דו"ח ועדת לוקר
בין גדעון ליוחנן: התוכנית של צה"ל לא מהווה אלטרנטיבה אמיתית
דו"ח לוקר מערער את היסודות שעליו בנוי תקציב צה"ל. התוכנית של איזנקוט לא באמת מהווה תחרות
בתקופה הקרובה יגיעו לקבינט המדיני־ביטחוני שתי משלחות. הראשונה, בראשות הרמטכ"ל גדי איזנקוט, תבקש להציג תוכנית רב־שנתית (תר"ש) בשם "גדעון", הכוללת צמצום מערך המילואים ופיטורי אלפי אנשי קבע. המשלחת השנייה תציג את דו"ח ועדת לוקר ואת השינויים שחברי הוועדה בראשות האלוף במיל' מבקשים לעשות במערכת הביטחון, לרבות קיבוע התקציב על 59 מיליארד שקל ורפורמות מקיפות בגיל הפרישה, פנסיית הגישור ותקציב השיקום.
- כחלון: "לדאוג לאיזון בין הביטחון לחברה"; יעלון: "ההמלצות - שטחיות"
- דו"ח ועדת לוקר: האיזון הנכון בין מה שטוב לצה"ל למשלמי המסים
- ועדת לוקר ממליצה: 59 מיליארד שקל בשנה לביטחון, תמורת שקיפות ומתן מענקים במקום פנסיית גישור
בצמרת צה"ל יצאו אתמול למלחמה במסקנות לוקר וכינו את הדו"ח שחובר על ידי בשר מבשרה של המערכת במילים חריפות. במערכת הביטחון מעריכים שהקבינט ולאחריו ראש הממשלה יאמצו את התוכנית שלהם ויזנחו את מרבית המלצות ש"יפגעו במורל הצה"לי, יהפכו את צה"ל לצבא בינוני ויקשו על שימור אנשים טובים".
בוועדת לוקר, לעומת זאת, מסבירים שהמנדט שנתן להם ראש הממשלה רחב, שאמנם נתניהו נתפס ככזה שמאמין בגידול בתקציב הביטחון, אלא שגם הוא מבין שגידול כזה דורש שינוי מהותי, ושבכל מקרה הובטח להם כי הדו"ח יאומץ בשלמותו, או לא יאומץ בכלל. לפי הגישה הזו, הסיכויים לאימוץ המסקנות במלואן קלושים.
מבחינת הצבא, תוכנית גדעון היא האלטרנטיבה ללוקר. היא המענה לסביבת האיומים המשתנה וגם לשינוי בסדר העדיפויות האזרחי אגב המחאה החברתית. בתזמון מדויק נחשפו התוכניות יחד. בצה"ל טוענים שהתזמון מקרי וכי עבדו על התוכנית תקופה ארוכה. חובבי הקונספירציות יכולים לטעון כי נתניהו, שידע על תוכנן החריף והקשה לעיכול של המלצות לוקר, דחה את פרסום הדו"ח כדי שייצא בסמוך להבשלת התר"ש החדשה כך שהאחרונה תוכל להוות אלטרנטיבה לראשון.
כך או כך, בניגוד לטענות צה"ל תוכנית גדעון היא לא באמת אלטרנטיבה לזו שמציג לוקר. הרמטכ"ל איזנקוט אוהב לומר שיש לו מחברת ובה כל הדברים בצה"ל שלא שונו מאז תקופת בן־גוריון ודורשים שינוי. דו"ח לוקר עושה בהקשר הזה בדיוק את מה שהתר"ש של אייזנקוט לא עושה. הוא מאתגר את היסודות שעליהם בנוי התקציב הצה"לי מאז ימי בן־גוריון, מבקש לערער מוסכמות היסטוריות כמו מודל פנסיית הגישור, כופה על הצבא התאמות ושינויים בתנאי השירות ודורש התייעלות ושקיפות. והוא מנסה לעקור מהשורש את התוספות החד־פעמיות שניתנות לצה"ל בדרך כלל אגב מסע סחטנות שכולל עצירת אימונים ונפנוף באיומים ביטחוניים.
להמלצות ועדת לוקר יש פוטנציאל לשנות את צה"ל ואת תקציב הביטחון מן היסוד, כאשר בתמורה הוא נותן לצה"ל סוכרייה משמעותית בדמות תקציב ביטחון שנתי גבוה יותר בתוספת ודאות תקציבית. המודל של גדעון לא מציב תחרות אמיתית לוועדת לוקר. התוכנית של איזנקוט אולי דרמטית באופן יחסי לתוכניות שהציעו רמטכ"לים קודמים אבל אין בה בשורה היסטורית, לכל היותר סוג של קיצוץ רוחבי בצה"ל. וזה ממש לא מספיק.