה של קרואטיה התגיירה למענו, ועד היום הוא משמש קונסול כבוד של קרואטיה בישראל

20 מיליון דולר על פלקון. פעמיים

ייתכן שהסיבה לשתיקה היא שבשלב מסוים מערכת היחסים בין התעשייה האווירית לפרנקל הפכה לבעייתית, בנסיבות שעליהן הוטל צו איסור פרסום. עניין טעון נוסף בין פרנקל לתעשייה האווירית היה סכומי העתק שלהם זכה בעקבות "עסקת הפאלקון הסינית", ולאחר מכן "עסקת הפאלקון ההודית".

כדי להבין את הרקע יש לשוב לאפריל 1996, אז חתמה אלתא עם ממשלת סין עסקה בגובה 289 מיליון דולר לפיתוח ואספקת מערכת מוטסת לבקרה אווירית. לצורך כך חיפשה אלתא מטוס מתאים להתקין עליו את המערכות, ומצאה מטוס רוסי מסוג אליושין. הסוכן שנבחר להוביל את רכישת המטוס הרוסי היה פרנקל. במרץ 1997 נחתם עמו חוזה ספציפי לעסקה זו, שזיכה אותו בעמלה של כ־20 מיליון דולר, אף שלאחר מכן עסקת הפאלקון עם סין בכלל בוטלה בלחץ אמריקאי.

בין הבכירים שחתמו על החוזה עם פרנקל מטעם התעשייה האווירית היו המנכ"ל דאז משה קרת, ידידו הקרוב של פרנקל, וניר גלעד, שהיה אז סמנכ"ל הכספים של החברה. גלעד היה בשנים ההן איש משרד האוצר שמונה לתפקידים בחברות ממשלתיות, בהמשך מונה לחשב הכללי של האוצר, ומשם כבר זינק לחברה לישראל של עידן עופר - גם הוא חבר של פרנקל.

זמן קצר לאחר ביטול העסקה הסינית נחתמה עסקה דומה עם ממשלת הודו, בשווי 800 מיליון דולר. גם כאן היה צורך ברכישת מטוסי אליושין, שעל רכישתם ניצח פרנקל. ממסמכים שהגיעו ל"מוסף כלכליסט" עולה שהנתח שלו בעסקה זו הגיע ל־20 מיליון דולר - סכום שככל הנראה אף גדל בהמשך לאור צמיחת היקף העסקה.

ועדיין, עשרות מיליוני הדולרים שקיבל לאורך השנים מהתעשייה האווירית אינם עיקר ההון שצבר. הבסיס להון המיליארדים של פרנקל היה רווחיו מתיווך בין חברות תעופה אמריקאיות ואירופיות למדינות מתפתחות. שורת העסקאות שפרנקל קשר ארוכה: בהודו תיווך בעסקאות בין היצרנים המערביים לחברות תעופה הודיות בהיקפי עתק; באזרבייג'ן תיווך במגוון עסקאות, מאספקת מטוסי נוסעים של בואינג למדינה ועד מערכות הגנה אוויריות למטוסי המנהלים של נשיא הרפובליקה; בסין מכר מטוסי מנהלים לבנקים.

זינוק בזכות העלייה מרוסיה

פרנקל גדל בבני ברק במשפחה חרדית. הוא סיים את לימודיו בישיבת פוניבז' היוקרתית והתחיל לשלוח ידו בעסקים, מתיווך השקעות, דרך מסעדה ועד העסק המרכזי שלו בשנות השמונים: מפעל לחלבה בשם קרט.

באותם ימים פרנקל דווקא היה חובב תקשורת, שמצדה חיבבה את איש העסקים החרדי הצעיר שהתלבש בבגדי יוקרה ודיבר באופן כובש. אלא שזמן לא ארוך אחרי שהוגדר נער פלא חרדי מפעל קרט התמוטט, ופרנקל עזב את הארץ כשמאחוריו נושים מתוסכלים וכתבות לא מחמיאות, אשר נטעו את הזרעים להסתייגותו הנחרצת מעיתונאים. לימים, לאחר שהתעשר, השיב לכל נושיו את כספם, ובפגישתנו הוא מציג מסמכים כדי לאשר זאת.

בסוף שנות השמונים, לאחר החוויה הקצרה בקרט, פרנקל התמקם דווקא בוורשה, ויצר שם קשרים עם קצינים ופקידים בממשלת פולין. אחד הבכירים שבהם היה הגנרל סלאומיר פטליקי (Petelicki), קצין מודיעין מוערך שהקים את יחידת הקומנדו המודיעינית הפולנית GROM בהתבסס על המודל של סיירת מטכ"ל. בהמשך כיהן פטליקי כאחראי מטעם הצבא הפולני על הגירת יהודי ברית המועצות שעברה דרך ורשה. הסיבה לכך שההגירה לישראל עברה בפולין נבעה במידה רבה מכך שפרנקל הצליח לשכנע את גזבר הסוכנות היהודית (שלימים יהפוך לידיד קרוב) למנות אותו כסוכן יחיד וניצל את קשריו בפולין כדי להוביל את יהודי ברית המועצות באמצעות חברת התעופה הפולנית לוט.

העיסוק בהטסת יהודי ברית המועצות הוביל מהר מאוד לקשרים הדוקים שפיתח פרנקל במוסקבה, בעיקר באמצעות אדם בשם אלכסנדר זגוטה (Zaguta), מהנדס אלקטרוניקה רוסי שמונה למנהל בלוידס השקעות שהקים פרנקל ב־1991. באותה שנה, עם פירוקה של ברית המועצות והפרטת נכסיה, התחיל פרנקל לסחור במטוסים רוסיים שנרכשו בפרוטות ולתווך בין גופי תעופה מערביים לממשלה הרוסית. בהמשך הפכה לוידס לנציגה בחבר המדינות של חברות תעופה מערביות רבות.

לפי אינטליג'נס אונליין, אחת החברות הרוסיות המרכזיות שפרנקל עובד איתן באופן הדוק היא אובורונפרום (Oboronprom), חברה ממשלתית שאחראית על שיתופי פעולה עם גופים זרים. פרנקל יצר בשנים האחרונות כמה מיזמים משותפים בין אובורונפרום לחברות מערביות שבמסגרתם יוצרו מטוסים ומסוקים. בהמשך הקים חברות העוסקות בהתקנת ציוד במטוסים או בתובלה אזרחית (מיזם שעליו אמון אחיו הבכור אלי, המתגורר בבני ברק), אבל אלה מהוות חלק קטן מעסקיו.

לונדון, טקסס, פולין, סינגפור

במהלך השנים התרחב פרנקל הרבה מעבר לעסקי התעופה והביטחון, וכיום חלק משמעותי מעסקיו מרוכז בנדל"ן. "פעילות הנדל"ן שלי נמצאת כיום בלונדון, דאלאס, גרמניה, פולין וסינגפור", הוא אומר.

ההתחלה הצנועה היתה בקרואטיה. בתחילת העשור הקודם הגיע פרנקל לביקור במדינה עם קבוצה של אנשי עסקים רוסים שהתעניינו ברכישת חברת נפט ממשלתית. סגנית שר הכלכלה, שהיתה ממונה על הפרטת הנכסים, היתה אז מיה ברינר. אהבה גדולה התפתחה בין השניים, ברינר התגיירה וב־2004 נישאו במונטה קרלו, בנוכחות שועי ארץ הקודש והגוש המזרחי. כיום יש להם חמישה ילדים.

עסקת הנדל"ן המרכזית של פרנקל בקרואטיה היתה רכישת 47 דונם בדוברובניק לשם הקמת מתחם תיירות וגולף. בתחקיר בעיתון הקרואטי "גלובוס" נמתחה ביקורת על המחיר הנמוך לכאורה ששולם בעבור הקרקע, והדבר נתלה בקשריה של אשתו. אלא שהביקורת הציבורית הסתיימה בלא כלום ופרנקל אף מונה בהמשך לקונסול כבוד של קרואטיה בישראל.

זו לא היתה הפעם היחידה ששמו של פרנקל הוזכר בעיתונות בהקשר לסוגיות נדל"ן שנויות במחלוקת. ב־2011 פרסם "הגרדיאן" הבריטי תחקיר על חברות אוף־שור סודיות המזינות את בועת הנדל"ן בלונדון. התחקיר חשף שמות של משקיעי נדל"ן שהשתמשו בחברות המאוגדות במקלטי מס כדי לרכוש נכסים בלונדון.

בתחקיר צוין עו"ד יורם יוסיפוף כמי שהיה מעורב בעסקאות נדל"ן בבריטניה בהיקף של יותר ממיליארד דולר (רובן בעבור לקוחותיו). פרנקל הוזכר כמי שעומד מאחורי חברת אלפאג'ם (Alphagem), המאוגדת באיי הבתולה, שרכשה אז בניין בלונדון ב־97 מיליון ליש"ט ובהמשך מכרה אותו ברווח עצום. יוסיפוף, חושף "מוסף כלכליסט", הוא עורך דינו של פרנקל זה שנים ארוכות ואיש סודו. פרנקל לא מכחיש. "בשנים ההן בלונדון קניתי עשרות נכסים ומכרתי את חלקם. כן, קניתי את הבניין הזה שאתה שואל עליו ב־97 מיליון ליש"ט ומכרתי אותו אח"כ במאה עשרים ומשהו. אני לא זוכר לגמרי כי יש לי אנשים שעושים את זה וכי יש לי פעילות נדל"ן במיליארדים... כמו שאמרתי, 85% מהעסקים שלי היום זה נדל"ן, אבל אתה לא שומע עליהם, כי בלונדון אתה יכול לקנות בניין ב־500 מיליון ליש"ט ואף אחד לא יכתוב עליך, אבל פה אתה קונה דירה ב־20 מיליון שקל ומתחילים לחטט... אז כן, יש חברות בבעלותי שפועלות תחת לוידס השקעות, חברות שרוכשות בנייני משרדים, בתי מלון, מרכזים מסחריים בלונדון, בגרמניה, בפולין, בסינגפור ובארצות הברית... אנחנו מנהלים, משכירים את הנכסים האלה, ואת חלקם אנחנו מוכרים".

בדרך למפרץ הפרסי

הרחק ממכירת הענק של הנדל"ן בלונדון נמצאת כיום חברת המל"טים הכושלת מצור יגאל. נכון להיום פרנקל השקיע כ־22 מיליון דולר בחברת מל"טים מפסידה, והיד עוד נטויה. לכן כניסתו של יאיר נוה, שנמצא כעת בפריז כדי להציג בסלון האווירי את המל"טים לאלפי המבקרים, חשובה במיוחד. לאלופים פורשים יש יכולת מצוינת בהסרת חסמים ביורוקרטיים במשרד הביטחון. התקווה של פרנקל היא שנוה - אשר בקשתו במכתבו לאגף לסיוע ויצוא ביטחוני טרם הוכרעה - יצליח להעלות את החברה על מסלול השיווק והמכירה לנסיכות במפרץ הפרסי, שבו מוצרים ביטחוניים ישראלים נמכרים בסכומים אגדיים.

פרנקל הוא המוכר המסתורי בעסקת הענק שהביאה לקריסת חברת ארזים

ב־2011 פורסם בבריטניה דו"ח שחיבר GMB, אחד האיגודים המקצועיים המרכזיים במדינה. הדו"ח התייחס לנכסים של רשת בתי האבות סאות'רן קרוס, שבה עבדו אלפים מחברי האיגוד המקצועי, והוא חשף כי הבעלות בנכסים שבהם שוכנים בתי האבות מוחזקת בידי דבוקת חברות המסתעפות למקלטי מס שונים. אחת מאותן חברות היתה לוידס השקעות בנכסים (Loyd's Property Investments), שהתאגדה בלונדון ב־2001 על ידי אהרון פרנקל ועו"ד יורם יוסיפוף.

אנשי שוק ההון הישראלי בוודאי יזכרו שב־2005 דיווחה חברת ארזים הבורסאית כי רכשה את בתי האבות של סאות'רן קרוס בעסקת ענק ששווייה 1.8 מיליארד שקל. שם המוכרת מעולם לא נחשף. מהדו"ח עולה כי מי שמכרה לארזים את נכסי בתי האבות היתה לא אחרת מאשר לוידס של פרנקל.

בהמשך נקלעה סאות'רן קרוס למצוקה תזרימית, וארזים, שהיתה בשליטת מאיר גורביץ', מחקה מאות מיליוני שקלים ממאזנה. מאוחר יותר ארזים קרסה, נאלצה להגיע להסדר חוב עם נושיה, ומנייתה נמחקה מהבורסה.