בלעדי לכלכליסט
בחינות ההסמכה לעריכת דין: בוגרי האוניברסיטאות השאירו אבק למכללות
בוגרי תל אביב והעברית הצליחו כמעט פי שלושה בבחינות הלשכה לעומת חלק מהמכללות. נוה: "כשלא לומדים כלום שלוש שנים, לא פלא שנכשלים"
לפי הנתונים שהגיעו לידי "כלכליסט" ניגשו כ־1,900 מתמחים לבחינות ההסמכה של לשכת עורכי הדין לפני כעשרה ימים. אלא שרק 1,000 מהם הצליחו לעבור את הבחינה, כלומר קצת יותר ממחצית.
- במשרדים הגדולים גובים פי 2 ומרוויחים פי 2
- ארה"ב: שיעור הנרשמים לבתיה"ס למשפטים לקראת שפל של 15 שנה
- מכונת הכסף של המכללות למשפטים מחפשת לקוחות חדשים
מדובר בנתון שהוא כנראה אחד הנמוכים בשנים האחרונות, אם כי כבר היו מחזורי בחינה ששיעורי המעבר בהם היו נמוכים במידה דומה. בדרך כלל מספר העוברים עולה מעט בהמשך, עקב ערעורים על שאלות שנתפסות כלא הוגנות ומטעות. אלא שבינתיים הממצא המעניין ביותר בבחינות ההסמכה הנוכחיות הוא הפער בשיעור המעבר בין בוגרי המוסדות השונים. בייחוד בין בוגרי אוניברסיטת תל־אביב והאוניברסיטה העברית לעומת בוגרי כמה מכללות. נתונים רשמיים עדיין אין. אלו יפורסמו רק לאחר שיאושרו על ידי ועדת הבחינות בראשות השופט יוסף אלרון, נשיא המחוזי בחיפה. עם זאת נודע ל"כלכליסט" שלפי נתונים לא רשמיים שיעור ההצלחה של בוגרי שתי האוניברסיטאות הוא כמעט פי שלושה לעומת התוצאות של בוגרי 4–3 מכללות שהגיעו לתחתית הטבלה.
"רישיון להדפיס כסף"
בחינת ההסמכה התקיימה ביום חמישי לפני שבועיים. מיד בסיומה עלו טענות של נבחנים שהבחינה היתה קשה במיוחד ואף נבזית ומיועדת להכשיל. בלשכת עורכי הדין מיהרו להתגונן ולטעון שאין להם כל השפעה על אופן ניסוח השאלות בבחינה, והן באחריות ועדת הבחירות שבראשה עומד נשיא בית משפט מחוזי ש"לא ממש עובד בעבור הלשכה", כהגדרת גורם בלשכה.
ראש הלשכה אפי נוה אמר שעדיין אין בידיו נתונים מהימנים על שיעור העוברים והוסיף: "אני רוצה לומר משהו עקרוני: הבחינה לא קשה. עובדה שבוגרי אוניברסיטאות טובות מצליחים לעבור אותה בקלות. הבעיה היא אחרת. כשלא לומדים שלוש שנים, לא פלא שנכשלים. המועצה להשכלה גבוהה נתנה למכללות רישיון להדפיס כסף על חשבון הציבור, על חשבון השכבות החלשות, ומישהו שם צריך לתת תשובות להפקרות הזאת. אין תנאי סף מינימליים, אין שום בקרה". נוה מזכיר שיש מחסור ברופאים בישראל. "למה לא פותחים עשר מכללות לרפואה כמו שפתחו מכללות למשפטים? הרי הביקוש עצום. התשובה פשוטה, והסביר לי אותה אחד הדקאנים במכללות: הרווח מסטודנט למשפטים לעומת רפואה הוא דרמטי, הוא אמר. 'מה צריך סטודנט למשפטים? דיסק חקיקה ופסיקה? סטודנט רפואה צריך מעבדות, עזרים לימודיים שאני צריך להשקיע בהם הון'".
לעסוק בדין מהותי
לאחר פרסום התוצאות הרשמיות צפוי להתגבר גל הביקורת מצד סטודנטים. ועדת הבחינות מצדה אינה כופרת בטענה שיש לתקן את מתכונת הבחינה ולהוסיף לה את הדין המהותי.
במכתב ששלח יו"ר הוועדה השופט אלרון לשרת המשפטים נכתב כי הוועדה ממליצה שהבחינה בכתב תמשיך להיות מורכבת מ־100 שאלות רב־ברירה (אמריקאיות), אך לשנות את חלוקת הפרקים כך ש־40% מההשאלות יעסקו בדין המהותי. הנבחנים יורשו להכניס לבחינה את נוסח החוקים בקובצי חקיקה כרוכים שיאושרו מראש ותהיה גם שאלה פתוחה, כמו זו שהוכנסה לבחינות כיום, בלא ניקוד אלא ככלי עזר לבוחנים בבחינה בעל פה.
במכתב נאמר שהוועדה סבורה שהשינויים המוצעים יכולים להעלות את רמת הבחינה, ועקב זאת גם את איכות המוסמכים החדשים למקצוע.