היכונו לעלייתם של הבנקים החדשים
חדוה בר הפכה את הוועדה להגברת התחרות בבנקים לוועדה להקמת בנקים דור 2.0 שיתבססו על חברות כרטיסי האשראי ושיאיימו על המערכת שממנה יופרדו בקרוב. הסכנה היא שהציבור ישלם ביוקר על הכסף הזמין שהעידן החדש יציע לו
1. סיפורו של פפר
בימים האחרונים מורגשת בשוק הפיננסי תכונה רבה לקראת השקתו של פפר - הבנק הדיגיטלי החדש של בנק לאומי. לאחר שגורמים בבנק לאומי הקדישו מאמצים רבים להסביר מדוע אותו סניף דיגיטלי שהשיק המתחרה בנק הפועלים הוא בעצם אותה הגברת בשינוי אדרת, הם עומדים לצאת עם המוצר המקביל שלהם. מהו אותו מוצר? זה סוד שמודלף טיפין טיפין, אבל דבר אחד ברור - הבנק הדיגיטלי של בנק לאומי לא יהיה רק בנק במובנו הקלאסי - כלומר, כזה שימנף את פקדונות הציבור כדי לתת אשראי — אלא מערכת שתציע שירותי תיווך פיננסי בין אנשים שזקוקים לכסף לבין אלו שמחפשים מה לעשות איתו. העתיד של הבנקאות, לפי בנק לאומי, נמצא בשירותי תיווך.
- כשהאפליקציה תחליף את הצ'ק
- תוך חודשיים: הבנקים יצטרכו לגבש מדיניות דיגיטלית
- בנק לאומי משיק בנק אינטרנטי שיתחרה גם בו
מעבר לפוטנציאל של ניגודי עניינים בין בנק בכובעו כנותן אשראי לבין בנק בכובעו כמתווך פיננסי, בתיווך פיננסי עושים הרבה הרבה פחות כסף בהשוואה לכסף שעושים באמצעות שירותי הבנקאות הקלאסיים. כלומר, בנק לאומי, שדווקא נמנה על הבנקים שכן מפנימים שהם נמצאים בעולם משתנה ושנערך לכך, רואה עתיד דיגיטלי רזה לפניו.
הקמתו של פפר מתרחשת במקביל להכנות שעושים בבנק לאומי לפרידה מחברת כרטיסי האשראי שלו — לאומי קארד — בעקבות המלצותיה של ועדת שטרום להגברת התחרות במערכת הבנקאית.
למעשה, פפר ולאומי קארד דומים מאוד. שניהם משמשים כמערכות להעברת כספים ושניהם מתווכים בין אנשים שרוצים לתת כסף לאנשים שמעוניינים לקבל אותו. אבל ישנם גם הבדלים. אחד מהם ממותג דיגיטלית לעילא ולעילא בעוד השני נתפס כמערכת תשלומים אפרורית. אך ההבדל המשמעותי ביותר הוא שאחד מהם עשוי להיות בעוד עשור בנק שיאפיל אפילו על בנק לאומי עצמו, וזה דווקא לא יהיה פפר.
המפקחת על הבנקים, חדוה בר צילום: אוראל כהן 2. בנקים 2.0
אתמול פרסמה הוועדה להגברת התחרות במערכת הבנקאית את המלצותיה הסופיות. נדלג על הסעיפים הקטנים ונתמקד בשינוי המהותי שהתרחש בתפיסה של הוועדה, שאותו הובילה המפקחת על הבנקים ד"ר חדוה בר שהיתה אחת מנציגות בנק ישראל בוועדה.
הוועדה להגברת התחרות במערכת הבנקאית החלה כוועדה תשתיתית שנדרשה בשל שלושה שינויים מהותיים שעוברים על עולם הפיננסים. השינוי הראשון הוא שניהול הכסף הגדול, שיכול לשמש למתן אשראי למשק, עבר וממשיך לעבור מהבנקים לגופים המוסדיים.
התהליך החל לפני כעשור עם מסקנותיה של ועדת בכר לבחינת שוק ההון שהוצגו ב־2004 ושהובילו לכך שקופות הגמל וקרנות הנאמנות עברו מידי הבנקים לידי הגופים המוסדיים, והתעצם עם חקיקת חוק פנסיית חובה ב־2008 שהגדיל את זרימת הכספים לגופים האלו.
השינוי השני הוא התפחותו של העולם הדיגיטלי שמאפשר מתן שירותים פיננסים במהירות וביעילות רבה יותר, בוודאי שבהשוואה לבנקאות הקלאסית. השינוי השלישי הוא התעצמות המידע שקיים על כל אחד בפייסבוק, בדואר האלקטורני ובמקומות אחרים ברשת. המידע הנגיש הזה מאפשר לבנות מודלים מדויקים למתן אשראי עבור כל אחד.
את שלושת התהליכים האלו לא ניתן לעצור והוועדה להגברת התחרות במערכת הבנקאית נועדה, בין היתר, להתאים את מבנה המערכת הפיננסית אליהם. כלומר, להקל את האפשרות של המוסדיים לתת אשראי למשקי בית, לפתוח את המידע שבידי הבנקים לטובת הגברת התחרות ולהוריד חסמים בשימוש במערכת סליקה.
כל אלו היו אמורים לייצר תחרות בעולם הפיננסי, בעיקר בין הבנקים לגופים החוץ־בנקאיים ולמיזמי האשראי האינטרנטיים.
בנק ישראל, שאמון על יציבות הבנקים, לא אהב את הרעיון וזאת משום שהבנקים לא מתורגלים לעבודה בסביבה תחרותית. זו גם הסיבה שבעת שהוקמה הוועדה לא ישב בה נציג רם דרג מהפיקוח על הבנקים.
אבל אז נכנסה לתמונה המפקחת הנוכחית בר - שעזבה את תפקידה הבכיר בבנק לאומי כראש חטיבת סיכונים לטובת התפקיד בבנק ישראל — והחליטה שעל הוועדה לשנות את ייעודה ולהפוך מוועדה להגברת התחרות בבנקים לוועדה ליצירת בנקים מודל 2.0.
נגידת בנק ישראל קרנית פלוג. אמונה על יציבות המערכת 3. לא להפריע אנחנו ישנים
כיום הבנקים בישראל נמצאים בצומת היסטורית ונדמה שרובם מפספסים הזדמנות ענק. כל הבנקים יודעים לדקלם שהשינויים הדיגיטליים מטלטלים את המערכת, אבל מעטים מהם מתייחסים לכך ברצינות, וזה חבל כי בתקופה של שינויים מהותיים יש הזדמנויות ליצירת שינויים מבניים בשוק וארגון מחדש של השחקנים בו.
המערכת הבנקאית הישראלית מתאפיינת במבנה דואופולי: בנק הפועלים ובנק לאומי שולטים בשוק, והבנקים האחרים נמצאים ברקע. את התקופה הזו יכלו הבנקים הקטנים והבינוניים לנצל. הם יכלו להחליט שהם הולכים על הדיגיטל בשיא הכוח ולנצל את הגודל שלהם שמאפשר זריזות ביחס לכבדות של בנק לאומי ובנק הפועלים. אבל הבנקים הקטנים והבינוניים לא הרימו את הכפפה. בבנק מזרחי טפחות מסבירים במרץ מדוע הדיגיטל הוא לא העתיד, בנק דיסקונט כהרגלו מתמודד עם אתגרים מהמאה שעברה והבנק הבינלאומי שעומד להימכר בקרוב לא נמצא בתנופה.
הרפיסות של הבנקים הקטנים והבינוניים לא נעלמה מעיניה של המפקחת. לחלק מהבנקים בישראל, שפועלים כיום כבנקים כלליים, לא יהיה מקום במבנה הנוכחי בעשור הקרוב. בהתאם לכך, חלק מהבנקים יהפכו להיות בנקי נישה בעלי שמתמחים במגזר אחד או שניים בלבד. כאן נעוצה החשיבות של השארת חברות כרטיסי האשראי במערכת הבנקאית - לא כדי להגביר את התחרות במגזר, אלא כדי להבטיח שהיא לא תפחת אף יותר עם היחלשות הבנקים הבינוניים והקטנים.
4. האיום הפנימי
הסיפור הגדול של הוועדה הוא שינוי הייעוד של חברות כרטיסי האשראי לאחר שהן יופרדו מהבנקים. חברות כרטיסי האשראי הן מציאה, לא רק בשל תיקי האשראי הרווחיים שלהן, אלא גם בשל מבנה העלויות הרזה שלהן. החברות האלו לא מחזיקות סניפים רבים שעולים הרבה כסף, יש להן מעט כוח אדם וועדים חלשים ביחס לאלו של הבנקים, והן מסוגלות לתפעל מערכת העברת תשלומים ארצית. כלומר, אחרי תהליך התייעלות ארוך ומכאיב, שיכלול סגירת סניפים ופיטורי מאות עובדים, הבנקים בישראל יהיו דומים יותר לחברות כרטיסי האשראי נטולות הגיבנות ההסיטוריות.
גורמים רבים בשוק הפיננסי עמדו בצד וחיכו לראות מה יהיה עם חברות כרטיסי האשראי. הגופים המוסדיים מגלים בהן עניין רב, גם כי הם רוצים לחלק באמצעותן אשראי אבל גם כי הם רוצים להשתמש בתשתית העברת התשלומים שלהן להעברת כספי פנסיה. אך המפקחת, במקום להשתמש בחברות כרטיסי האשראי כדי להגביר את התחרות בין הגופים המוסדיים לבנקים, התוותה את דרכן של החברות אל תוך המערכת הבנקאית — הן יהיו הבנקים של העתיד. וכך, בנק הפועלים יצטרך להתמודד עם תחרות אדירה שתגיע מישראכרט שנמצאת כיום בבעלותו ובנק לאומי יצטרך להתמודד עם לאומי קארד. לא עם פפר.
כך שבשורה התחתונה, הוועדה להגברת התחרות בבנקים הפכה לוועדה להקמת בנקים חדשים שייצרו מערכת חדשה במקום המערכת הבנקאית החולה שקיימת כיום, שאינה הולכת למקומות טובים. ולראיה — בעוד שרבים מתעניינים ברכישת חברות כרטיסי האשראי, אף אחד לא מעוניין לקנות את הבנקים שעומדים על המדף ושנמכרים בסופו של דבר דרך הפרטת גרעיני השליטה בבורסה.
5. הבנקים חוששים
בר ניווטה בחכמה בתוך סיטואציה קשה ובתקופה של שינויים מהותיים במערכת שעליה היא מפקחת, אבל יש דברים שגם היא לא תצליח לעצור. התחרות בעולם הפיננסי היא לא רק בין הבנקים, אלא גם בין הבנקים לבין הגופים המוסדיים שמנהלים 1.4 טריליון שקל ובין הבנקים לגופים החוץ־בנקאיים האינטרנטיים הזריזים.
אם לפני כעשור הבנקים צחקו כשהגופים המוסדיים התחילו להוביל בעצמם מתן אשראי לעסקים גדולים בלי הבנקים ולתת אשראי לקבלנים (תחום שנשלט בלעדית על ידי הבנקים), כיום אף אחד בבנקים לא צוחק. להפך. הם לחוצים מאוד. לחוצים עד כדי כך שהם דואגים לקידום רפורמות שיבדלו אותם מהגופים המוסדיים ושייצרו חלוקת תפקידים ברורה שתמנע תחרות. לדוגמה: הבנקים נותנים אשראי ומאג"חים אותו הלאה בשיתופי פעולה פוריים והדוקים עם המוסדיים, תוך הסברים נרחבים מדוע הם והמוסדיים בכלל לא מתחרים במתן אשראי.
6. והצרכן? ישלם את שכר הלימוד
מסקנות הוועדה להגברת התחרות בבנקים לפיהן על בנק לאומי להיפרד מלאומי קארד ועל בנק הפועלים להיפרד מישראכרט, כמו גם פריחתם של מיזמי האשראי האינטרנטי, יובילו לעידן בו האשראי יהיה זמין, נוח וקל מאוד. והצרכנים, שגם כך הגדילו את המינוף שלהם בשנים האחרונות, יגלו עולם מזמין של כסף קל לכאורה. אבל רק לכאורה. שחקנים חדשים שיתחזקו ויצמחו בעקבות ההקלות שמציעה הוועדה להגברת התחרות בבנקים יחפשו רווח קל ומהיר, וישווקו למשקי הבית מוצרים מתוחכמים שמשתלמים בעיקר להם. השיווק יהיה אגרסיבי ומפתה. פרצות שונות שמאפשרות שיווק מוצרי אשראי מתוחכמים ועתירי ריביות באותיות הקטנות יסגרו אט־אט על ידי הרגולטורים, בייחוד לאחר שתוקם הרשות החדשה והעצמאית לפיקוח על שוק ההון. השאלה היא עד כמה יהיה גבוה שכר הלימוד שהצרכן ישלם עד שהפרצות האלו יסגרו.
