בנק ישראל: האינפלציה תגיע ליעד רק ב-2017
דו"ח הוועדה המוניטרית מעריך כי הריבית תישאר נמוכה עוד זמן רב עקב הירידה במחירי הנפט והאטה בסחר העולמי; בבנק מביעים דאגה מהעלייה במחירי הדיור אך מפנים את האשמה לממשלה שצריכה להעלות את ההיצע ולא לריבית הנמוכה שמעודדת משקיעים
בבנק ישראל מעריכים כי האינפלציה תעלה לקצב של 1% בשנה במחצית הראשונה של 2017, ומכאן שהמדיניות המוניטרית תישאר מרחיבה, כלומר שהריבית הננמוכה תישאר על כנה עוד זמן רב. כך עולה מדו"ח הועדה המוניטרית של בנק ישראל שמפורסם היום. הדו"ח כולל את הערכות הוועדה המוניטרית שלו, בה 4 חברים שבראשם הנגידה קרנית פלוג.
- בנק ישראל מסביר למה תקציב המדינה הוא פיקציה
- כצפוי: בנק ישראל הותיר את הריבית על רמה של 0.1%
- המדד המשולב של בנק ישראל: יציבות בהתרחבות המשק
באופן רשמי הבנק לא שינה את הערכותיו לפיהן הריבית תעלה ברבע אחוז ל-0.25% ברבעון הרביעי של השנה, אך ניתן להעריך שאם מחירי הנפט לא יעלו ולא תשתנה מגמת ההאטה בסחר העולמי, אז הבנק ייאלץ לדחות את ההמועד הצפוי להעלאת הריבית. מצד שני, אם המשק ייקלע לפתע למיתון לא צפוי עשוי הבנק דווקא לנקוט מדינות מוניטרית מרחיבה עוד יותר ואולי אף להוריד את הריבית לשלילית.
הוועדה כתבה בעבר כמה פעמים כי במידת הצורך היא לא תהסס לנקוט בצעדים מוניטריים לא שגרתיים כמו רכישות אג"ח והורדת הריבית לריבית שלילית, במידה והמשק ייקלע להאטה דרמטית. עם זאת גם מוסיפים כי כרגע אין בכך צורך והנתונים של הרבעון הרביעי של השנה האחרונה מראים על גידול קל בפעילות הכלכלית.
שוק הדיור מטריד מאוד את בנק ישראל
חברי הוועדה כותבים כי אם ישתמשו בכלי לא שגרתי כמו ריבית שלילית, הסכנה הממשית ביותר היא על לווי המשכנתאות. אלה יקחו משכנתא בתקופה בה הריבית היא מזערית, אך כאשר היא תעלה בסופו של דבר הריבית על החלק שהוא בריבית משתנה יתייקר וחלק מהלווים יתקשו להחזיר את המשכנתאות. עם זאת, אם בנק ישראל ינקוט לבסוף בצעד שכזה הוא יעשה זאת בתקווה שהסכנה תתקזז עם הירידה בחלק של הריבית המשתנה בתיק המשכנתאות של הציבור בשנים האחרונות, בין השאר בעקבות הגבלות שהטיל הפיקוח על הבנקים שיושב בתוך בנק ישראל.
מימין: משה כחלון וקרנית פלוג צילום: אלכס קולומויסקי
ככלל, שוק הדיור מטריד מאוד את בנק ישראל מכמה סיבות. הראשונה היא החשש ממקרה קיצון בו משבר כלכלי יוביל לגל של לווים שלא יכולים לפרוע את המשכנתא ומכאן פגיעה לא רק בלווים עצמם אלא גם במערכת הבנקאית ומכאן בציבור כולו, במעין גרסה מוקטנת מאוד של משבר הסאב פריים בארה"ב.
הסיבה השנייה היא שמחירי הדיור עולים בין השאר עקב הריבית הנמוכה שמנהיג הבנק כבר תקופה ארוכה, משום שרבים מנצלים את ההזדמנות של המשכנתאות הזולות יחסית כדי לרכוש דירות להשקעה.
הריבית הנמוכה הזו של בנק ישראל גררה לא פעם ביקורת קשה על הבנק מסיבה זו בדיוק. כלומר בהינתן שהריבית הנמוכה תישמר לפחות בשנתיים הקרובות – גם אם תעלה במקצת – אז רק ירידה או יציבות במחירי הדיור יכולים למנוע מראש ביקורת על בנק ישראל. לביקורת זו יש גם ממד פוליטי חשוב, בדמות שר האוצר משה כחלון שחוזר שוב ושוב על דרישתו מנגידת בנק ישראל להעלות את הריבית כדי למתן את מחירי הדיור.
לכן בדיווח על דיוני הוועדה המוניטרית מודגש שמחודש ספטמבר האחרון חשים עלייה קלה בשיעור המשקיעים אחרי ירידה בחודשים שלפני כן בעיקר עקב העלאת מס הרכישה. כל זה לא מונע מהועדה המוניטרית לכתוב כי חבריה "מביעים דאגה מההאצה המחודשת שניכרת בחודשים האחרונים בקצב עלייתם של מחירי הדירות" וכי "הציבור מוסיף ליטול משכנתאות חדשות בקצב גבוה אם כי יציב, והסיכונים הגלומים בשוק זה נותרו גבוהים".
בשורה התחתונה רומזים 4 חברי הוועדה כי הסיכוי להורדת מחירי הדיור צריך להגיע מהגדלת היצע הדירות ולא להסתמך על מדינוית הריבית של הבנק כדי לצנן את שוק הדיור. הם אף מסיימים במחמאה לכחלון, אולי כדי להרגיעו, ואומרים שנראה שזירוז הליכי התכנון יאפשר בעתיד את הגדלת התחלות הבנייה וגמר הבנייה.
