תהיי יפה ותלמדי ביולוגיה

במגזר היהודי בנות הולכות ללמוד ביולוגיה וכימיה, ובנים בוחרים בפיזיקה ובמתמטיקה ‑ כך עולה ממחקר מקיף ראשון מסוגו שבחן פערים מגדריים בבחירת מקצועות מדעיים בתיכון. המחקר – שמומן בידי קרן רוטשילד קיסריה ונערך באוניברסיטת בן גוריון על ידי משה יוסטמן ונעמי פרידמן סוקולר – בדק את ההשפעה שיש לבתי הספר התיכוניים על דפוסי הבחירה הללו בקרב מגזרים שונים: ממלכתיים, ממלכתיים דתיים, ערבי מוסלמי וערבי נוצרי. כדי לנטרל את ההשפעה שהיתה ללימודי המדעים בבתי הספר היסודיים וחטיבות הביניים, ולהתמקד רק בהשפעה שיש לתקופת התיכון, הושוו מבחני המיצ"ב מכיתה ח' של 78 אלף תלמידים מהשנים 2003-2001 לתוצאות מבחני הבגרות של אותם תלמידים.

המחקר מצא בין היתר כי הבחירה המוגברת של בנים במגזר היהודי במקצועות "קשים" כמו פיזיקה ומתמטיקה ‑ שסוללים את הדרך להשתלבות במקצועות הייטק בעלי הכנסה גבוהה – ושל בנות במקצועות מדעיים "רכים" יותר כמו כימיה וביולוגיה אינה נובעת מפערים בכישורים או בהשכלה שנרכשו עד סוף לימודי חטיבת הביניים, אלא מלחצים חברתיים המאפיינים את תקופת התיכון. על כן המלצת החוקרים היתה לנסות ולעודד את הבנות לעבור למקצועות מדעיים "קשים" במהלך תקופת התיכון, שכן השכלתן וכישוריהן אינם נופלים מאלה של הבנים. אלי בוך, מנהל הפילנתרופיה של קרן רוטשילד קיסריה, אומר שאין היום יוזמה משמעותית ומקיפה לעידוד בנות לבחירה במקצועות מדעיים: "אין היום טיפול מגדרי מקיף או מהלך גדול שמדבר על הגגדלת אחוז הבנות שהולכות לכיוון הזה".

תלמידים לומדים לבגרות במתמטיקה. החוקרים ממליצים לעודד את הבנות לעבור למדעים ה"קשים" צילום: גדי קבלו

במגזר הערבי מצטיירת תמונה הפוכה: בנות הפגינו עליונות בכל המקצועות המדעיים. לכן המליצו עורכי המחקר לעודד את הבנים כבר בשלב בית הספר היסודי ללמוד מקצועות מדעיים. במקביל בקבוצת הבנות הערביות המליצו החוקרים על התערבות בשלב שבין התיכון לאוניברסיטה, שכן אוכלוסייה זו מסיימת את התיכון עם הישגים גבוהים כמעט בכל קנה מידה, אבל בבואן להירשם לאוניברסיטה הן זונחות את לימודי המדעים.

הטיות תרבותיות

"המחקר הזה מראה כי שוויון ההזדמנויות במגזר הערבי גדול יותר מאשר במגזר היהודי", אומר בוך. "זה מרתק. למה זה קורה? זאת שאלה טובה. אנחנו מחשיבים את עצמנו לחברה מאוד ליברלית, אבל המחקר מראה כי כל הסיפורים על נטייה כזו או אחרת בין גברים לנשים לא קיימת והכל חברתי תרבותי. כנראה שזה שם. אין הסבר אחר. כנראה שיש עדיין משהו חברתי־תרבותי שלא מספיק מדברים על זה ולא מספיק מייצרים הזדמנויות לבנות מגיל יותר מוקדם".

לדבריו, יש תהליך מאוד חיובי של הבנה של ההזדמנות בלימודי מדעים במגזר הערבי. "אנחנו רואים את זה גם בשלבים יותר מאוחרים, כמו הטכניון למשל, שהצליח לייצר דה פקטו שוויון הזדמנויות עם 20% תלמידים ערבים בטכניון", הוא אומר. "הם אוכלוסייה מוחלשת שזיהתה הזדמנות, אבל זה כמובן לא אומר שכל הבעיות נפתרו. אתה רואה בעיה בכניסה לעבודה, הרבה בוגרי טכניון לא מצליחים להיכנס להייטק או להשתלב בתפקידי ניהול. בקרן היום אנחנו שמים היום דגש על איך מתרגמים השכלה גבוהה לתעסוקה הולמת".

בחינת נתוני הפתיחה של התלמידים במגזר היהודי בכיתה ח' חשפה פער מגדרי גורף לטובת הבנות: הן הציגו ציונים גבוהים יותר בשפה, במדעים ובמתמטיקה. כמו כן הפערים בין תלמידים לתלמידות במגזר היהודי היו קטנים יותר לעומת אותם פערים במגזר הערבי – שם הציגו הבנות תוצאות טובות משמעותית לעומת הבנים.

באופן כללי התלמידים היהודים, ובפרט התלמידים מהזרם הממלכתי־דתי, הציגו תוצאות משופרות במבחני המיצ"ב בהשוואה לתלמידים הערבים. עם זאת, כשהחוקרים נטרלו הבדלים של רקע סוציו־אקונומי, מרבית הפערים במקצועות המדעיים קטנו עד כדי איבוד המובהקות הסטטיסטית שלהם. עם זאת, הפערים בין החינוך היהודי לערבי בשפת אם ובאנגלית נותרו מובהקים. הנטרול מציף גם פער בתוצאות מדעים ומתמטיקה לטובת בנות החינוך הממלכתי לעומת הממלכתי דתי.

מרבית המגמות במגזר הערבי נשמרו עד סוף תקופת התיכון, והפער בין הבנות לבנים במגזר הערבי היה גדול מספיק כדי שהבנות הערביות ישיגו זכאויות לבגרות בשיעור דומה לבנים בחינוך הממלכתי־דתי המעורב, שבו אין הפרדה בין בנים לבנות. יש לציין שבחינוך הממלכתי־דתי המעורב התוצאות היו גורועות יותר מאלה שבבתי הספר שמתקיימת בהם הפרדה בין המינים. בבדיקת שיעור העמידה בתנאי הקבלה לאוניברסיטה נמצא שבקרב בנות החינוך הערבי־נוצרי הנתון היה זהה לזה של בנים בחינוך הממלכתי היהודי. החינוך הממלכתי דתי הנפרד הגיע להישגים הגבוהים ביותר מבחינת ציוני בגרות המאפשרים קבלה לאוניברסיטה. ההישגים הנמוכים ביותר נרשמו במגזר הבדואי.

בנטרול הפערים הכלכליים בין המגזרים והרקע ההשכלתי של ההורים, מרבית הפערים איבדו את המובהקות הסטטיסטית שלהם. המשמעות היא שהלימודים בתיכון אינם מעמיקים את הפערים שנקבעים עוד לפני הכניסה למערכת החינוך העל־יסודית. האוכלוסייה היחידה שבה נשמרו פערים מובהקים גם לאחר נטרול המשתנים הללו היתה אוכלוסיית הבדואים. על פי תוצאות המחקר, כשתלמידים אלה מקבלים גישה להשכלה תיכונית, יש להם סיכוי גבוה יותר להצליח לעומת תלמידים מרקע חברתי ומשפחתי דומה.

בבדיקת ציוני תעודת הבגרות, בפרט במתמטיקה ואנגלית, שהם מקצועות סף ללימודים אקדמיים, נמצא שהפערים בין המגזרים מצטמצמים בתיכון בלימודי מתמטיקה, אך הפער בלימודי אנגלית גדל לטובת התלמידים היהודים.

לא נרתעים ממדעים

בבדיקת הפער המגדרי בבחירת חמש יחידות מתמטיקה, פיזיקה או ביולוגיה, נמצא שהערבים הנוצרים מובילים בפער ניכר על המגזרים האחרים בשיעור חמש יחידות מתמטיקה, ובהתפלגות פנימית יותר בנות לומדות מתמטיקה מבנים. בחינוך היהודי התמונה הפוכה: הבנים לומדים מתמטיקה בשיעור גבוה יותר מהבנות. הבנות עברו את הבנים בבחירת בגרות מוגברת בכימיה או ביולוגיה. במילים אחרות, בניגוד למגזר הערבי, יש הסללה מגדרית ברורה במגזר היהודי במסגרתה בנות נוטות לבחור במקצועות כימיה וביולוגיה ולזנוח מתמטיקה ופיזיקה. כמו כן, שיעור התלמידים הערבים שניגשים לבגרויות במקצועות מדעיים גבוה יותר מזה של תלמידי התיכון היהודים.

כאשר נבחנו הפערים החברתיים והכלכליים והשפעתם על הגברת מקצועות מדעיים, נמצא כי המשתנה העיקרי שמשפיע, הרבה יותר מרמת ההכנסה של המשפחה, היא רמת ההשכלה של ההורים. ילדים להורים בעלי השכלה של 15 שנות לימוד ומעלה יש סיכוי גבוה משמעותית להגביר מתמטיקה ופיזיקה בתיכון. פערי ההכנסה משפיעים רק בחמישון ההכנסה הגבוה ביותר, כאשר בין רמות ההכנסה המשפחתית האחרות אין פער משמעותי.