לאומי מנסה לגרום ל־700 עובדים לפרוש מרצון
הבנק מציע שני מסלולי פרישה מוקדמת וכדי לשפר את האווירה בקרב העובדים אף מציע צ'ופר של משכורת אחת לרובם. עם זאת תוכנית הפרישה, גם אם תתממש, צפויה לשפר רק ב־2% את יחס היעילות של הבנק
בנק לאומי בניהולה של רקפת רוסק-עמינח מעוניין שכ־700 עובדים מבין 9,592 עובדי הבנק בישראל ייצאו לפרישה מוקדמת עד סוף 2016. בתמורה לכך הבנק מציע לעובדים תוכנית שעלותה עבורו היא 550 מיליון שקל.
- לאומי: הושגו הסכמות לגבי פרישה מרצון של 700 עובדים
- התייעלות בדיסקונט: מאות עובדים יעזבו עד 2019
- לאומי מסיים רבעון עם ירידה חזקה ברווח ל-459 מיליון שקל
מה לאומי מציע לכל העובדים? אחת משתי החלופות הבאות: לעובדים שלהם פנסיה צוברת (עובדי דור ב', כ־55% מכלל העובדים) יינתנו פיצויי פרישה בגובה של עד 270% ביחס לשכר האחרון שלהם כפול שנות עבודתם בבנק, ולעובדי הבנק שלהם פנסיה תקציבית (עובדי דור א', כ־45% מכלל העובדים) מוצעת פנסיית גישור בגובה של 70%. כך למשל עובד (גבר) בגיל 60 יוכל לצאת לפנסיה לפני גיל 67 ויקבל במשך השנים עד הגיעו לגיל 67 70% משכרו מדי חודש מבלי לעבוד. למי שיש פנסיה תקציבית ניתנת גם אפשרות לקבל את הסכום במענק חד־פעמי, מה שאפשרי גם היום כאשר עובד יוצא לפנסיה בגיל המתאים.
צ'ופר נוסף, שעלותו לבנק היא כ־150 מיליון שקל, מיועד לעובדים המאוגדים תחת הסכם קיבוצי – כ־9,000 עובדים – ונקרא "מענק הירתמות". ללא קשר האם תוכנית הפרישה מרצון בכלל רלוונטית מבחינת רצונו של עובד מסוים בבנק, אותו עובד יקבל את מענק ההירתמות. המענק יועבר לחשבון הבנק של כל עובד בימים הקרובים. הבנק סיכם על המענק מול ועד העובדים בראשות מירי רובינו, בתמורה לכך שהוועד לא ינקוט בצעדים כלשהם בעקבות מהלכים ארגוניים ותפעוליים שונים שעליהם יכריז הבנק בתקופה הקרובה. עם זאת הפרישה מרצון של 700 עובדים תביא לשיפור מוערך של כ־2% ביחס היעילות של הבנק, כאשר מרבית העובדים שיפרשו הם בסביבות גיל 60 ולמעלה מכך ולכן בכל מקרה הם היו צפויים לפרוש בשנים הקרובות.
יחס היעילות שהציג לאומי לרבעון הראשון השנה הוא 74%. לדברי מאיר סלייטר, מנהל מחלקת המחקר בירושלים ברוקראז', ירידה של 2% ביחס היעילות איננה מספקת ולכן הבנק מתכנן בבד בבד עם תוכנית הפרישה מרצון להניע גם מהלכים ארגוניים ותפעוליים שיסייעו לו לשפר באופן ניכר יותר את יחס היעילות וגם לבצע בקלות ניוד עובדים כדי שכוח
עבודה יוקצה באופן אופטימלי יותר ושהבנק לא ימצא עצמו בסוף מכניס אל תוכו עובדים חדשים במקום אלו שפרשו.
יחס היעילות הוא מדד חשוב אשר עליו מתבסס בין היתר הפיקוח על הבנקים כאשר הוא דורש מהמערכת להתייעל. היעילות מוגדרת כיחס בין ההוצאות להכנסות ויחס נמוך יותר מייצג יעילות גבוהה יותר. המפקחת על הבנקים חדוה בר מצפה מהבנקים לעמוד על יחס יעילות של 60%. לאומי, דיסקונט והבינלאומי רחוקים מהיחס הזה ובנק הפועלים ומזרחי־טפחות קרובים ליחס הזה או עומדים בו. גורמים במערכת הבנקאית מעריכים שעובדי דור א' שלהם פנסיה תקציבית והבנק מעוניין מאוד בפרישתם, לא בהכרח ימהרו לעזוב. זאת מכיוון שגילם הממוצע הוא 60 או מעט פחות והם לא בהכרח יעדיפו לשבת בבית. מה גם שעובד שמקבל את הצעת הפרישה ירוויח עד גיל הפנסיה שלו רק 70% משכרו.
בר הודיעה בדצמבר כי היא מצפה מהבנקים להגיש לראשונה תוכניות התייעלות רב שנתיות תמורת הקלות. ההקלה שתינתן היא ביחס הלימות ההון (היחס בין ההון של הבנק לבין הלוואות ויתר נכסי הסיכון). הבעיה מתעוררת כאשר על הבנק לספוג הוצאות פיצויי פרישה חד־פעמיות כבדות שמכווצות את ההון ולכן בנק ישראל התגמש והוריד ללאומי את רף הלימות ההון ב־0.18%.