משרד הפנים אישר רבע מבקשות העלאת הארנונה

הארנונה אמנם התייקרה השנה לרוב תושבי המדינה ב־1.27% לפי העדכון האוטומטי, אך לתושבי 12 רשויות, שבקשתן לשרי הפנים והאוצר נענתה בחיוב, תתייקר הארנונה אף יותר. בסך הכל, מתוך 258 רשויות במדינה, 48 הגישו בקשה להעלות את הארנונה למגורים מעבר לנקבע בטייס האוטומטי, המחושב בשקלול עליית השכר במגזר הציבורי ומדד המחירים לצרכן. לעומת זאת, רק 23 רשויות ביקשו להפחית את הארנונה שהן גובות, ורק ל־10 מתוכן אושרה הבקשה. כך עולה מנתוני משרד הפנים הנחשפים בעקבות פניית "כלכליסט".

האישור החריג ניתן רק לרשויות הנמצאות בגירעון, הנדשות להגדיל את הכנסותיהן במסגרת הליך של התייעלות או הבראה כדי לספק את השירותים לתושב. בין הרשויות האלה אפשר למצוא את ביתר עילית, שבקשתה אושרה והארנונה בה התייקרה ב־7.42%. העירייה אף טענה כי 75% מתושביה זוכים לפטורים והנחות מארנונה, ולכן עליה לייקר אותה. גם בנימינה־גבעת עדה זכתה לתוספת בטענה שאיחוד המועצות בנימינה וגבעת עדה ב־2004 יצר חוסר שוויון בתעריפי הארנונה בין התושבים. במגדל העמק ובנתיבות טענו כי תעריפי הארנונה בעיר נמוכים במידה ניכרת משאר הרשויות באותו דירוג סוציו אקונומי בארץ.

מרים פיירברג, ראש עיריית נתניה	צילום: עמית שעל

ערד ביקשה אישור חריג כדי להבריח את כיל, וסורבה

בקשה אחת שבלטה ברשימה היא זו של עיריית ערד. ערד ביקשה להעלות את התעריף על שדה כריית הפוספטים בשדה בריר במטרה להרחיק את חברת כיל המבקשת לפעול שם, מתוך חשש שהעבודות יגרמו נזק בריאותי רב לתושבי הרשות. הרשות התעקשה לקבוע את תעריף הארנונה המקסימלי המותר בחוק: 159 שקל למ"ר בשטח כרייה ו־53 שקל למ"ר תמורת קרקע תפוסה, שבה לא יכרו באותו הרגע. עם זאת, משרד הפנים דחה את הבקשה, ככל הנראה משום שאין בסמכותו להחריג ארנונה ממניעים אלו.

רק שלוש רשויות בארץ, גבעתיים, לב השרון ומגדל, לא העלו את הארנונה כלל, גם לא לפי הטייס האוטומטי. הרשויות הללו מנצלות את השינוי שיזם בשנה שעברה שר הפנים לשעבר סילבן שלום, ועל פיה מי שאינו מעוניין להעלות את הארנונה לפי הטייס האוטומטי לא יחויב לעשות זאת. ההצעה לא היתה לרוחם של הדרג המקצועי ושל משרד האוצר, וגם לא מצאה חן בעיני ראשי הרשויות, שהעדיפו להתחבא מאחורי הנוקשות של הממשלה בנוגע להתייקרות האוטומטית.

האצבע קלה בבקשה להעלות ארנונה לעסקים

עוד עולה מנתוני משרד הפנים כי ראשי הערים הגישו הרבה יותר בקשות להעלאת הארנונה לעסקים מאשר למגורים, כנראה משום שארנונה לעסקים נתפסת כמשפיעה פחות על חיי התושבים: 98 רשויות ביקשו להעלות את הארנונה לעסקים, ול־29 רשויות בלבד אושרה הבקשה. אך גם העלאה זו משפיעה בצורה ישירה על יוקר המחיה באותה רשות. משרד הפנים לא פירט בדיוק איזה סוג של ארנונה לעסקים ביקשה כל רשות לייקר, אף כי ברשויות מסוימות יכול להגיע מספר הסיווגים לאלפים. גם בארנונה לעסקים קיימת האפשרות לבקש הפחתה, ומתוך 61 רשויות שביקשו, 25 קיבלו את האישור להפחית.

אמנם 36 רשויות לא קיבלו אישור להעלאת הארנונה למגורים, אך בעבר השרים לא הגבילו את עצמם לאשר רק לרשויות שבהליכי הבראה. לדוגמה, שר האוצר לשעבר יאיר לפיד ושר הפנים לשעבר גדעון סער אישרו לבאר שבע לייקר את הארנונה ב־2014 בשל צוק איתן, כנראה בהנחה שהעיר ניזוקה מהמבצע יותר מתושביה.

ביולי חשף "כלכליסט" כי חישוב הטייס האוטומטי במשרד הפנים מתבסס על הערכות במקום נתונים סופיים, ובפועל היה אמור להתייקר ב־0.65% בלבד.