למה שומות שעירות? ומה ההיגיון מאחורי הדיוטי פרי?

חן היקרה,

לפני שאנו צוללים לעולמן הכהה של נקודות החן, בואי נבהיר נקודה חשובה: שערות צומחות כמעט מכל מקום. תוכלי להיווכח בכך על נקלה אם תקחי זכוכית מגדלת ותבחני את עורך מקרוב - גם מקומות שנדמים כקירחים לחלוטין בעצם רצופים שערות קטנטנות, שקופות למחצה, שריד לתקופה שבה פרווה סמיכה עיטרה את גופנו. השאלה האמיתית היא מדוע השערות שצומחות מהשומה נוטות להיות ארוכות יותר, עבות יותר, ובעיקר כהות יותר.

שומות, הקרויות גם נקודות חן, הן סוג של גידול. צמיחה שגויה של תאים שיוצרת איבר חדש ובלתי מתוכנן. זה נשמע מפחיד, ובערך רבע ממקרי סרטן העור מתפתחים מתוך נקודת חן קיימת, אך צריך לזכור שהמקרים האלה פוקדים פחות מאלפית אחוז מהאוכלוסייה בכל שנה, בזמן שנקודות חן יש לכולם.

אז השומה מוגדרת גידול שפיר - התאים שמהם היא מורכבת אינם יכולים לפלוש לאזורים אחרים בגוף ולהשחית אותם - ורוב השומות משתייכות לסוג שהרופאים מכנים "מלאנוציטים", תאים שמייצרים את החומר (שכיכב בתשובות עבר לא פעם ולא פעמיים) שמכהה לנו את העור ואת העיניים. ואת השיער.

זו הסיבה לצבען הכהה של נקודות החן. וזו גם התשובה שלך, כמובן. שערות צומחות בכל מקום. כשהן צצות מתוך מצבור של צבע, הן הרבה יותר כהות. וכשהן בוקעות מתוך גידול - אזור שסובל מצמיחה מוגברת - הן עשויות לצמוח מהר יותר ולגדלים מרשימים יותר. אז בלכתך אל השומה, קחי עמך את המסרק.

בלדד היקר, מדוע יש דיוטי פרי בנמלי תעופה, ומה קורה במעברי גבול יבשתיים ? תודה, יובל

הרעיון מאחורי החנויות הפטורות ממכס פשוט: כשמייבאים מוצרים מחו"ל צריך לשלם מכס כדי להכניס אותם לארץ. אבל אם אתה מוכר אותם לפני שהם נכנסים לארץ, זו כבר לא הבעיה שלך. אתה לא משלם מכס, מה שמאפשר לך למכור בזול, וכל עוד הלקוחות ירכשו כמויות צנועות הם לא ייאלצו לשלם את המכס בעצמם כשיגיעו למחוז חפצם.

החנות הראשונה שניצלה את הפרצה הזאת הוקמה ב־1947 באזור הבינלאומי של שדה התעופה שאנון באירלנד, שדרכו עברו נוסעים רבים בדרכם מאירופה לאמריקה ובחזרה. החנות (שעדיין עומדת על תלה) נהפכה ללהיט, והרעיון נפוץ בזריזות בעולם.

וכן, גם במעברי גבול יבשתיים וימיים יש לפעמים חנויות פטורות ממכס. בעיקר בארץ. אני יודע שלא כל כך פופולרי לטייל היום בסיני, אבל בינינו, אין שם יותר טרור מאשר בארץ. והכי חשוב, כשעוברים את הגבול בטאבה אפשר לעצור בדיוטי פרי.