האוזר רומז לדסק"ש: "על דירקטורים להזהר מאישור שכר בניגוד לאסיפה הכללית"

"יש חברות שפשוט מצפצות על הסעיף בחוק החברות שנועד לקשור בין שכר מנהלים לבין ביצועי החברות", כך אמר היום בוועידת התחזיות של "כלכליסט" יו"ר הרשות לניירות ערך, פרופ' שמואל האוזר, אולי כרמז לביקורת על הדירקטורים שביקשו לאר את חבילת השכר של מנכ"ל דסק"ש, גיל שרון.

האוזר הציג עמדה נחרצת המתנגדת לשכר מופקע של בכירים בחברות הציבוריות: "באה חברה ומבקשת לאשר למנהל שלה תגמול בשמים, עם חבילת מניות אסטרונומית, בלי תוספת מימוש, בלי יעדי ביצוע, בלי תקופת חסימה על חלק ניכר מהמניות. כל מה שצריך המנהל לעשות הוא להגיע בבוקר לעבודה והמניות יכנסו אוטומטית לחשבונו, בלי קשר לשאלה אם הוא יצליח בתפקידו או יהיה כשלון חרוץ. אחר כך כשיבואו המחוקקים וירצו להחמיר עוד עם שכר הבכירים יגידו שהרגולציה חונקת", אמר.

לדבריו, על הדירקטורים להזהר גם במקרים בהם החוק לכאורה עוימד לצדם: "יש גם מקרה נוסף, בו החוק אמנם מאפשר לדירקטוריון לאשר חבילת שכר גם אם האסיפה הכללית של בעלי המניות מתנגדת. אבל הדירקטורים צריכים לשים לב שהחוק קבע שהשימוש בזכות הזו של over ruling צריך להיעשות במשורה, רק במקרים מיוחדים ועל יסוד נימוקים מפורטים, והמסר לדירקטורים הואחד וברור - ידם צריכה להיות זהירה מאד על ההדק לפני שהם מאשרים שכר בניגוד לעמדת האסיפה הכללית. הכלל הוא שיש לכבד את עמדת אסיפת בעלי המניות".

האוזר. "יש חברות שפשוט מצפצות על הסעיף בחוק החברות שנועד לקשור בין שכר מנהלים לבין ביצועי החברות" צילום: נמרוד גליקמן

"ב-2016 יהיה מפנה בשוק ההון ובבורסה"

לדברי האוזר ב-2016 יהיה מפנה בשוק ההון ובבורסה מבחינת האטרקטיבייות להנפקות חדשות. האוזר הביא לדוגמה מודל שנבנה ברשות עבור יזמים קטנים וצעירים בהייטק של מימון המונים שמאפשר ליזמים לפנות לציבור הרחב ולבקש מהם להצטרף להשקעה במיזם שלהם. "כל משקיע יוכל להשקיע סכום קטן יחסית - עד 10,000 שקל בהשקעה בודדת ועד 20 אלף שקל סך הכל בשנה. כל מיזם יוכל לגייס עד 3 מיליון שקל באמצעות פלטפורמה אינטרנטית שתהיה מפוקחת באופן מוגבל על ידי הרשות", אמר.

בנוסף אמר האוזר כי "חברות הייטק ישראליות לא מנפיקות בתל אביב ואנחנו מאבדים אלפי עובדים שהם יכלו להעסיק. אנחנו מאבדים את מיליארדי השקלים של הכנסות שהם יכלו להפיק. לכן לפני שבועיים אישרנו בוועדת כספים הצעת חוק שתאפשר דיווח באנגלית, תוכלו לדווח בישראל על פי כללי ה- US-GAAP, בנינו ביחד עם הבורסה מודל שיאפשר פרסום שוטף של אנליזות על חברות המו"פ על ידי חברות אנליזה מהמובילות בעולם והאוצר יממן חלק נכבד מעלויות האנליזה ויש גם תמריצי מיסוי הן ליזמים והן למשקיעים". בנוסף, האוזר ציין כי יהיה גם סל קליטה – לא רק לחברות מו"פ – בו "בחמש השנים הראשונות לא יצטרכו להקים את כל ועדות הדירקטוריון שחוק החברות מחייב, לא יצטרכו את כל הפרוצדורות לאישור תנאי השכר של נושאי משרה, החברות יהיו פטורות לחלוטין מהוראות ה-SOX הישראלי, יוכלו להשתמש בתשקיף מדף כבר מהיום הראשון ובמהלך 3 שנים ממועד ה-IPO מדיניות האכיפה המנהלית שלנו תהיה מקלה במקרים של רשלנות". האוזר הוסיף עוד כי "כעת אנחנו שוקלים בכובד ראש הקלה דרמטית שתאפשר לתאגידים הקטנים לוותר על הדיווח ברבעונים הראשון והשני ולהסתפק בדיווח השנתי והחצי שנתי".

לסיום, סימן האוזר מטרה נוספת: "אנחנו רוצים לנתק בין הבעלות בבורסה לבין הגישה למסחר. אפשר להיות בעלים בבורסה גם בלי להיות ברוקר ואפשר להיות ברוקר גם בלי להיות בעלים. כשהחסימה תשתחרר, הבורסה תחשוב תחרות. יצורפו לשורותיה ברוקרים חדשים, מהארץ מהעולם. ואיתם תבוא גם התחרות על העמלות, שתוביל להפחתת העמלות לציבור והבורסה תוכל לשתף פעולה עם בורסות זרות ועם משקיעים אסטרטגיים".