החוב הציבורי מהתוצר ממשיך להצטמצם: ירד ב-2.1% ב-2015
היקף החוב הממשלתי אשתקד הסתכם ב-727 מיליארד שקל. האוצר: שיפור יחס החוב-תוצר הביא לכך שפיץ' העלתהאת תחזית דירוג האשראי של ישראל מ"יציבה" ל"חיובית" ואשררה אותו ברמה של A
שיעור החוב הציבורי מהתוצר ירד מ-66.7% ל-64.6% הכך עולה מדו"ח ניהול החוב ל-2015 שפרסמה היום (ד') החשבת הכללית במשרד האוצר, מיכל עבאדי-בויאנג'ו.
- פלוג לא תוריד את הריבית למרות הצמיחה המאכזבת
- ההאטה מחריפה, ואצלנו בונים על תקציב דו־שנתי
- התרסקות הצמיחה במשק: התוצר עלה ב-0.8% בלבד ברבעון הראשון
צמצום החוב השנה ממשיך את מגמת הצמצום שהחלה ב-2010. הירידה ביחס בין החוב (של הממשלה והרשויות המקומיות) לתוצר נוצרת עקב ירידה ההדרגתית שביעדי הגירעון (כמעט בכל שנה הממשלה מעלה את הגירעון בהשוואה לתכנון המקורי, כדי לעמוד בהתחייבויות שלה אך עדיין נשמרת מגמת הירידה).
היקף החוב הממשלתי לסוף שנת 2015 הסתכם ב- 726.7 מיליארד שקל, לעומת 715.8 מיליארד שקל אשתקד אולם במקביל לגידול זה הגידול בתוצר היה גדול יותר (גידול נומנילי של כ-5%) כך שבסופו של דבר יחס החוב תוצר קטן.
מהשוואה בינלאומית עולה כי יחס החוב לתוצר בישראל נמוך בהשוואה למדינות ה- G20, כמו גם ממוצע הכלכלות המפותחות שעמדו על 111.7% ו- 105.2% בהתאמה.
אולם בהשוואה למדינות הייחוס, המדינות אליהן משוות חברות הדירוג את ישראל, כמו פולין, צ'כיה, דרום קוריאה וכו' שיעור החוב ביחס לתוצר גבוה יחסית שכן הממוצע אצלן עומד על 47.2%. עם זאת הממוצע בקרב מדינות הייחוס עלה בשנה שעברה ב-0.9% בעוד שבישראל ירד. מדינות הייחוס מאפיינים מסוימים הדומים לישראל בהיבטים שונים כמו למשל, גודל הכלכלה, הפתיחות שלה, המצב הגיאו-פוליטי וכו'.
באוצר מסבירים כי שיפור יחס החוב תוצר הביא לכך שבאפריל 2016 העלתה חברת הדירוג FITCH את תחזית דירוג האשראי של מדינת ישראל מ"יציבה" ל"חיובית" ואשררה אותו ברמה של A.
סך הוצאות הריבית ביחס לתוצר גם כן המשיכו לרדת ב-2015 ועמדו על 3.33% לעומת 3.56% ב-2014, שהם 38.3 מיליארדי שקל (ב-2015) לעומת 38.9 מיליארד שקל (ב-2014).
גידול הסבסוד לקרנות הפנסיה ולחברות הביטוח
הוצאות הריבית על החוב הממשלתי, ללא אג"ח מיועדות - המונפקות לגופי הפנסיה, ירדו ב-1.3 מיליארד שקל והסתכמו ב- 21.5 מיליארד שקל בשנה שעברה לעומת 22.8 מיליארד שקל ב-2014. ואילו הוצאות הריבית לאג"ח המיועדות עלו ל-9.2 מיליארד שקל לעומת 8.3 מיליארד שקל בשנת 2014. לפי החשבת הכללית שיעור הסבסוד עבור קרנות הפנסיה וחברות הביטוח דרך האג"ח המיועדות גדל מ-3.8 מיליארד שקל ב-2014 ל-4.8 מיליארד שקל ב-2015. הגידול בסבסוד, שמשפיע כמובן על תקציב המדינה, נובע מסביבת הריבית האפסית.
עוד מציינים בדו"ח כי במרץ 2016 בוצעה הנפקה דולרית בשוק הגלובלי לשני טווחים: 1 מיליארד דולר לטווח של 10 שנים בקופון של 2.875%, ו-500 מיליון דולר להרחבת סדרה קיימת ל-30 שנים בתשואה של 4.181%. הנפקת האיגרת לטווח של 10 שנים התאפיינה בעלות הגיוס הנמוכה ביותר ששילמה מדינת ישראל בהנפקה בדולר.
שר האוצר, משה כחלו: "הירידה ביחס חוב-תוצר היא הישג לכלכלה הישראלית. המדיניות הכלכלית, האחראית והנכונה אותה אנו מובילים, הובילה לצמצום ביחס חוב-תוצר". החשבת הכללית במשרד האוצר, מיכל עבאדי-בויאנג'ו: "המשך מגמת הורדת יחס החוב לתוצר לצד מחזור החוב בארץ ובחו"ל בעלויות נמוכות, תורמים לשיפור האיתנות הפיננסית של ישראל והקטנת נטל החוב על תקציב המדינה. העלאת תחזית דירוג האשראי שבוצעה לאחרונה לצד ההנפקה הגלובלית לטווח של 10 שנים ו-30 שנים, מעידים על אמון המשקיעים בעוצמתה של הכלכלה הישראלית ויכולתה לעמוד בהתחייבויותיה הפיננסיות"
.
הדוח נכתב על ידי חטיבת המימון והאשראי באגף החשב הכללי שבראשה עומד יהלי רוטנברג.