החרם הפלסטיני לא עוצר בקו הירוק

החלטת הפרלמנט של האיחוד האירופי מהשבוע שעבר לאשר קריאה לסימון של מוצרים מההתנחלויות, באה ימים אחדים לאחר פרסום סקר של מוסד המחקר הפלסטיני "מרכז ירושלים לתקשורת" (JMCC), שעוסק בנוהגי החרם הפלסטיני על תוצרת ישראלית.

בסקר השתתפו 1,200 נשאלים המהווים מדגם של האוכלוסייה במזרח ירושלים, בגדה המערבית וברצועת עזה. הנתונים היו מעניינים: 50% מהנשאלים אמרו שהם תומכים בחרם כולל ומלא על כל תוצרת ישראלית, אך רק כ־10% אמרו שצריך להחרים תוצרת המיוצרת בהתנחלויות בלבד. כלומר, לפלסטינים לא ממש אכפת אם התוצרת הישראלית באה מפתח תקווה או מאריאל. זו גם העמדה של תנועת החרם (BDS) הצוברת תנופה בעולם ומדאיגה רבים בישראל.

שריפה מוצרים מההתנחלויות. במרכז סלאם פיאד, לשעבר ראש הממשלה הפלסטינית צילום: איי אף פי

בסקר דומה שביצע המרכז לפני כחצי שנה השיבו 60% מהנשאלים שהם תומכים בחרם מלא על תוצרת ישראלית, מה שמעיד על ירידה בתמיכה בחרם כולל. עם זאת, רק שליש מהנשאלים העידו שהם מחרימים בעצמם תוצרת ישראלית (לבטח כיוון שלא תמיד קיימת למוצר ישראלי חלופה פלסטינית), ו־%12 מהנשאלים אף כלל לא תמכו כלל בחרם כלשהו.

חרם מקומי עם שורשים אירופיים

שאלת החרם על תוצרת ישראל מעסיקה את הפלסטינים זה כעשור, מאז החלו להתארגן ברחבי העולם תנועות להחרמת התוצרת של ההתנחלויות. בכירים פלסטינים שביקרו אז באירופה נשאלו על ידי מארחיהם כיצד יוכלו האירופים לפעול נגד ההתנחלויות בשעה שהפלסטינים קונים את תוצרתן.

ראש הממשלה הפלסטיני באותה תקופה סלאם פיאד יזם חוק האוסר לקנות תוצרת התנחלויות. הפלסטינים גם פרסמו רשימה של כל המפעלים הישראליים בגדה, קבעו קנסות ועונשי מאסר (של 2־5 שנים) למי שמוכר, סוחר, או מאחסן תוצרת מההתנחלויות, ופקחים דרשו מהסוחרים לסלק מהמדפים את תוצרת ההתנחלויות. פיאד עצמו הצטלם ליד ערימה של תוצרת ההתנחלויות שנועדה להשמדה, והפועלים הפלסטינים העובדים בהתנחלויות ובמפעלים הישראליים בגדה נדרשו

להתפטר ולמצוא עבודה אצל מעסיקים פלסטינים.

כישלון עקב תלות כלכלית בישראל

למרות צעדי הממשלה הפלסטינית, הניסיון להטיל חרם על מוצרי התנחלויות נכשל מטעמים כלכליים, ורק מפעלים בודדים — כגון יקבי ברקן וסודה־סטרים — העתיקו את מקומם לישראל. כ־40 אלף פלסטינים עובדים בהתנחלויות ובמפעלים הישראליים בגדה; כ־26 אלף מועסקים ב־800 מפעלים במישור אדומים, בברקן ובאריאל, והשאר עובדים כפועלי בניין בהתנחלויות וכקבלני משנה והובלה בעבור ישראלים. גם שכרם של הפועלים הפלסטינים במפעלים הישראלים גבוה בערך פי שלושה מהשכר הממוצע בגדה.

גם אם כמחצית מהפלסטינים תומכים בחרם על תוצרת ישראלית, אין לחרם שום סיכוי מעשי משום שהכלכלה הפלסטינית תלויה בישראל.