פרשת סימנס וחברת החשמל: אסור לתת לזמן שחלף להקהות את חומרת המעשים
אפשר לגלגל עיניים עד מחר ולחזור על הקלישאה שכולם מושחתים, אבל בדמוקרטיה מתוקנת גם צריך למצוא את הכתובת המדויקת גם אם מדובר בעובדים שפרשו לפנסיה, כי הזמן שחלף לא מקהה את עוצמת השחיתות
טיוטת כתב האישום בפרשת סימנס שפורסמה הבוקר ב"כלכליסט" היא קשה לעיכול. היא אומנם ראשונית וצפויים בה אולי שינויים, אבל התמונה הכוללת והראיות לא יזוזו מילימטר. זו מסתמנת כאחת מפרשות השחיתות החמורות שהיו בתולדות ישראל, כשמעשיו של הכוכב הראשי בה עד היום - השופט לשעבר דן כהן - מתגלים כקצה הקרחון. בשורה התחתונה, ועל פי הטיוטה, פעל בישראל במשך כחמש שנים מנגנון משומן ששפך 20 מיליון דולר כדי לשחד לא אחד, אלא שרשרת שלמה של אנשי מקצוע ומקבלי החלטות בחברה הממשלתית הגדולה בישראל – חברת החשמל.
קראו עוד בכלכליסט:
- חברת החשמל: שוקלים לתבוע את ששת הבכירים החשודים בקבלת שוחד מסימנס
- רשמית: רשות ני"ע ממליצה לפרקליטות להעמיד לדין בכירים בחברת החשמל
- רשות ני"ע מבקשת לחקור את בכירי סימנס העולמית בגרמניה
הזמן שחלף, כמעט 14 שנים מאז נחת התשלום הראשון בחשבונות הבנק הסודי של אחד המעורבים, לא מקהה את העוצמה והחומרה של הפרשה. חומרה שנובעת מהיקפי השוחד שניתנו, משווי המכרזים שנתפרו, ממספר השנים שבהן פעלה השיטה, ובעיקר מהתעוזה, החוצפה וחוסר הגבולות של חלק מהמעורבים. הכל עדיין לכאורה כמובן. למעלה מ-600 מיליון יורו הכנסות גרפה סימנס, כך הטיוטה, כתוצאה מרשת טובות הנאה שפרסה על שורה של מנהלים בעלי השפעה על התקשרויות ומכרזים של חברת החשמל. לקורא ולא להאמין.
מימין: אורן אהרונסון ויעקב יאשה חאין. אנשי המפתח בפרשת השוחד צילום: אוראל כהן אפשר לגלגל עיניים עד מחר ולחזור על הקלישאה שכולם מושחתים. זאת אמירה פופוליסטית חסרת כל ביסוס עובדתי, שגם משרתת גורמים אינטרסנטים. השחיתות עשתה שמות בחברת החשמל על כך אין ויכוח, אבל בדמוקרטיה מתוקנת גם צריך למצוא מי בדיוק היה הכתובות. מי קיבל כסף, מי הטה מכרז, מי הדליף מידע מסווג. וחשוב למצות איתו את הדין גם אם הוא כבר פנסיונר. כי עובדי ציבור שלקחו שוחד צריכים לדעת שלעולם יותר הם לא ישנו בשקט.
לרשות ני"ע לקח שנים לפצח את הפרשה, בין אם מסיבות אובייקטיביות ובין אם במחדלים. אבי אבות הטומאה שבהם הוא הסכם עד המדינה השערורייתי שנחתם ב-2005 עם מנכ"ל סימנס ישראל, אורן אהרונסון, שהוא איש המפתח בפרשה. הסכם שבו הוא אומנם מסר לרשויות את כהן, אבל במקביל דאג לפטור ולהסתיר את חלקם של כמעט כל המעורבים האחרים. בראשם, וזה אולי הדבר המקומם ביותר, את סימנס עצמה שהגתה ומימנה את חגיגת השחיתות.
בפרקליטות, בצעד לא פשוט שעוד יעמוד למבחנים משפטיים, החליטו שבסיבוב הנוכחי הם ינסו לבוא חשבון גם עם סימנס וגם אם חברת הבת סימנס ישראל. כולל ניסיון להגיע עד לבכירים לשעבר בסימנס העולמית, כשהרשויות בגרמניה מאשרות לרשות ני"ע לבצע להם חיקורי דין. הליך שטרם הסתיים ככל הידוע. מוקדם לדעת האם החברה ובכיריה יעמדו לבסוף לדין בישראל. אבל הניסיון של הרשויות הוא מבורך וגם חשוב.
