בפעם העשירית: מאגר זוהר ניתן לקובי מימון בלי מכרז עד 2018

המדינה העניקה לחברת חנ"ל (חברת נפט לישראל) — בעלת השליטה בשותפות הגז ישראמקו — את תפעול מאגר הגז זוהר בפטור ממכרז עד 2018, כך נודע ל"כלכליסט". מדובר בפעם העשירית מאז 2011 שבה המדינה מאריכה לחברה את תפעול המאגר בפטור ממכרז.

מאגר זוהר שוכן בדרום, בסביבות העיר ערד, ותושבי העיר ומפעלי הסביבה הם לקוחותיו הישירים. הגז שבו התגלה ב־1961 ונוהל בזיכיון על ידי החברות הממשלתיות אז חנ"ל ונפטא. לאחר הפרטתן הפכו חנ"ל ונפטא לבעלות השליטה בשותפות הגז ישראמקו, שמחזיקה בכ־29% ממאגר תמר ונמצאת לכאורה בשליטתו של קובי מימון. לכאורה, מכיוון שמימון אינו קשור "בספרים" לישראמקו, לחנ"ל, לנפטא או לכל אחת מהחברות שפועלות בתחום, והוא היה מעורב בעסקי החברה לכאורה רק עד 2010. עם זאת, שר האוצר כחלון הודיע שהוא מנוע מלהתעסק בנושא הגז משום שמימון ידידו הקרוב מעורב בו, ונוצר חשש לניגוד עניינים.

אחרי זיכיון של 50 שנה הוחזר מאגר זוהר לידי המדינה, אולם היא לא רצתה להתעסק איתו וביקשה מחנ"ל שתישאר שם כמה שנים נוספות ותתפעל את המאגר. המחשבה היתה שלמדינה אין כלים, ידע מקצועי או הציוד המתאים להרים הפקת גז, בין שמדובר במאגר יבשתי ובין שבימי, מה גם שכמות הגז שהתגלתה שם קטנה כל כך שעוד מעט היא תיגמר, ולכן אין טעם למצוא חברה במכרז שתעבוד שם.

קובי מימון. "מדובר בארגון מקצועי, אמין וללא ניגוד עניינים", אמרו ברשות הגז צילום: אוראל כהן

אך למרבה ההפתעה, הגז שנשאר במאגר זוהר לא רק שלא נגמר, אלא שהערכות אחרונות טוענות שהוא יכול להספיק לצורכי תושבי ערד ואפילו לחלק מתושבי דימונה לפחות לעוד שלוש שנים. ולכן במשרד האנרגיה החליטו להמשיך את ההתקשרות עם חנ"ל בפטור ממכרז מ־2016 עד אמצע 2018 ולשלם לה תמורת התפעול כ־5.5 מיליון שקל.

בנימוקי הבקשה להארכת ההתקשרות שעליה חתום מנהל תחום כלכלה ותעריפים ברשות הגז אסף אשכנזי, מצויין שמ־2011 הוארכה ההתקשרות עם חנ"ל בעשר פעמים, וחלק מההארכות בוצעו בדיעבד. מסקנתו היא ש"מדובר במאגר שעתיד להתכלות בשנים הקרובות ואין כדאיות כלכלית להשקעות נוספות במתקניו או בעובדיו", מה גם ש"מדובר במספר קטן של אנשי מקצוע אשר מכירים היטב את כל רכיבי המערכת". עוד הוא טען כי "ניכר שמדובר בארגון עסקי, מקצועי, אמין וללא ניגוד עניינים, ובנסיבות אלו פרסום מכרז לא יביא תועלת".

מחנ"ל סירבו להגיב לידיעה, אולם בסביבת החברה טוענים כי תפעול המאגר דורש כוח אדם ושעות עבודה רבות, וההכנסות ממנו הן כ־155 אלף שקל לחודש (לא כולל מע"מ), בלבד. לשם השוואה, לפי דו"חות הרבעון השלישי של 2015, ההכנסות של שותפות הגז ישראמקו (זרוע הפעילות בגז שפועלת תחת חנ"ל) היו כ־1.2 מיליארד שקל בניכוי תמלוגים.

במשרד האנרגיה לא ידעו לענות מדוע הרישיון הוארך עשר פעמים ואמרו כי "מדובר במאגר שנמצא בשלבי התכלות מתקדמים, כך שעלות ההפקה ליחידה גבוהה יותר מאשר במאגרי ענק כגון תמר. בשנה הקרובה צפוייה ערד להתחבר לגז טבעי באמצעות הצנרת הארצית. לכן אין סיבה לצאת למכרז חדש".

ההיגיון של רשות הגז: מונופול לא צריך מכרז

התקשרותה של רשות הגז עם חנ"ל היא ההתקשרות השנייה שערכה הרשות בחודשים האחרונים ללא מכרז. מבדיקת "כלכליסט" עולה כי בנוסף לחנ"ל, רשות הגז ביקשה וקיבלה בחודש שעבר אישור להתקשר עם חברת נגב גז טבעי וחברת גז טבעי דרום כספק יחיד להקמת קווי חלוקה לחיבור צרכנים באזור ערד ועוטף עזה. עלות ההתקשרות היא כ־32 מיליון שקל, והיא נובעת לטענת הרשות מהזיכיון ששתי החברות קיבלו בעשור הקודם לחבר מפעלים בדרום הארץ לרשת הגז הטבעי. לפי רשות הגז, זיכיון החברות הופך אותן הלכה למעשה ל"מונופול אזורי" (מונופול בחבל ארץ מסויים) ולכן לאף חברה אחרת לא היתה אפשרות לזכות במכרז לחלוקת גז לאזור.

כך, סיכום ועדת הפטור ממכרז מאמצע פברואר קובע כי מדובר במשימה לאומית חשובה לחיזוק הדרום שעוגנה בהחלטת ממשלה. לפיכך שתי החברות האמורות לא יפעלו רק במרחבי הנגב, אלא גם זכו בפטור ממכרז לחלוקת גז לכל יישובי ומפעלי עוטף עזה.