בלעדי לכלכליסט
הדיל של כחלון: ניסה להוציא את גפני מוועדת הכספים
מנכ"ל האוצר וראש המטה שלו הגיעו לביתו של יו”ר ועדת הכספים בבני ברק עם הצעה מפתה: תפקיד שר הכלכלה. גפני סירב וכעת שר האוצר יצטרך למצוא פתרון אחר להעברות תקציביות בהיקף של 14.3 מיליארד שקל שתקועות בוועדה. כחלון מכחיש את הדברים
שר האוצר משה כחלון הציע ליו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני להיות שר הכלכלה על חשבון מפתח השרים של מפלגת כולנו כאשר ברור כי בתמורה מצופה ממנו לוותר על תפקיד היו”ר של הוועדה העוצמתית, כך נודע ל"כלכליסט". גפני השיב בשלילה להצעה. גפני נדהם מפניית “כלכליסט” וסירב להתייחס לדברים.
- גפני מבקש שהבנקים יאריכו את הדד-ליין לגמ"חים בעניין רשויות האמריקאיות - עד אמצע יוני
- גפני והאוצר מכופפים ידיים ו-14 מיליארד שקל תקועים
- היועץ המשפטי של הכנסת: "תקציב דו שנתי כהוראת שעה עלול לעורר קשיים חוקתיים"
לפני כשבועיים הגיעו לביתו של יו"ר ועדת הכספים בבני ברק מנכ"ל משרד האוצר שי באב"ד וראש המטה היוצא ארז חלפון, שמונה מאז לתפקיד יו"ר קצא"א (קו צינור אילת־אשקלון). השניים הגיעו לכדי לפתור את המשבר הארוך בין גפני לראש אגף תקציבים באוצר אמיר לוי. מערכת היחסים העכורה בין השניים תוקעת בוועדת הכספים העברות תקציביות בהיקף של 14.3 מיליארד שקל. "באב"ד אמר לפני כמה שבועות שהוא נכנס לעניין אחרי שהתברר שהסיפור הזה לא עומד בפני פתרון. הבעיה גדולה מאוד והיא חייבת להסתיים", אמר אתמול גורם המעורה בפרטים. באב"ד וחלפון הגיעו לגפני עם הצעה לדיל פוליטי. הם הציעו לגפני לקבל לידיו את משרד הכלכלה בתמורה לכך שיפנה את כיסא היו"ר היוקרתי של ועדת הכספים. אנשי מפלגת כולנו טוענים כי תיק הכלכלה מגיע להם ולא לליכוד וכך הגיעה ההצעה לידי גפני. מבחינת כולנו, ההצעה למסור את תיק הכלכלה היא קורבן גדול, אך כחלון מוכן להקריבו כדי לפתור את כאב הראש שמנחילה לו ועדת הכספים.
אף שגפני הופתע מההצעה המפתה, הוא סירב לה. ככל הנראה גפני מעדיף את העשייה הפרלממנטרית במסגרת הוועדה. כמו כן, גפני יודע היטב שההשפעה שלו בתור יו"ר ועד הכספים היא עצומה וגדולה מההשפעה שתהיה לו אם יישב בלשכת שר הכלכלה. בטקס שהתקיים בתחילת השבוע, שבו הכתיר המכון הישראלי לדמוקרטיה את גפני כאחד משני הפרלמנטרים המצטיינים בכנסת, בירך אותו חבר סיעתו ח”כ אורי מקלב שציין את נאמנותו הרבה של גפני לעבודת המשכן, שהיא כה רבה עד ש”הוא סירב אפילו לתפקיד שר שהוצע לו”.
אם גפני היה מקבל את ההצעה, כחלון היה מצליח לפתור שתי בעיות משמעותיות. האחת היא המשבר של האוצר עם ועדת הכספים והשנייה היא בעיה פנים־סיעתית. שיאו של המשבר המתמשך של משרד האוצר עם ועדת הכספים מתחולל כעת סביב ההעברות התקציביות ונוהל השקיפות החדש, שעל אופן יישומו חלוקים האוצר והיו"ר. לפי הנוהל החדש, על האוצר לנמק כל בקשה להעברה תקציבית בטרם תאושר. גפני דורש שפקידי האוצר יגיעו לוועדה ויסבירו לח"כים בעל פה לאן עובר הכסף ויענו גם על שאלות. אך באוצר מתעקשים על כך שכל המידע הרלבנטי נמצא באתר האינטרנט של המשרד ושהח"כים יכולים למצוא בעצמם את כל המידע שנחוץ להם. שני הצדדים מתבצרים בעמדתם והתוצאה היא שהעברות תקציביות בהיקף של 14.3 מיליארד שקל ממתינות על שולחן ועדת הכספים. פגישה שהתקיימה לפני מספר שבועות בין גפני לכחלון לא הולידה פתרון.
הבעיה הפנים־סיעתית מקורה בכך שלכחלון יש שני משרדים שהוא יכול לאייש: משרד הכלכלה והמשרד להגנת הסביבה שהתפנה בסוף מאי עם התפטרותו של השר אבי גבאי. אלא שסיעת כולנו מורכבת בעיקר מח"כים צעירים בעלי ניסיון פרלמנטרי מועט. נראה כי בעיניו של כחלון, איש מהם לא מתאים כרגע לכהן כשר.
בנוסף, כחלון מעוניין להגדיל את כוחו במסדרונות הכנסת רגע לפני שתקציב המדינה הדו־שנתי וחוק ההסדרים הנלווה לו מגיעים לאישור המליאה.
משרד האוצר ושר האוצר משה כחלון הכחישו את הדברים.