הכלכלן הראשי: הפער בין שכר הגברים לשכר הנשים הממוצע - 34%
מהניתוח שנערך על בסיס נתוני 2013 עולה כי גברים הרוויחו בממוצע 12 אלף שקל בחודש, בעוד שנשים הרוויחו רק 8,000; הסיבות המרכזיות לפערים - נשים רבות מועסקות במשרה חלקית ובמשרות בהן השכר המקובל הוא נמוך
- נשים: מ-1 בספטמבר אתן עובדות בחינם
- שיימינג לחברות שמפלות נשים גם בישראל?
- שיוויון על הנייר: 55% מהחברות מסתפקות רק בדירקטורית אחת
הניתוח שערך אגף הכלכלן הראשי, שמנסה להתחקות אחר הסיבות לפערי השכר המגדריים מצא כי שני הגורמים המרכזיים לפערי השכר הם היקף התעסוקה והשתייכות ענפית. יחד הם מסבירים פער של מעל ל-30%, שעומד על 3,334 שקל חודש. 5% נוספים מפערי השכר מוסברים על ידי "גורמים אחרים".
סקירת האוצר מעלה כי ב-2013 נשים עבדו כ-40 שעות פחות בחודש מגברים (בממוצע). לפי האוצר "שיעור הנשים העובדות במשרה חלקית הינו גבוה יחסית לגברים. עם זאת, העבודה במשרה החלקית אינה נעשית מבחירה עבור כל השנים. כך, שיעור הנשים המועסקות במשרה חלקית, ושהיו רוצות לעבוד במשרה מלאה, הינו גדול ביחס לגברים גם בישראל וגם בשאר המדינות המפותחות. עם זאת, בישראל שיעור זה הינו גבוה במיוחד. גם בחינה של שכר שעתי מעלה פער של 15%-20% בין גברים לנשים. הפערים בהיקף התעסוקה, כמו הפערים בשכר אינם ייחודיים לישראל ונפוצים גם בשאר המדינות המפותחות".
בנוגע לדפוסי ההעסקה של נשים וגברים נכתב בסקירה כי "הרוב המוחלט של המועסקים במערכות החינוך והבריאות הינן נשים, בעוד ששיעור הנשים בענפיי התעשייה נמוך יחסית".
נתונים עליהם התבססו באוצר הראו כי "כ-30% מכלל הנשים השכירות בישראל עבדו כמורות, מטפלות או מזכירות ובסך הכל כ-60% עבדו במשרות המזוהות כ-"נשיות"." עם זאת, גם הבדלים אלה בדפוסי ההעסקה אינם מספקים הסבר מלא לפערי השכר כיוון שבכל ענף ובכל סוג עיסוק, שכרם הממוצע של הגברים גבוה משכרן של הנשים.
אותו פער לא מוסבר של 5% הוא למעשה שארית שיכולה לבטא "פערים בפריון העבודה הנובעים מהפסקות ארוכות מהשתתפות בשוק העבודה עקב לידת ילדים או את השפעת הנטל המוגבר המוטל על נשים במטלות משק הבית (אשר מגבילות את יכולתן להשתלב בעבודות מסוימות). בנוסף, ייתכן ששארית זו מבטאת גם אפליה מגדרית בשוק העבודה, אם דרך מתן שכר נמוך יותר לאישה עקב היותה אישה או קצב קידום איטי יותר לנשים בהשוואה לגברים".