חוזרים לאקדמיה: המשבר של הלימודים הכלכליים
החוגים למינהל עסקים במכללות פופולריים מתמיד, אבל שפע תוכניות הלימוד גרם לסטודנטים לאבד פוקוס. בחוגים המובילים לכלכלה ירד השנה מספר הנרשמים, ורק 35% מהבוגרים יעבדו במקצוע שלמדו. אחד מכל עשרה סטודנטים לערך יתחיל היום ללמוד כלכלה או מינהל עסקים בלי להיות מודע למשבר שעובר התחום
כבר יותר מעשור זולגים הסטודנטים למינהל עסקים מהאוניברסיטאות למכללות. בלימודי הכלכלה, לעומת זאת, ככל הנראה בעיקר משיקולי יוקרה, הצליחו האוניברסיטאות לשמור עד כה על נתח שוק קבוע מכלל הסטודנטים לתואר ראשון – עד השנה.
כתבות נוספות בפרויקט
מרד הסטודנטים לכלכלה עדיין לא הביא לתוצאות
האוניברסיטה של החיים הדיגיטליים
נתונים ראשונים לגבי פרופיל הנרשמים לתואר ראשון בכלכלה בשני החוגים הוותיקים והמובילים בירושלים ובתל אביב מלמדים על ירידה במספר הנרשמים ללימודי הכלכלה. באוניברסיטה העברית לדוגמה יחלו השנה ללמוד בחוג לכלכלה 294 סטודנטים – ירידה של 16% ביחס לשנה שעברה.
בחוג למינהל עסקים נרשמה ירידה גדולה יותר במספר הנרשמים – 21%. באוניברסיטת תל אביב, לעומת זאת, חלה עלייה של 16% בנרשמים לתואר ראשון במינהל עסקים ל־120 סטודנטים, אולם בחוג לכלכלה, בדומה לאוניברסיטה העברית, ניכרת מגמה דומה של ירידה במספר הנרשמים – 8.3%, ובסך הכל 330 סטודנטים שיחלו השנה את לימודי הכלכלה.
"יש ירידה מורגשת בנרשמים. אני לא יודע אם זו מגמה או אירוע חד־פעמי", אומר פרופ' ישי יפה, דקאן בית הספר למינהל עסקים באוניברסיטה העברית, שמאשר את הנתונים אך מתקשה בשלב זה למצוא להם הסברים מדויקים. ואכן, על רקע נתונים של שנה אחת בלבד קשה לומר אם שוק לימודי הכלכלה הגיע לרוויה או שמא מדובר בתיקון מגמה מהשנים הקודמות; קשה עוד יותר לנתח את הנתונים כאשר הם מגיעים במקביל לירידה כוללת של קרוב ל־1% במספר הנרשמים הכללי השנה לתואר ראשון באוניברסיטאות – מגמה שהחל בשנת הלימודים הקודמת.
רוצה לעבוד במשרד האוצר? לך ללמוד כלכלה
גם ללא הסברים מדויקים לתופעה, די ברור שמשהו עובר על לימודי כלכלה ומינהל עסקים ובמיוחד על היחס של המועמדים לתארים הללו. אחד הפרמטרים שבוחן בצורה המדויקת ביותר אטרקטיביות של תחום לימוד הוא היחס בין המועמדים ללימודים לאלה שהתקבלו אליהם ולומדים בהם. יחס נמוך מצביע על ביקוש נמוך, וזה מה שקרה באוניברסיטאות: בין 1999/2000 ל־2013/2014, היחס במינהל עסקים ירד מ־2.7 ל־2.1, ובכלכלה הוא ירד מ־2 ל־1.5. במקביל כאמור חלה זליגה מתמשכת במספר הסטודנטים למינהל עסקים מהאוניברסיטאות למכללות ונרשם גידול משמעותי במספר תוכניות הלימוד במינהל עסקים במכללות שהגיע, לפי בדיקה שערכה המועצה להשכלה גבוהה עבור "כלכליסט", למספר שיא של 34 אלף סטודנטים בשנת הלימודים 2013/2014 שהם 85% מכלל הסטודנטים שהחלו ללמוד מינהל עסקים באותה השנה.
עם שלל תוארי נישה סקטוריאליים כמו מינהל מערכות בריאות, ניהול שירותי אנוש, ניהול תעשייתי, ניהול מלונות ותיירות וניהול מערכות מידע, החלו תוכניות הלימוד למינהל עסקים להתרחק מהגרעין הרעיוני המקורי והפכו לסוג של BA כללי חדש, אולי אפילו תעודת הבגרות החדשה.
מבחינה ארגונית, כלכלה ומינהל עסקים מתקיימים באופן נפרד ומובחן זה מזה. באוניברסיטאות חוגי הכלכלה שייכים לפקולטות למדעי החברה ואילו לימודי הניהול מתקיימים כפקולטה נפרדת. גם מבנה הלימודים שונה. באוניברסיטאות ובמכללות לימודי הכלכלה מתנהלים במסלול חד־חוגי או דו־חוגי, כשהשילובים המקובלים הם עם סטטיסטיקה, משפטים, מדעי המחשב ומתמטיקה. לימודי הניהול דורשים בחירת תחום התמחות החל משנה ב'. וההיצע, הן באוניברסיטאות והן במכללות, גדול: לצד אופציות קלאסיות כמו מימון ומשאבי אנוש, ניתן להתמחות בשיווק, בפרסום ובדיגיטל (במכללה למינהל), ובמדעי הרשת (בבינתחומי). המכללות מציעות בעיקר מתכונת חד־חוגית, והאוניברסיטאות רק דו־חוגית, כשלצד השילובים הטבעיים עם כלכלה ומשפטים, למשל, האוניברסיטאות החלו להציע קומבינציות מעניינות: האוניברסיטה העברית מציעה, למשל, לשלב את התואר בלימודי מזרח אסיה עם תואר במדעי הטבע והמחשב, או עם לימודי אמנות, תיאטרון וקולנוע. "אנחנו רוצים להציע שילובים מעניינים כדי לבדל את המוצר", אומר פרופ' יפה. תוכנית הפכ"מ באוניברסיטה, שמשלבת פילוסופיה, כלכלה ומדע המדינה, דווקא זוכה לעלייה בפופולריות ולאחר שבמשך שנים קלטה כ־30 סטודנטים, השנה היא גדלה ל־80.
בשנים האחרונות התקבעה הנחת עבודה שלימודי כלכלה הם היוקרתיים, התובעניים והכמותיים יותר, ולכן תואר יישומי בניהול עושים במכללות הקלילות ותואר יוקרתי בכלכלה באוניברסיטאות הרציניות. באוניברסיטאות עצמן ההבחנה הזו פחות תקפה ותנאי הקבלה לשתי התוכניות דומים: באוניברסיטה העברית, למשל, שני התארים דורשים פסיכומטרי של 700 ומעלה או ממוצע בגרויות של 110. בתל אביב אפשר להתקבל לשתי התוכניות עם פסיכומטרי של 725 ומעלה, או ציון התאמה של 620-630. הדרישות דומות אבל הסטודנטים מתחרים על פחות מקומות בחוג לכלכלה, ולכן רף הכניסה נקבע בנקודה יותר גבוהה.
פרופ' יפה לא מקבל את השימוש ביוקרה כמסננת לבחירת מקצוע לימודים. "אני אומר לסטודנטים שילמדו מה שעושה להם ברק בעיניים. אני לא יודע אם כלכלה יוקרתי יותר, אבל מי שילמד כלכלה כי הוא חושב שזה יוקרתי יותר ויסבול שלוש שנים ואחר כך יעבוד במקצוע שהוא לא אוהב, הוא אידיוט".
פרופ' צבי אקשטיין נושא בתפקיד כפול במרכז הבינתחומי, כדקאן בתי הספר הנפרדים למינהל עסקים ולכלכלה, וקל לו להמחיש את ההבדל בין שני התוכניות. "בשנה א' במינהל עסקים לומדים סטטיסטיקה, מתמטיקה, מבואות לכלכלה, מימון וחשבונאות, בשנה השנייה בוחרים התמחות ובשנה ג' נכנסים לתחומים כמו קבלת החלטות ומשאבי אנוש. שנה א' בכלכלה דומה לשנה א' במינהל עסקים אבל החלק של הכלכלה, המתמטיקה והסטטיסטיקה יותר עמוק וקשה. בשנה ב' לומדים הרבה מאקרו, מיקרו, מדיניות מסים – נושאים שמתחברים בסוף למדיניות כלכליות. לא תמצאי מישהו בסוף שנה ב' במינהל עסקים שאגף תקציבים ייקח. הם ישאלו אותו שאלות על נושאי מדיניות ויהיה קשה לו להשיב".
איור: ערן מנדל רק 35% מהבוגרים יעסקו במקצוע
בסוף הלימודים שני התארים מתורגמים לתעסוקה באופן שמזכיר את מהלך הלימודים: בתחומים שונים אך עם נקודות השקה. "בוגרי כלכלה מתחברים לשוק ההון ולמערכת הבנקאות ומשתלבים בסקטור הציבורי כי הם למדו מדיניות כלכלית", מסביר אקשטיין. "זה אפשרי גם ממינהל עסקים אבל את הבסיס לומדים יותר בכלכלה". בוגרי מינהל עסקים משתלבים בעבודות לפי ההתמחות שלהם – שיווק, מימון וכדומה.
פוטנציאל ההשתכרות רחב. לפי נתונים שאספה קבוצת נישה שמתמחה בהשמה להייטק, ביומד ופיננסים עבור "כלכליסט", שכרם ההתחלתי של בוגרי שני התחומים הוא 10,000-6,000 שקל לחודש. והוא נמוך במיוחד עבור בוגרי כלכלה בשוק הפיננסים ועבור בוגרי מינהל עסקים עם התמחות בשיווק.
יניב בן ישי, מנהל השיווק של נישה, מדגיש שעולם האונליין והדיגיטל פתח תפקידים חדשים לבוגרי שני התחומים ושם מבוקשים כלכלנים למטרות אנליזה, למשל. עם זאת, יש אינפלציה בבוגרי כלכלה ומינהל עסקים בשוק ורק 35% עוסקים בתפקיד שקשור במישרין למה שלמדו. התובנה הזו תומכת באפשרות ששוק תעסוקה רווי תרם לירידה בכמות הנרשמים ללימודי ניהול וכלכלה.
כאיש סגל במחלקה לכלכלה באוניברסיטה העברית מאז 1985, לפרופ' יוסי זעירא יש פרספקטיבה מעניינת. "נדמה לי שאין שינוי בביקוש לתואר ראשון בכלכלה. לי אישית זה לא ברור כל כך. נדמה לי שבוגרינו יכולים למצוא עבודה במשרדי הממשלה השונים, אך איני בטוח עד כמה התואר מבוקש במגזר הפרטי. באופן כללי, לימודי הכלכלה לא בנויים כהכשרה מקצועית אלא כלימודי ידע כלליים. העובדה שאנו לא מלמדים כלכלה כמקצוע אינה בהכרח גרועה, אך נדמה לי שאנו גם מלמדים כלכלה יותר מדי תיאורטי ולא מחובר מספיק למציאות הישראלית. אני מלמד קורס על כלכלת ישראל בשנה ג' ותלמידים רבים התלוננו שרק בקורס הזה הם זכו לראשונה בלימודיהם לקשור את התיאוריות השונות למציאות הכלכלית בישראל. זו תגובה מצערת".
