לחשוב מחדש על אינפלציה
אין מנוס מלדון מחדש ב"נורמאליות" חדשה של אינפלציה נמוכה מאד לאורך זמן - ובהשלכות השונות של מצב זה
12:2625.05.16
בחמש השנים האחרונות עלה מדד המחירים במצטבר ב-2.6% בלבד, כאשר בשלוש השנים האחרונות הוא אף ירד ב-0.3%. ההתפתחויות שמסתמנות בנתוני האינפלציה בחודשים האחרונים אינן מבשרות על שינוי המגמה. גם אחרי הנטרול של הגורמים החד פעמיים, כגון מחיר הדלק או השפעת ההוזלות היזומות ע"י הממשלה, האינפלציה ממשיכה להיחלש.
קראו עוד בכלכליסט:
- חוזרים לנורמליות? האינפלציה בארה"ב בשיא של 3 שנים
- מדד המחירים לצרכן עלה באפריל ב-0.4%
- אקסלנס: "תפקידו של בנק ישראל הסתיים לשנים הקרובות"
אפשר להציג מספר הסברים לאינפלציה כל כך נמוכה ומנוגדת לכאורה למצב הכלכלי. בין ההסברים נכללים הדפלציה העולמית שנובעת מעודף כושר הייצור וחולשה בביקושים, ההתפתחות הטכנולוגית שמוזילה מחירים ואף הופכת מוצרים ושירותים לחינמיים, מורידה עלויות ייצור והופכת כל צרכן לצרכן גלובלי, הוזלת מחירי הסחורות וכמובן השפעת הממשלה שבשנים האחרונות פועלת בהתמדה להוזלת יוקר המחיה.
ציפיות האינפלציה שמגולמות בשוק אגרות החוב (הפרש בין תשואות האג"ח השקליות לצמודות) משקפות את זמניות המצב הנוכחי, ולפיהן האינפלציה השנתית תחזור לרמה של כ-2%-1.5% אחרי שנה-שנתיים של אינפלציה נמוכה. בנסיבות הקיימות, נשאלת השאלה על מה מבוססות התחזיות לחזרת האינפלציה לסביבה שנחשבת "נורמאלית"?
כפי שכבר נאמר, מזה זמן רב ואולי אפילו אף פעם לא היה שילוב של נסיבות התומכות באינפלציה מבחינת שוק העבודה, הריבית והצריכה הפרטית כפי שקיים היום (מדובר כמובן על האינפלציה הרגילה ולא על היפר-אינפלציה במצב של משברים כלכליים ופיננסיים). קשה לצפות התחזקות נוספת בצריכה הפרטית מרמתה הנוכחית. סביר יותר, וזאת גם התחזית של בנק ישראל ומשרד האוצר, שהצריכה דווקא תתמתן. גם שוק העבודה מראה סימנים של הגעה לתעסוקה מלאה ולא נראה ששיעור עליית השכר הריאלי, שעומד בשיא מאז תחילת המאה, יתמיד בקצב הנוכחי.
השפעת הטכנולוגיה לא עומדת להשתנות וכנראה שרק תלך ותתגבר. הצרכן הישראלי מגדיל את הרכישות באינטרנט בישראל ובחו"ל ומשתמש ברשת להשוואת המחירים גם בחנויות הפיזיות. גם תופעת עודף כושר הייצור בעולם לא עומדת לחלוף, למרות הצעדים הנחרצים שננקטו לעידוד הביקושים. ספק אם קובעי המדיניות בישראל יכולים לסייע בהחזרת האינפלציה ליעד. ארגז הכלים של בנק ישראל נותר כמעט ריק וגם משרד האוצר מתנהל עם גירעון די גבוה לאור העובדה שהמשק נמצא בתעסוקה מלאה.
בנוסף, במבט קדימה, במוקדם או במאוחר, עליית מחירי הדירות בישראל תיבלם. ככל שהמחירים מתנתקים משווי משקל כלכלי רחוק יותר, כך עולה הסיכון לנפילה חדה יותר. לאירוע זה בכל תסריט אפשרי צפויה השפעה שלילית על האינפלציה. בכל מקרה, גידול משמעותי בבניית הדירות בשנים האחרונות צפוי לגרום בסופו של דבר להתמתנות של שכר דירה שנכלל במדידת האינפלציה, זאת כאשר סעיף הדיור במדד המחירים היה הסעיף העיקרי היחיד שעלה בשנה האחרונה.
למרות הסיכון הכרוך בהצהרה "הפעם זה אחרת", נראה שבסופו של דבר לא יהיה מנוס מלדון בהשלכות המצב "הנורמאלי" החדש שבו סביבת האינפלציה יורדת באופן קבוע או לפחות לאורך זמן מהתוואי שהתרגלנו אליו. בין ההשלכות שלה המצב החדש יהיה לא רק שינוי בתמחור הפרמיה האינפלציונית בשוק האג"ח, אלא גם קביעת יעד האינפלציה של בנק ישראל והמדיניות המוניטרית ליישומו, תכולת הסכמי השכר במשק ועוד השלכות כלכליות רבות.
