הוועדה לסגירת חשבונות

התרגיל שעשה אתמול יו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני לשר האוצר משה כחלון ולמפקחת על הביטוח היה מכה מתחת לחגורה. זה חודשים שבמשרד האוצר מצפצפים על חברי ועדת הכספים ומאיימים על גפני כי כל חוק או תקנה שהוא יטרפד להם הם יעבירו דרך ועדת הרפורמות של ח"כ אלי כהן (כולנו). הם גם עשו זאת בכל הנוגע לאישור החקיקה של הקמת רשות הון עצמאית.

אז גפני שיחק את המשחק ושלח את הפקידים במשרד האוצר לוועדת הרפורמות, שכנראה גם תעביר את מוצר הגמל להשקעה, אם כי הוא עשה זאת בתזמון פנטסטי — רגע לפני יציאת הכנסת לפגרה, מה שיתקע את החוק לפחות לעוד חודשיים ויאפשר למתנגדיו – בראשם יו"ר רשות ני"ע שמואל האוזר – לנסות ולחולל בו שינויים. "כלכליסט" מנתח את מה התחולל מאחורי הקלעים של התבוסה שנחלו אתמול סלינגר וכחלון.

גפני נגד סלינגר

סלינגר לא סופרת את הח"כים. היא משוכנעת שבעוד היא ואנשיה עושים מהלכים לטובת הציבור, הח"כים מושפעים מסוללת לוביסטים שמייצגים את בעלי ההון. חברי ועדת הכספים נעלבו עד עמקי נשמתם מכך שלפני שבועיים בחרה סלינגר שלא להגיע לדיון על רפורמת קרן פנסיית ברירת המחדל שהיא מובילה, ולאחר שחברי הוועדה דרשו להעביר את הרפורמה בהליך חקיקתי, פרסמה סלינגר חוזר סופי שלה והוציאה לדרך את מסמכי המכרז לשתי קרנות פנסיה שאליהן יצורפו עובדים שהמעסיק שלהם לא דאג להם לתנאי חיסכון מוזלים. רפורמת פנסיית ברירת המחדל של סלינגר היא ראויה וצודקת ונכון היה שתעביר אותה ותתעלם משיקולי אגו כאלו ואחרים של ח"כים שרוצים את הקרדיט על הוזלת דמי הניהול לחוסכים. אך סלינגר טעתה ברמה הפוליטית ביוהרה שהפגינה מול הח"כים. גפני ניצל את ההזדמנות הראשונה שעמדה בפניו כדי להחזיר לה.

צילומים: גיא אסיאג, אלכס קולומויסקי

האוזר נגד סלינגר

זה לא סוד שהאוזר לא ממש רואה עין בעין עם סלינגר. השניים ידעו בשנים האחרונות שורה של חילוקי דיעות קשים. כך, למשל, לפני שנתיים האוזר תקף את סלינגר על שהיא מעודדת פוליסות חיסכון שמשווקות חברות הביטוח, לטענתו בחוסר שקיפות, ואילו סלינגר נפנפה אותו והמשיכה בשלה. בהמשך האוזר כינס פורום שולחן עגול שהציע לשנות את מבנה הרגולציה בישראל ותחת הפורמט החדש שבנה הוא לא מצא מקום לאגף שוק ההון באוצר. סלינגר נעדרה מאותו דיון אך במבחן התוצאה זכתה בנוקאאוט לאחר ששר האוצר דאג לארגן לה רשות משל עצמה — רשות שוק ההון, הביטוח והחיסכון – שתהפוך לרשות עצמאית בעלת סמכויות יתרות, שתפקח גם על בתי ההשקעות, תחום שבקלות יכול היה לחסות גם תחת כנפיה של רשות ני"ע. לפני שלושה חודשים כאשר פורסם לראשונה על מוצר הגמל החדש, שיאפשר חיסכון פרטי מתחרה לפיקדונות הבנקאיים, קרנות הנאמנות והתיקים המנוהלים ובעקיפין גם במסחר בבורסה.

האוזר שחיכה אז שכחלון יאשר את הארכת הקדנציה שלו בשלוש שנים נוספות בחר לשתוק אף שהיה ברור שמדובר במוצר שעלול לפגוע מאוד בכוחו. הוא ידע שלא כדאי לו לצאת בפומבי נגד רפורמה של השר שאמון על מינויו. אלא שלפני חודש אושרה הארכת הקדנציה והאוזר התחיל לעבוד. בשקט בשקט הוא הצליח להפעיל לובי שגרר את האוצר להתפשר ולקבוע תקרת הפקדות למוצר ל־100 אלף שקל בשנה לחוסך. בהמשך, דרש האוזר להביע הסתייגותו מהמוצר גם בדפי ההסבר לתזכיר החוק בו הוא מבקש כי ההפקדות למוצר החדש יהיו סגורות לשש שנים לפחות.

שמואל האוזר צילום: אוראל כהן

האוזר נגד הציבור

הדרישות של האוזר הם פועל יוצא של תפקידו — לדאוג למסחר בבורסה, ולגופים המפוקחים תחתיו. לראשונה מאז הפרסום על המוצר החדש, התייחס אליו אתמול האוזר בפומבי כשאמר "לא נכון לייצר מקלט מס לעשירים. יש להגביל את קופת הגמל להשקעה לתקופת משיכה של שש שנים וסכום הפקדה מירבי של 25 אלף שקל. בלא המגבלות הללו יווצר מכשיר שימחק את כל אפיקי ההשקעה לזמן קצר שקיימים בבורסה, דבר שיוביל לריכוזיות של ניהול כל כספי הציבור בידי מספר מצומצם של בתי השקעות ופגיעה אנושה בנזילות של הבורסה". האוזר אף הצליח ללחוש באוזניהם של הח"כים בוועדה ולגייס אותם לאינטרס שלו תוך שימוש בטענות כי הפקדות של עד 100 אלף שקל בשנה ישרתו את ה"עשירים".

אך בראש ובראשונה האוזר צריך לדאוג לציבור הרחב ולמטרה זו הוא חוטא ומכניס שיקולים זרים. מוצר הגמל החדש, גם אם יפגע אנושות במוצרים המתחרים לו, הוא מוצר מצויין לציבור ומעודד חיסכון בהתאם לאינטרס הריבוני. דרישותיו של האוזר לסגור את המוצר לשש שנים ולהגבילו ל־25 אלף שקל הפקדות בשנה, יוציאו את העוקץ מן המוצר שכן החוסכים לא יוותרו מיוזמתם על חיסכון פנוי ונזיל לטובת אפשרות עתידית תיאורטית לפטור מלא ממס על רווחי הון וגם אז רק בתנאי שימשכו את הסכום בגיל פרישה וכקצבה חודשית. מדובר במכת מוות למוצר.

האוזר צריך היה לחדד בדיון את החשש האמיתי שלו – פגיעה בתחרות בשוק ההון. נדידת כספים מקרנות הנאמנות והתיקים המנוהלים לגמל החדש עלולה להוות מכת מוות לבתי השקעות קטנים ולהגדיל הריכוזיות בשוק הפיננסי. אם האוזר רוצה לשמור על זכות הקיום של מנהלי הקרנות והתיקים עליו לשכנע את האוצר לשלול מהבנקים את הזכות להפיץ את הגמל החדש. זה גם ישרת את האינטרס של כחלון, למנוע מהבנקים מקור רווח קל נוסף, וגם יאזן את המשוואה בין טובת הציבור לטובת הבורסה ולטובת התחרות בשוק ההון.

האוזר מכיר היטב את הפופוליזם השורר בוועדת הכספים ואת הרצון הפוליטי להתנגח בעשירים ולצדד ב"חלשים". עם זאת, לקרוא לאפשרות להפקיד עד 100 שקל בשנה כהטבה ל"עשירים" היא לא פחות ממגוחכת. ראשית, הטבת המס שמציע המוצר רלבנטית אך ורק למי שיתמיד ויחסוך את הכסף עד גיל פרישה. לגבי כל היתר, מדובר אך ורק בדחיית אירוע מס, דחייה בעלת משמעות זניחה שקיימת כבר היום במוצר הקיים – פוליסת החיסכון. מבדיקה שבוצעה לאחרונה על ידי איגוד המתכננים הפיננסיים, הטבת המס – אם תמומש במלואה – תייצר הטבה של עד 500 שקל בשנה לאדם. אפשר להניח שאנשים אמידים באמת ימצאו דרכים יצירתיות יותר להרוויח כסף.

שנית, כל הפופוליסטים שמכנים אנשים שיכולים לחסוך עד 100 אלף שקל בשנה "עשירים", מתעלמים במכוון משוק הדיור הרותח שכולל הן משקיעים בעלי חסכונות שמחפשים אפיק השקעה אטרקטיבי והן זוגות צעירים שאיכשהוא מצליחים למצוא 100 אלף שקל ויותר כדי להעמיד הון עצמי לרכישת דירה. האם גם אותם מגדירים הח"כים כ"עשירים"? ומה לגבי אותם זוגות שלא הספיקו לרכוש דירה בזמן ונותרו עם חסכונות שלא מאפשרים להם לרכוש נדל"ן במחירים הנוכחיים? מדוע לשלול מהם אפשרות לחסוך את הכסף שצברו באפיק חיסכון מניב ואטרקטיבי כחלופה?

כחלון נגד האוזר

נכון עשה האוזר כששמר על שתיקה ולא תקף את המוצר החדש עד שהוארכה לו הקדנציה. כלל לא בטוח שכחלון היה רואה התנגדות בוטה כזו למוצר שהוא דוחף מצד מי שאמור להיות מינוי שלו. עם זאת, האוזר פותח כעת חזית מול כחלון כשעל השניים לעבוד בשיתוף פעולה כדי להוציא לפועל את פרויקט הדגל של האוזר – השינוי המבני בבורסה.

רק השבוע חשף "כלכליסט" כי הבנקים ינסו לטרפד את המהלך. אתמול נחשף גם כי יו"ר הבורסה אמנון נויבך והמנכ"ל יוסי ביינארט מסוכסכים, והוועד הוא שמנהל בימים אלו את הבורסה. כחלון והאוזר צריכים לפעול יחד בעוצמה כדי לגרום לשינוי המבני בבורסה לקרום עור וגידים חרף כל המכשולים הללו. האוזר ינסה בחודשיים שקיבל להמשיך וללחוץ לבצע שינויים בחוק הגמל להשקעה, אך לא בטוח שתהיה לו אוזן קשבת מצידו של כחלון לרפורמה שהוא מתכנן לבצע בבורסה.