פרשנות
פלוג מנסה להסיר את המסכה של שר האוצר
נגידת בנק ישראל קרנית פלוג שלחה אתמול מסר ברור לממשלה ולכחלון: קיצוצים רוחביים ופטורים מעוותים ממס הם ההפך הגמור מלהיות חברתי
לפי התנהלותו של שר האוצר משה כחלון מאז מינויו נראה ששני דברים חשובים ויקרים ללבו. האחד הוא הרצון להעביר לפחות רפורמה משמעותית אחת, שאותה יוכל לזקוף לזכותו בבחירות הבאות; והשני הוא הרצון להצטייר כפוליטיקאי חברתי.
קראו עוד בכלכליסט:
- פלוג בישיבת הממשלה: "להעלות מסים כדי לא להגדיל את נטל החוב שלנו ושל ילדינו בעתיד"
- האוצר: השמרנות של בנק ישראל קברה את חוק נתוני האשראי
- פלוג: "יש מקום לשוק אשראי חלופי ומשלים למערכת הבנקאית והמוסדית"
באשר לרצון הראשון עוד מוקדם לקבוע, אך בכל הנוגע לרצון השני נדמה כי בנק ישראל מנתץ אותו - אתמול הציגה נגידת הבנק ד"ר קרנית פלוג בפני הממשלה מצגת שמציירת את התקציב של כחלון ככזה שהתואר "חברתי" רחוק ממנו.
המצגת של הנגידה, הכוללת שלל המלצות כלכליות לממשלה, לא מכילה בתוכה המלצות שונות מאלה של השנה שעברה. בתום מספרים רבים, אחוזי תוצר ויעדי גירעון היא אומרת לחברי הממשלה דבר אחד פשוט: אם אתם רוצים להיות חברתיים, תפסיקו את הקיצוצים הרוחביים ותבטלו את הפטורים המעוותים ממסים.
לא לקיצוץ בשירותים
פלוג מראה שההוצאות האזרחיות בישראל נמוכות משמעותית מהממוצע של ה־OECD: 30.8% מהתוצר בישראל לעומת 43.3% ב־OECD. למעשה, בפרמטר הזה ישראל נמצאת במקום השני מהסוף. המדינה היחידה שדורגה אחריה היא קוריאה.
במקביל שיעור הכנסות המדינה ממסים ביחס לתוצר נמוך ב־3% מממוצע ה־OECD (31% בישראל לעומת 34.1% ב־OECD). הנגידה אומרת לשרים במילים פשוטות שמה שהאזרחים שלהם צריכים הוא לא קיצוצים בשירותים שהמדינה מעניקה להם, אלא להפך: הם זקוקים להגדלת השירותים האלה, למשל באמצעות ביטול פטורים מעוותים ממסים כמו הפטור ממע"מ על פירות וירקות או הפטור ממע"מ באילת. לטענת פלוג, הפטורים האלה משוללי הצדקה כלכלית או חברתית. לדעתה עדיף אפילו להעלות מסים, שהם גם כך נמוכים בארץ יחסית, מלקצץ בשירותים.
משה כחלון וקרנית פלוג צילום: אלעד גרשגורן, עמית שעל האלטרנטיבה שבה בוחר שר האוצר משה כחלון - קיצוץ הוצאות המשרדים האזרחיים והגדלת יעד הגירעון, במקום להתמודד עם ההוצאות המיותרות והפטורים המעוותים - היא הכל לבד מחברתית.
משתלם לעמוד ביעד הקבוע בחוק
בדבריה ניסתה הנגידה להחזיר את השיח על יעד הגירעון לגבולות החוק שקובע כי ב־2016 הוא יהיה 2% - מספר הרחוק שנות אור מזה הנשמע במסדרונות הממשלה בשבועות האחרונים, שם מדברים על 2.9%–3.5%.
פלוג טוענת כי יעד גירעון של עד 2.5% ישמור על יחס החוב־תוצר של ישראל (67%), ולכן זה צריך להיות היעד המקסימלי. חריגה תגדיל את משקל התשלומים שמוקצים להחזרי ריבית ותקטין את הוצאות המשרדים האזרחיים בשנים הבאות.
הנגידה מראה כי תשלומי הריבית על החוב בישראל גבוהים משמעותית מבשאר מדינות ה־OECD: ממוצע ה־OECD הוא 1.7%, ואילו בישראל מדובר ב־3.1%.
עמדותיה אלה של הנגידה, שאותן היא לא מהססת להציג בפני הממשלה, מזכירות לראש הממשלה בנימין נתניהו מדוע הוא לא רצה אותה בתפקידה מלכתחילה. בניגוד ליו"ר המועצה הלאומית לכלכלה פרופ' יוג'ין קנדל, שלא מפרסם את דעתו על תקציב המדינה בטרם הוא נקבע ומתמקם רק בעמדת הלוחש על אוזנו של נתניהו , היא חוזרת על עמדותיה בעקביות, גם כשהן לא פופולריות, מתוך ידיעה שהמצגות שלה לא ישנו דבר פרט למפלס העצבים של ראש הממשלה ושר האוצר.
אגף התקציבים באוצר מכיר היטב את הנתונים והמספרים שפלוג הציגה וסביר להניח שגם שר האוצר. ואולם, הוא יודע שכפי שאמר שר אוצר לשעבר בחדרי חדרים: "על יעד הגירעון רק העיתונים הכלכליים מסתכלים. אין קושי לשחק איתו כשצריך". אולי זה ההבדל בין להצטייר כחברתי לבין להיות חברתי.
