נתניהו וכחלון סיכמו: המלצות לוקר לא ייושמו בתקציב הביטחון הקרוב
ראש הממשלה ושר האוצר הקצו 56 מיליארד שקל למערכת הביטחון בתקציב 2016; כל תוספת שיבקש משרד הביטחון תותנה באימוץ חלקי של המלצות ועדת לוקר; מערכת הביטחון תלחץ לקבל עוד כספים
שר האוצר משה כחלון סיכם עם ראש הממשלה בנימין נתניהו כי גובה תקציב הביטחון לשנת 2016 יעמוד על 56 מיליארד שקל. עוד סוכם כי תוספות תקציב עתידיות, ככל שמשרד הביטחון ידרוש כאלה, יותנו באימוץ לפחות חלק מהמלצות ועדת לוקר, בדגש על ההמלצות הנוגעות לשקיפות ובקרה תקציבית.
- הצדק החברתי מגיע גם למערכת הביטחון
- משרד האוצר: אין לנו את המידע הדרוש לפיקוח על תקציב הביטחון
- נתניהו: אלמד את מתווה לוקר ותוכנית צה"ל - ואביא אותם להכרעת הממשלה
עוד סוכם כי הצוות המשותף למשרדי האוצר והביטחון, שמורכב בעיקר ממנכ"ל משרד הביטחון דן הראל ומנכ"ל האוצר שי באב"ד וראש אגף תקציבים אמיר לוי, ימשיך לעבוד כדי להגיע למסקנות בנוגע לאימוץ מסקנות ועדת לוקר.
בינתיים, מה שייצא לדרך היא התוכנית הרב־שנתית של צה"ל - "גדעון". במסגרת התוכנית צה"ל אמור להמשיך ולהקטין את מספר אנשי הקבע שלו ב־2,500 תקנים. בנוסף צה"ל אמור להקטין את מצבת אנשי המילואים ב־100 אלף איש, להצעיר את גיל הפרישה מצה"ל ל־42 בממוצע (כיום הממוצע הוא 47), ולצמצם במשהו את מספר האלופים.
גורם המכיר את פרטי התוכנית הסביר ל"כלכליסט" שלמרות האופן שבו צה"ל מציג את הדברים, התוכנית הרב־שנתית הזו לא תביא להתייעלות מקיפה. ראשית, חלקו המשמעותי של הצמצום במספר אנשי הקבע לא נובע מפיטורים אלא מצמצום תקנים בלתי מאוישים גם ככה, ומעזיבה מרצון של אנשי קבע שהתקן שלהם לא יאויש לאחר מכן.
שנית, לטענת הגורם, כמות אנשי הקבע בצה"ל גדלה באופן טבעי כל העת, ולכן צמצום מהסוג שצה"ל מציג ישיג תוצאות לזמן מוגבל בלבד. תחת זאת היה מוטב לקצץ במספר תקני המטה בצה"ל, כלומר באנשי קבע כלכלנים, משפטנים או מהנדסים, אולם זה לא מה שצה"ל מציע.
כמו כן, כפי שוועדת לוקר מראה וכפי שמודים גם בצה"ל, אנשי המילואים שהצבא מוריד כעת לא יחסכו לו דבר. מדובר בצעד רישומי בעיקרו, ובכל מקרה אנשי המילואים האלה כלל לא מגיעים למילואים, או לא נמצאים בכשירות מבצעית, ואפילו אם צה"ל היה רוצה לגייס את כולם לא היה לו די ציוד לתת להם.
ולבסוף, צה"ל אינו יכול לפעול באופן חד־צדדי להצערת גיל הפרישה מן הצבא, משום שהוא מחויב להחלטת ממשלה הפוכה בנושא. בשביל להצעיר את גיל הפרישה הוא מוכרח לקבל את אישור הממשלה, ולשם כך יש צורך בהסכם תקציבי עם האוצר. הואיל והאוצר תומך בהמלצת ועדת לוקר להצערת גיל הפרישה אבל רק בתמורה לביטול פנסיית הגישור למי שאינם לוחמים (כלומר, הפנסיה שהם יקבלו על חשבון המדינה במשך 25 השנים שבין פרישתם מצה"ל לבין גיל הפרישה במשק), הדרך למהלך הזה חייבת לעבור דרך גיבוש הסכמות בנושא.
עד שזה יקרה, מחר, בזמן שהממשלה תתכנס לישיבתה על תקציב המדינה, לרבות על גובה תקציב הביטחון, מבקר המדינה יפרסם דו"ח שחיבר על תהליך ההתייעלות שצה"ל היה אמור לבצע בהתאם להמלצות ועדת ברודט מ־2007. המבקר יראה כי היקף ההתייעלות בצה"ל נמוך משמעותית ממה שצה"ל דיווח עליו.