בתי ההשקעות לשטרום: "הסר מגבלת העמדת אשראי צרכני מצד גוף מוסדי"

מימין דרור שטרום, משה כחלון וקרנית פלוג (ארכיון) צילום: עומר מסינגר

בנייר העמדה הביע האיגוד התנגדות למגבלה: "המלצה זו מטילה מגבלה שעלולה להוות חסם כניסה לתחום מתן האשראי, שכן העמידה בתנאים שמציבה הוועדה כרוכה בעלויות כניסה כבדות ובמשאבים מרובים המושתים על גוף הבוחר להיכנס לתחום, כאשר התוצאה הסופית לעניין מגבלת ההשקעה בהלוואות לא מדורגות אינה ידועה, וייתכן כי לא תוסר המגבלה. לאור זאת, אנו מבקשים להסיר מראש את מגבלת ה־3% בכל הנוגע לתחום האשראי הצרכני".

עם זאת, גם אם לא תקבל הוועדה את בקשת האיגוד, לגופים המוסדיים שייבחרו להיכנס לתחום מתן האשראי החוץ־בנקאי יש דרך לעקוף את מגבלת ה־3%. לפי המלצות הוועדה, גוף מוסדי שיהיה מעוניין להקים מערך למתן אשראי קמעונאי יהיה רשאי לפתח מודל שייבחן על ידי הממונה על שוק ההון. אם יינתן אישור של הממונה למודל, לא ייחשבו ההלוואות שיינתנו במסגרתו להלוואות לא מדורגות, וכך יוכלו הגופים המוסדיים להקצות אשראי בהיקף שעולה על 3% מהון הנוסטרו או מנכסי העמיתים שהם מנהלים. במילים פשוטות מאלה: אם יאשר הרגולטור את המודל של הגוף המוסדי, לא תחול עליו המגבלה.

בנייר העמדה הביע האיגוד התנגדות למגבלה נוספת הנוגעת להעמדת אשראי צרכני שהוועדה ממליצה עליה, ולפיה החברות־הבנות של תאגידים השולטים בגופים מוסדיים יוכלו להציע אשראי קמעונאי — כלומר אשראי לציבור — תוך שימוש בכספי העמיתים בהתקיים שני קריטריונים: הנפקת אג"ח סחיר (מצד הגוף המוסדי) ותנאי שלפיו יוכל הגוף המוסדי להשתתף בגיוס של אג"ח זה בהיקף שלא יעלה על 25% מההנפקה כולה. לטענת האיגוד, המלצה זו אינה עולה בקנה אחד עם רצון הוועדה לעודד הקמת חברות אשראי קמעונאי, שכן "עלויות ההקמה והכניסה כבדות ולכן יש צורך בסך מקורות גבוה יותר". לכן האיגוד דורש לאפשר לגוף המוסדי לרכוש (בכספי העמיתים) עד 49% מהאג"ח.

באיגוד מציעים הצעה נוספת לוועד: "נכון לשקול גם תמיכה מתקציב המדינה כדי לעודד כניסת בתי השקעות לפעילות האשראי. תמיכה זו יכולה להיות קריטית להיתכנות המודל העסקי של הפעילות, בייחוד בשלבי התחלה. לדוגמה, תמיכת המדינה יכולה להתבטא בהשתתפות תקציבית בעלויות ההקמה של מערך האשראי במנגנון Matching — מימון עצמאי של בתי ההשקעות שכנגדו יינתן מימון מכספי המדינה".