דעת המיעוט בוועדת שטרום: אי אפשר להשאיר בבנק ישראל את הפיקוח על חברות האשראי
הערב פורסם דו"ח הביניים המלא של הוועדה להגברת התחרות במערכת הבנקאית. 3 מחברי הוועדה הכינו חו"ד מיעוט ולפיה בין השאר מומלץ להפריד מהבנקים את כל שלוש חברות כרטיסי האשראי: ישראכרט, לאומי-קארד וויזה-כאל
19:4906.01.16
שלושה שבועות לאחר שוועדת שטרום להגברת התחרות במערכת הבנקאית הציגה את המלצות הביניים שלה (בתום חצי שנה של דיונים ומחלוקות), משרד האוצר פרסם הערב (ד') את דו"ח הביניים המלא של הוועדה. הדו"ח כולל סקירה בין לאומית שמשווה בין שוק האשראי והמערכת הבנקאית בישראל לבין מדינות ה-OECD, אבל גם שני נספחים שטרם ראו אור.
קראו עוד בכלכליסט:
- ועדת שטרום פרסמה את לוחות הזמנים לשימוע הציבורי
- פלוג חוששת ליציבות, כחלון חושש מהבוחרים והמלצות ועדת שטרום מדממות
- האנשים שהוועדה להגברת התחרות בבנקים לא פגשה, וחבל
הראשון הוא מעין חוות דעת מיעוט משותפת לשלושה חברי ועדה (מתוך שבעת חברי הוועדה) - אגף התקציבים באוצר, הרשות להגבלים עסקיים ופרופ׳ אבי בן בסט (נציג הציבור בוועדה). במסמך המשותף מונים השלושה את הסתייגויותיהם לגבי כמה המלצות מרכזיות של הוועדה.
מבחינת השלושה, הדבר החשוב ביותר הוא מי יפקח על חברות כרטיסי האשראי העצמאיות - ועל כל מחלקי האשראי שאינם בנקים - ובאיזה אופן הוא יעשה את זה. לשיטתם, אי אפשר להשאיר את עקרונות הפיקוח הזה לגוף המפקח עצמו - בעיקר אם זה יהיה בנק ישראל - אלא על הוועדה עצמה להגדיר מה יהיו עקרונות הפיקוח.
השלושה אינם כותבים זאת במפורש, אולם הם סבורים כי הפיקוח לא צריך להיות בבנק ישראל אלא בגוף עצמאי, שיתבסס על אגף שוק ההון שקיים היום בתוך משרד האוצר אך יופרד ממנו תוך כמה שנים.
בנוסף, השלושה סבורים כי מוכרחים להגן על חברות כרטיסי האשראי העצמאיות מפני הבנקים, זאת על ידי מתן תקופה ארוכה מאוד שבה הבנקים לא יוכלו להנפיק כרטיסים בעצמם אלא רק לשווק את הכרטיסים של שלוש החברות העצמאיות. השלושה גם סבורים שהוועדה לא יכולה להסתפק באמירות כלליות בעניין אלא לקבוע באופן מאוד מפורט כיצד הבנקים צריכים לשווק את שלוש הכרטיסים של החברות.
מימין: דרור שטרום, משה כחלון וקרנית פלוג צילום: עומר מסינגר ולבסוף, בניגוד להמלצת הוועדה, השלושה סבורים כי יש להפריד את שלוש חברות כרטיסי האשראי ולא רק את ישראכרט ולאומי-קארד, כלומר גם את ויזה-כאל.
הנספח השני הוא נייר עמדה של בנק ישראל, שהוא בבחינת תמונת מראה של העמדה של אגף התקציבים, רשות ההגבלים ובן בסט. בנק ישראל, למשל, מתנגד להמלצה להגביל את הבנקים בהנפקת כרטיסי אשראי חדשים, בטענה כי הדבר יפעל לרעת הצרכנים משורה של סיבות. הבנק לא מפרט איזו חלופה הוא מציע, רק מסתפק במשפט הסתום ״בנק ישראל הציע שורה של הגנות חלופיות לחברות כרטיסי האשראי המופרדות, הנותנות מענה לחששות שהועלו״.
בנוסף, בבנק ישראל מתנגדים למרבית ההמלצות שאמורות להכניס את גופי הפנסיה לשוק האשראי למשקי בית. למשל, לפי בנק ישראל, "אין לעודד חוסכים בקרנות הפנסיה ללוות כנגד חשבון הפנסיה העתידית שלהם".
כמו כן, בנק ישראל סבור כי עלול להיווצר מצב של ניגוד עניינים אם גופי הפנסיה ישקיעו את כספי החוסכים לפנסיה בהלוואות שהם יחלקו לעצמם, וכי בכל מקרה הפיקוח על כל הסיפור הזה לא צריך להיות באגף שוק ההון במשרד האוצר, אלא בפיקוח על הבנקים בבנק ישראל.
