סעיף סודי בתקציב: 4 מיליארד שקל לשימוש חברות קואליציה

משרד האוצר ישריין סכום של 2.5 מיליארד שקל בתקציב המדינה לשנה הבאה, ועוד 1.45 מיליארד שקל בתקציב המדינה לשנה הנוכחית, לטובת מטרות פוליטיות של השותפות הקואליציוניות. ההחלטה הזו אושרה בממשלה בליל התקציב, ככל הנראה לפנות בוקר, והיא משקפת סכומים שנותרו מההסכמים הקואליציוניים אך טרם מומשו. התוספות האלה יהיו חד פעמיות ולא ימשיכו לתקציבי השנים הבאות.

הבית היהודי וכל השאר

עלות כלל ההסכמים הקואליציוניים נאמדה על ידי משרד האוצר ב־8.2 מיליארד שקל בשנת 2016. מתוך הסכום הזה, המפלגות הסכימו לוותר על כ־40%, כך שנותרו להן 4.8 מיליארד שקל שעומדים לרשותן. מתוך הסכום הזה, כך מתברר כעת, כ־2.5 מיליארד שקל בשנת 2016 נותרו ללא החלטה סופית.

היועמ"ש וינשטיין. בעקבות הנחיותיו

יתר הסכום, 2.3 מיליארד שקל, שובץ בהחלטות ממשלה שונות בליל התקציב. מרבית הסכום הזה הוא עבור הגדלת קצבאות הילדים ויצירת תוכניות חיסכון ממשלתיות לילדים עד גיל 18, בעלות של 1 מיליארד שקל. בנוסף, עוד כ־600 מיליון שקל שוריינו לטובת יו"ר ש"ס אריה דרעי, לטובת הנחה במים, חשמל ותחבורה ציבורית לשכבות החלשות. או במלים אחרות, מי שעדיין לא מימשה את מרבית הכסף שמגיע לה היא סיעת הבית היהודי, שפחות מלוכדת מבחינה פנימית לעומת השותפות הקואליציוניות האחרות.

בהחלטת הממשלה נקבע כי המפלגות השונות יצטרכו להציג לאוצר עד מחר הצעה כיצד לחלק את יתרת הכספים הקואליציוניים, והממשלה תתבקש לאשר זאת. הצעד הזה נדרש בהתאם להנחיות היועץ המשפטי לממשלה שגובשו ערב הבחירות, כדי למנוע הישנות פרשה דומה לפרשת ישראל ביתנו, שבה נעשה שימוש בכספים קואליציוניים באופן לא שקוף, ועל ידי מעורבות פוליטית ישירה ומוחלטת. כעת, בהתאם להנחיות היועמ"ש, השרים יתבקשו להודיע לאן בדיוק הכסף הזה צריך להיכנס בתוך תקציב המדינה, ומאותו הרגע מי שינהלו את הכסף הזה יהיו הפקידים במשרדים, לכאורה ללא מעורבות השרים.

מבחינת משרד האוצר, הכסף הזה לא יכלול את אחד הסעיפים שחזר על עצמו בהסכמים הקואליציוניים – מתן 20 מיליון שקל לכל ח"כ בכל אחת מהשותפות לממשלה. באופן זה, יהדות התורה היתה אמורה לקבל 120 מיליון שקל, הבית היהודי היתה אמורה לקבל 160 מיליון שקל וש"ס 140 מיליון שקל.

בעיקרון, משרד האוצר פסל את הסעיפים הללו, אך הפסילה הזו לא באמת מחייבת את השותפות לקואליציה. הדבר נכון בעיקר לסיעת הבית היהודי, שבעיקר הכספים הקואליציוניים שלה טרם חולקו עד סופם. אם הבית היהודי תתעקש על הכספים האלה, הם ימצאו התנגדות נחרצת לכך באוצר, והעניין יתגלגל ככל הנראה בסופו של דבר לסיפו של היועץ המשפטי לממשלה יהודה ויינשטיין.

עשוי לשמש להקטנת החוב

בהחלטת הממשלה נקבע עוד כי אם משום מה הסיעות השונות לא יציגו את הדרישות שלהן עד מחר, הכסף לא ייכנס לתקציבי המשרדים השונים אלא יחנה בסעיף כללי כלשהו, בין אם תחת תקציב משרד האוצר או בסעיף הרזרבה הכללית, עד שהשרים יחליטו מה עושים עם הכסף. אז, השרים יצטרכו לקבל את אישור הממשלה להפשיר את הכספים הקואליציוניים, להגיע לוועדת כספים כדי לקבל את אישורה להעברת הכספים למטרות שונות, ובהמשך להוציא את הכסף על ידי הדרג המקצועי במשרד באחת מדרכי הפעולה המקובלות של משרדי הממשלה (מכרזים, תמיכה בגופים ציבוריים או קול קורא). אם לא ייעשה שימוש בכספים הם ישמשו את האוצר להקטנת החוב הלאומי או למטרות אחרות, למשל תוספת לתקציב הביטחון.

"תקציב חברתי? הצחקתם אותי, אם כבר זה תקציב לחברים", כך הגיב סגן שר האוצר לשעבר, ח״כ מיקי לוי מיש עתיד לחשיפת "כלכליסט" על שריון הכספים הקואליציוניים. "כחלון מבטיח את תמיכתם העיוורת של חברי הקואליציה בתקציב המדינה על ידי שימוש בכסף ציבורי למטרות פוליטיות, סקטוריאליות והכל על חשבוננו ומכיסנו. ארבעה מיליארד שקל מתקציב המדינה יועברו למטרות פוליטיות - לא לרווחה, לא לבריאות, לא לחינוך, לא לחקלאות, לא למאבק בעוני - לא לטובתם של אזרחי ישראל אלא ל'מטרות פוליטיות' של השותפות הקואליציוניות.לקרוא שוב ושוב ושוב את ספר התקציב ולא להאמין".

לדברי לוי, "כחלון נותן הכשר לשימוש בכסף ציבורי למטרות פוליטיות אינטרסנטיות - מדובר בתקדים מסוכן, שלא ברור לי אם הוא כשר וחוקי - מה שברור שהוא מריח מאוד לא טוב, ומחייב בחינה משפטית האם הכספים הללו הינם עומדים במסגרת החוק.. בכוונתי לפנות ליועץ המשפטי לממשלה וכן ליועץ המשפטי לכנסת ולקבל חוות דעתם לסעיף זה. אסור לנו להכשיר את השרץ״.