חקר ביצועים: השבוע של נחום ביתן וחיים כץ

השר נחקר

עד השבוע, התיק הבכיר ביותר שהביאה רשות ניירות ערך לפרקליטות היה של נוחי דנקנר, החשוד בהרצת מניות. השבוע היא עלתה מדרגה, עם חקירה של שר בממשלה, חיים כץ, החשוד בשימוש במידע פנים שקיבל ממוטי בן ארי, איש הכספים של טייקון האנרגיה קובי מימון. המסר של הרשות ברור: כולם שווים בפני החוק. אם יש ראיות, כולם ייחקרו, מסוחר אלמוני עד שר בכיר, שהוא גם אחד האנשים הכי חזקים במערכת הפוליטית. אבל המבחן האמיתי הוא לא באיך נפתחות החקירות, אלא בדרך שבה הן מסתיימות. במיוחד במקרה שבו יופעלו על הרשות מנופי לחץ שלא דומים לאלה שהדפה בשום חקירה אחרת.

גולן פרידנפלד

חיים כץ צילום: אביגיל עוזי

סוף סוף יש סוף לסאגה

ב־2012, כשנחום ביתן קנה את כמעט חינם, ענף קמעונאות המזון השתנה: בשוק שנשלט עד אז בידי שתי חברות בפריסה רחבה מאוד, שופרסל ומגה, קמה פתאום מתחרה ארצית שלישית. בעוד רמי לוי נשאר המלך הבלתי מעורער של החנויות המוזלות, יינות ביתן שיחקה גם במגרש של החנויות העירוניות. רשת שאינה ענקית אבל גדולה מספיק כדי לזנב בענקיות ועל הדרך לעזור לצרכן לקנות מזון קצת יותר בזול. השבוע אישר בית המשפט לביתן לקנות את מגה, וכך מחק את מבנה שלוש החברות הארציות והחזיר אותנו לעולם של שתי ענקיות שנמצאות בכל מקום. סאגת מגה האינסופית לקראת סיום, הנושים והעובדים יכולים להירגע, אבל הציבור כנראה הולך להפסיד.

גיל קליאן

עלייה בהימורים החוקיים

בתחילת השבוע שעבר חשפו שאול אמסטרדמסקי ורוני זינגר ב"כלכליסט" שהיקף ההימורים בפיס זינק בשנה שעברה ב־11%, תוספת של יותר מ־700 מיליון שקל שהישראלים גירדו מתחתית האוברדראפט למען חלום התעשרות חסר סיכוי שאראלה מוכרת להם. בסוף השבוע שעבר קרסה חברת אדמה, שמכרה פיסות קרקע חקלאית לישראלים מוכי פסיכוזת נדל"ן. כל אחד מהם היה מוכן לגרד כמה מאות אלפי שקלים תמורת חתיכת אדמה שעתידה לא ידוע אך טמון בה חלום התעשרות חסר סיכוי. ככל שהאפשרות לשפר את המצב הכלכלי על ידי עבודה הולכת ונעלמת, כך האפקטיביות של מוכרי החלומות מתעצמת. ולא משנה אם בצד השני של הקו עומדת אשה טרחנית עם שם מיושן שמחלקת אוטו משפחתי, או בחור צעיר חלק לשון שנוהג במזראטי פסיכית.

אמיר זיו

אורן קובי, הבעלים של אדמה צילום: מורג ביטן

החברות נגד הלקוחות

השבוע, אחרי שהראנו ב"כלכליסט" איך חברות הביטוח מפחידות את הלקוחות כדי שלא יחליפו את ביטוחי הבריאות הישנים בביטוחים החדשים, קיבלנו כל מיני תגובות. בין השאר היו מי שביקשו המלצה: עם מי כדאי להתייעץ? מי הגורם האובייקטיבי שיכול לסייע בבחירת ביטוח בריאות? זו שאלה טובה — אנחנו הרי רק עיתונאים, וצריך איש מקצוע אמיתי כדי להחליט על איזו פוליסה לשים את הכסף, כך שלא תהיה בזבזנית אבל תבטיח את הכיסוי המתאים. אבל לא ידעתי מה להשיב לשאלה הזאת. האמת העגומה היא שפשוט אין גורם כזה. אין יועצים אובייקטיביים לחלוטין; רובם המוחלט סוכני ביטוח, שנמצאים בניגוד אינטרסים מובנה. השוק הפרטי יכול להצמיח חברת מומחים אובייקטיבית (בתקווה שתישאר חפה מלחצים), וגם הממשלה יכולה להיכנס לתמונה עם כלים טובים לייעוץ או השוואת ביטוחים. אבל את החור הזה חייבים לסגור, הציבור שופך בו הרבה יותר מדי מיליארדי שקלים.

שאול אמסטרדמסקי

הגורו מרים את המניה

זה היה חודש לא פשוט לאפל: דו"חות מאכזבים הצביעו על ירידה במכירות (לראשונה זה 13 שנה), המניה צללה בעקבותיהם ואיבדה 25% בתוך חודש, ואז גם באה גוגל ולקחה ממנה את תואר "החברה עם שווי השוק הגבוה בעולם". אבל השבוע הגיע וורן באפט וקנה את מניית אפל במיליארד דולר, והיא מיד זינקה ב־4%. נכון, זוהרו של באפט כגורו השקעות בלתי מעורער הועם בשנים האחרונות, ובתחום הטכנולוגיה הוא אף פעם לא היה חזק. הוא הצהיר בעבר שאינו מחבב השקעות כאלה, וכשכבר חרג ממנהגו וקנה את מניית יבמ ספג הפסדים. אולי זו הסיבה לכך שבסביבת באפט ניסו לרמוז כי על ההשקעה באפל החליטו לא האורקל עצמו אלא יורשיו המיועדים. כך שבהשקעה הזאת שני הצדדים תולים תקוות גדולות: להיפוך המגמה של מניית אפל, ולכניסה מוצלחת של ברקשייר האתוויי לענף השקעות מרכזי שבאפט נמנע ממנו עד היום. מפגש הפסגה הזה יצטרך להוכיח את עצמו.

סופי שולמן

וורן באפט צילום: בלומברג

נחשף היקף האג"ח

ארצות הברית נאלצה השבוע לחשוף את היקף האג"ח הממשלתיות האמריקאיות שסעודיה מחזיקה. הנתון היה מפתיע: הממלכה מחזיקה בחוב אמריקאי בשווי 116.8 מיליארד דולר, רק כ־20% מכלל עתודות המט"ח שברשותה וכעשירית מהנושה הגדולה ביותר של ארצות הברית, סין, שמחזיקה אג"ח בשווי 1.2 טריליון דולר. משרד האוצר נדחק לכך בעקבות עתירה של רשת בלומברג, אבל בדיעבד לא ברור למה לא שש לפרסם את הנתונים עוד קודם. למשל בחודש שעבר, כשסעודיה איימה למכור אג"ח אמריקאיות בשווי מאות מיליארדי דולרים, אם הממשל יגרור אותה לבית המשפט ויאשים אותה במעורבות בפיגועי 11 בספטמבר. עכשיו הציבור יכול להירגע, ולהיווכח שסעודיה היא לא איום, שעידן שלטון הנפט עבר מן העולם; עכשיו זה זמן הדרקון.

תמר טוניק

המשטרה מזהירה

"פייסבוק היא חברת פרסום, וגולשים שמביעים רגשות ברורים כמו שמחה, אהבה, עצב וכעס נותנים לה אינספור סקרים מפולחים עליהם", נכתב במוסף זה באוקטובר, כשהרשת החברתית חשפה את תוכניתה להוסיף אמוטיקונים לצד כפתור הלייק. "אם תשתמש באמוטיקון שמסמן שאתה במצב רוח טוב, פייסבוק תסיק מכך שאתה יותר מוכן לצפות בפרסומות", מסרה בסוף השבוע משטרת בלגיה, באזהרה חריגה למדי מפני הסכנות שבכפתורים. לרגע נראה כאילו הבלגים נאיבים; שהם חדשים בפייסבוק, לא מודעים לכך שכל פיקסל בממשק נוצר כדי למקסם רווחים. אבל סביר יותר להניח שמדובר בנאיביות מכוונת, מהסוג שהכרחי כדי לעורר עוד קצת מודעות, ובעיקר דיון: "מה?!", שואלת המשטרה בהפתעה מעושה, "אתם עושים כסף מהרגשות שלנו?! באמת?!". עוד קריאות כאלה יחייבו את מארק צוקרברג לפזר קצת את הערפל מעל הדרך שבה הוא הופך את הגולשים לדולרים.

דור צח

מארק צוקרברג צילום: צילום מסך

סרט פיננסי חדש מגיע

במסגרת המסורת האמנותית המקובלת של סיפורי טובים נגד רעים, הוליווד ביססה במשך השנים כמה וכמה אויבי ציבור: הנבלים של המערבונים, הנאצים, החייזרים, הטרוריסטים המוסלמים. עכשיו אנחנו בעידן שבו אויבי הציבור הם ספסרי הכסף, תאגידי הענק שגוזלים את כספם ונשמתם של עובדיהם ושל האזרח הקטן שמעז לחלום. המצטרף הטרי לז'אנר הזה הוא הסרט "מפלצת הכסף", שבו צעיר שאיבד את כספו בעקבות עצות של פרשן כלכלי, חוטף את הפרשן, מצמיד לו חגורת נפץ ומאיים לפוצץ אותו ואת האולפן. ג'ורג' קלוני בתפקיד הפרשן לומד שלפעמים חשוב להקשיב גם לעם שיוצא נגד ספסרי הכסף. אבל הצופים, בינתיים, לומדים שוב שהטלוויזיה תעשה הכל בשביל רייטינג, גם כשבאים לפוצץ אותה. הכסף עדיין מושל בכיפה.

משה גורלי