נתיבי ישראל תפצה על הפקעה: שגתה בהערכת שווי השטח

נתיבי ישראל הפקיעה שטחים לבניית מסילת הרכבת מעכו לכרמיאל. חלק מבעלי הקרקע התלוננו שהערכת הפיצוי שניתנה להם נמוכה מדי. בית המשפט הסכים עמם חלקית וקבע ששווי השטח שהופקע גבוה מההערכה שנתנה החברה הלאומית.

בכביש שבין עכו לכרמיאל, סמוך לאזור התעשייה בר-לב, ישנה חלקה בשטח של 4,973 מ"ר. בעבר החלקה הייתה בבעלות שלושה אחים ממשפחת דבאח, ולאחר שנפטרו, עברו החלקים בחלקה לילדיהם. לאחד האחים, סלאח, היו שבעה ילדים, שכל אחד מהם זכה בחלק של 1/21 בקרקע.

ב-2005 תוכננה סלילת מסילת הרכבת שבין עכו לכרמיאל וניתן צו המפקיע את השטח באזור, כולל את החלקה המדוברת. בצו נקבע שהשטח שהופקע מהחלקה הוא בשטח של 4,458 מ"ר. יש לציין שב-1964 הופקע חלק נוסף מאותה חלקה בשטח של 449 מ"ר, לצורך הרחבת הכביש באזור.

רכבת ישראל צילום: גיל נחושתן

בעקבות ההפקעה הנוכחית נערכה תוכנית פיצויים לבעלי הזכויות בקרקע - בני משפחת דבאח - שזיכתה אותם ב-453 אלף שקל, לפי 100 שקל למ"ר של קרקע חקלאית.

שניים מבניו של סלאח המנוח לא קיבלו את הערכת הפיצויים של נתיבי ישראל, והגישו בפברואר 2013 תביעת פיצויי הפקעה לבית המשפט המחוזי בחיפה. האחים הציגו חוו"ד של שמאי שהעריך את הפיצוי שמגיע להם ב-900 אלף שקל. השמאי סבר שיש להעלות את הערכת הפיצוי לפי 180 שקל למ"ר, שכן 90% מהחלקה הופקע והשטח שנותר לא יהיה בר-שימוש בעתיד.

האחים הוסיפו וטענו שמגיע להם גם פיצוי על השטח שהופקע ב-1964, ובתוך כך ביקשו לנצל את ההליך כדי שבית המשפט יצהיר על בעלותם בחלקה.

ביהמ"ש מינה שמאי מטעמו שהגדיל את השטח המופקע ב-16 מ"ר, ואת השווי ל-115 שקל למ"ר. השמאי התייחס לקרקע כקרקע חקלאית עם פוטנציאל לניצול מתקדם מקסימלי כחנייה, בשל קרבתה לאזור התעשייה והגיע למסקנה ששוויה מגיע ל-515 אלף שקל.

נתיבי ישראל טענה שסכום הפיצויים הנכון הוא מה שנקבע בשומה שהיא ערכה, ומאחר שכמעט אין סיכוי שהקרקע תקבל אישור לשינוי ייעוד כחנייה, אין להעלות את ערכה. לטענתה גם לא צריך לקבל את טענת האחים לפיצוי על ההפקעה מ-1964, מכיוון שהועלתה באיחור גדול.

לא ההליך המתאים

השופט רון סוקול סבר שאין להתערב בחוות דעתו של השמאי מטעם בית המשפט, שקבע שגודל החלקה וערכה הכספי גבוהים יותר משקבעה נתיבי ישראל, ולכן פסק שסכום הפיצוי יעמוד על 515 אלף שקל.

סכום זה, קבע השופט, יינתן לתובעים ביחס לחלקם היחסי בחלקה - 1/21, השווה ל-24,524 שקל. השופט הסביר לאחים שההליך הזה אינו מתאים למתן הצהרה על בעלותם בחלקה כולה, מה גם שהם לא הגישו מסמכים המוכיחים את טענותיהם.

השופט גם דחה את טענת התובעים לפיצוי על ההפקעה מ-1964, בין היתר, מאחר שאף לטעמו לא ניתן לפסוק פיצוי על הפקעה שנערכה לפני שנים כה רבות.

לבסוף, אם כך, תביעת האחים התקבלה בחלקה. השופט פסק שנתיבי ישראל תשלם לתובעים את חלקם בשכר השמאי מטעם ביהמ"ש וכן הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 10% מסכום הפיצוי.

לפסק הדין

• ב"כ התובעים: עו"ד א' עבוד

• ב"כ הנתבעים: עו"ד ט' ענבר - בלטר, גוט אלוני ושות'

* עו"ד דולפין מינצר-כרמון עוסקת בדיני מקרקעין

** הכותבת לא ייצגה בתיק

*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

אתר המשפט הישראלי "פסקדין"- www.psakdin.co.il