בלעדי לכלכליסט
דרעי רוצה להרחיב את ההנחות בארנונה, ושוב עם הקמת ועדה
שר הפנים הנכנס החליט להקים צוות שימליץ לו על ביצוע התאמות במודל הנחות הארנונה הקיים. אלא ששתי ועדות דומות הוקמו בעבר ע"י השרים רוני בראון ואלי ישי, והמלצותיהן התמסמסו. דרעי: "רוצה לאפשר למשפחות מרובות ילדים לחיות בכבוד"
שר הפנים הנכנס ח"כ אריה דרעי מקים צוות לבחינת מודל ההנחות הקיים בארנונה ולהמליץ לשר על ביצוע התאמות במודל הקיים. כך נודע ל"כלכליסט". השר עצמו מעוניין להרחיב את היקף ההנחות בארנונה.
הצוות יורכב ככל הנראה מנציגי משרד הפנים ונציגי השלטון המקומי. מכיוון שדרעי הודיע לאנשי המשרד כי אין בכוונתו לפגוע ברשויות, המהלך יצטרך להיות מתואם עם משרד האוצר, כדי לתת שיפוי לרשויות על הפסד עתידי בהכנסות בשל הרחבת ההנחות.
- משרד הפנים אישר רבע מבקשות העלאת הארנונה
- מהשבת ועד הארנונה: תפוחי האדמה הלוהטים שמוריש סילבן שלום למחליפו
- ברוש לשרי האוצר והפנים: בטלו הכוונה לייקר הארנונה ברשויות החזקות
סטודנטים מול אברכים
אנשי משרד הפנים הונחו להיפגש עם אנשי השטח ולשמוע הערות בנוגע לטבלת ההנחות הקיימת היום. כיום הטבלה קובעת סכומים לפי מספר נפשות במשפחה, כאשר אם משפחה מרוויחה פחות מהסכום הנקוב בטבלה היא זכאית להנחה כאוכלוסיה חלשה. אחת השאלות שתעסיק את הצוות היא האם הסכומים שקבועים בחוק ומתעדכנים על פי השכר הממוצע במשק רלבנטיים לעלויות שיש למשפחה בישראל היום. שאלה נוספת היא מה נחשב להכנסה לצורך חישוב ההנחה. היום כל הכנסה נכנסת לשכלול הזכאות להנחה, להוציא כמה חריגים כמו קצבת ביטוח לאומי לילד נכה ותגמול מילואים.
הנוקשות בחוק היום מביאה לעיוותים רבים בכל הנוגע להנחות. חישוב גובה השכר מבוסס על ממוצע שלושת החודשים האחרונים של השנה הקודמת לשנה הנוכחית (אוקטובר־דצמבר של 2015 במקרה זה). אחת האוכלוסיות שמופלות לרעה כיום היא אוכלוסיית הסטודנטים, שכן מבחינתם מדובר בחודשים שבהם הם יכולים לעבוד ולהרוויח כסף לחודשי הלימוד שבהם הם עובדים פחות בדרך כלל. כך נוצר מצב שבו החודשים שלפיהם ההכנסות מחושבות לצורכי הנחה הם לעתים קרובות החודשים בעלי ההכנסה הגבוהה ביותר של הסטודנטים. הוועדה צפויה לעסוק גם בנושא הסטודנטים. לאורך השנים נכשלו ניסיונות להכניס את הסטודנטים למעגל הזכאים, ואילו בישיבות זוכים להנחה ניכרת.
עיוות נוסף בחישוב הארונונה נוגע להנחה שניתנת היום לפי רמת הכנסה מתוך התעלמות משאלת כושר ההשתכרות, כך שללא תלות בשאלה אם אזרח היה יכול לעבוד ובחר שלא לעבוד – אם ההכנסה (המדווחת) נמוכה, הוא יקבל הנחה אוטומטית.
הממשלה היתה אמורה לקדם את מבחן מיצוי כושר ההשתכרות כתנאי להנחה, והצעת חוק בנושא היתה כלולה בחוק ההסדרים ב־2013, אך בסופו של דבר השינוי, שיפגע בעיקר באוכלוסייה החרדית, פוצל ממנו ועדיין לא עלה לדיון בוועדת הכספים של הכנסת.
פקידי האוצר התנגדו
אין זה הצוות הראשון שקם בנושא. ב־2011, בעקבות המחאה החברתית הורה שר הפנים אלי ישי מש"ס על הקמת צוות דומה בראשות מנכ"ל משרד הפנים דאז דב קהת. הוועדה הגישה שורת המלצות, ביניהן לערוך חישוב שנתי של הכנסה כדי להחליט בנוגע לזכאות התושב להנחה, ולא להסתמך רק על החודשים אוקטובר־דצמבר, אלא שרוב ההמלצות נדחו על ידי האוצר. עם זאת המלצת הצוות להגדיל את ההכנסות ב־25% (כך שמשפחות עם הכנסות גבוהות יותר החלו לזכות בהנחות) נכנסה לפועל על אף התנגדות האוצר. קודם לכן, ב־2008 הקים שר פנים אחר, רוני בראון צוות בראשות עו"ד אודי ברזילי שמעולם לא הגיש את מסקנותיו.
דרעי מסר כי "בכוונתי לבחון את נושא ההנחה בארנונה לקראת 2017. אני מכיר מקרוב את המצוקה הכלכלית שבה נתונות משפחות מרובות ילדים ובכוונתי לאפשר להם לחיות בכבוד ולשלם את מסי הארנונה".