הכלכלה הפלסטינית: להציל את הירדן
תוכנית האיחוד האירופי לשיקום נהר הירדן צפויה להפריח את השממה החקלאית והתיירותית באזור
ארגון EcoPeace (ידידי כדור הארץ) - שלו סניפים בישראל, בירדן וברשות הפלסטינית - קיים לפני כשבועיים כינוס במזרח ים המלח ובו הציג תוכנית־אב לשיקום נהר הירדן, שסובל משנים ארוכות של הזנחה שהביאה להתייבשותו.
את התוכנית הכינה חברת ההנדסה ההולנדית DHV, מהגדולות בעולם מסוגה, ומימן האיחוד האירופי, והשלכותיה הכלכליות והסביבתיות חשובות הן לממלכת ירדן והן לישראל ולרשות הפלסטינית.
מעז ומזוהם ייצא מתוק
בבקעת הירדן מתגוררים כיום כ־600 אלף איש. רובם, כ־500 אלף, חיים במזרח הבקעה בשטח ירדן, ומיעוטם, כ־50 אלף ישראלים ו־56 אלף פלסטינים, במערבה - בשטחי ישראל והגדה המערבית. בעבר זרמו לנהר כמיליארד ו־300 אלף קוב מים מהכינרת ומהיובלים של הבקעה, אך בשנים האחרונות הוא הפך למעין תעלת ביוב מעופשת. עובדה זו יצרה הזדמנות לפיתוח תשתיות סביבתיות וכלכליות שהוזנחו שנים ארוכות, וכפי שנראה מהכינוס, זימנה גם אפשרות לשיתוף פעולה פוליטי בין הגורמים באזור.
שיקום הנהר מצריך הזרמה של מי הכינרת אליו. ישראל חידשה את ההזרמה בשנת 2013, לאחר הפסקה בת 50 שנה, ומאז היא מזרימה כ־9 מיליון קוב מים בשנה. הזרמת המים התאפשרה משום שהרשויות בישראל הפחיתו במידה ניכרת את שאיבת המים מהכינרת למוביל הארצי. אולם כמות זו מועטה יחסית לימים שבהם זרמו מהכינרת כ־650 מיליון קוב בשנה, נוסף על המים מהיובלים הנשפכים לירדן. חידוש הזרמת המים מצריך גם פתרון לבעיות הזיהום הקשות שמחריפות ככל שמדרימים במורד הנהר. על פי התוכנית יש צורך לתאם את הטיפול במקורות הזיהום, את ניהול המים ואת מפעלי הפיתוח ובניין התשתיות לאורך הבקעה.
כולם מרוויחים
בטווח הקצר של חמש שנים, תוכנית האב מצריכה השקעה של 495 מיליון דולר, שיממנו גופים בינלאומיים כמו קרן המטבע. 330 מיליון דולר יוקצו לפרויקטים כלכליים ירדניים ופלסטיניים, שכוללים פיתוח חקלאי, בניית חממות, מערכות השקיה והרחבה של מערכות השיווק של התוצרת החקלאית, שקנתה לה שם בירדן ובשווקי הגדה, בישראל ואף במדינות המפרץ. פוטנציאל נוסף קיים באתרי התיירות ביריחו העתיקה, באתר הטבילה של ארץ המנזרים מצפון לים המלח, ובמזרח הירדן. התוכנית תקצה גם 165 מיליון דולר לישראל למיזמי תיירות וספורט בעמק הירדן, ובהם שיפוץ המבנים העותומנים של העיר העתיקה בבית שאן.