העליון הפחית בשנה את מאסרו של ערן מלכה ל-7 שנים
קצין המשטרה לשעבר הורשע במסגרת הסדר טיעון בקבלת שוחד תמורת מידע רגיש מחקירות במסגרת פרשת רונאל פישר; ביהמ"ש: "יש מקום לבטא בתוצאה העונשית את עובדת שיתוף הפעולה של העבריין עם גורמי החוק לאחר שנתפס"
בית המשפט העליון הפחית היום (ד') שנת מאסר מעונשו של קצין המשטרה לשעבר ערן מלכה שהורשע בקבלת שוחד בתמורה להעברת מידע רגיש מחקירות במסגרת פרשת רונאל פישר. לפיכן מלכה ירצה שבע במקום שמונה שנות מאסר.
- שמונה שנים למלכה, בשורה רעה לפישר
- פרשת רונאל פישר: קצין המשטרה לשעבר ערן מלכה נידון ל-8 שנות מאסר
- אזוק ומפוקח
"יש מקום לבטא בתוצאה העונשית את עובדת שיתוף הפעולה של העבריין עם גורמי החוק לאחר שנתפס בקלקלתו גם בתקווה שיהא בכך לעודד אחרים לנהוג באותה הדרך", נכתב בפסק הדין של העליון.
פסק הדין ניתן ברוב דעות של השופטים יורם דנציגר וצבי זילברטל ונגד דעתו החולקת של השופט מני מזוז.
לפי זילברטל, שכתב את פסק הדין, יש טעם להקל בעונשו בין השאר מפני שמלכה הביע חרטה על מעשיו והוכיח זאת בכך שסייע בחשיפת מידע על מעשיו ועל מעשיהם של אחרים וכן בהסכמתו להודות במעשים שיוחסו לו באופן שחסך עלויות חקירה ומשפט.
בית המשפט קיבל גם את טענתו של מלכה כי במסגרת הסדר הטיעון הודה במיוחס לו בכתב אישום מתוקן בו הופחתו העבירות אך הורשע ונגזר עונשו בהסתמך על כתב האישום המקורי המייחס לו עבירות חמורות יותר.
"אמנם", כתב זילברטל, "ניכר שבית המשפט המחוזי כבר הביא בין שיקוליו את תרומתו של המערער לקידום החקירה וההליך, אך נראה שהתוצאה שהתקבלה משקפת ביטוי מעט מוגבל של ההתחשבות בשיקול זה. אכן, מי שחטא אמור לשאת בתוצאות מעשיו, וכגודל הסטייה מדרך הישר יש להחמיר בעונש. אלא שבהינתן קיומה של העבירה כמעשה עשוי, יש מקום לבטא בתוצאה העונשית את עובדת שיתוף הפעולה של העבריין עם גורמי החוק לאחר שנתפס בקלקלתו גם בתקווה שיהא בכך לעודד אחרים לנהוג באותה הדרך".
יחד עם זאת דחה בית המשפט את טענותיו של מלכה לפיהן בית המשפט המחוזי סטה ממדיניות הענישה הנהוגה והחמיר בעונשו מעבר לנדרש. "הפרשה", נכתב בפסק הדין, "בולטת בחומרתה בכל הנוגע לשחיתות עובדי ציבור, בפרט מצד גורמי אכיפה האמורים להילחם בה. מלכה, אשר מילא תפקיד בכיר ביחידה משטרתית מובחרת, מעל באמון הציבור בשעה שמסר מידע רגיש, אשר ידע כי יתגלגל לידיהם של חשודים בפלילים, בתמורה לדמי שוחד, וגרם במעשיו נזק לא רק לחקירות שנערכו נגד אותם חשודים אלא גם לחקירות עתידיות ולתפקודה של מערכת אכיפת החוק בכלל. הגם שלא היה היוזם העיקרי של התוכנית העבריינית, חלקו בה לא היה שולי כל עיקר".
לעמדה זו הצטרף השופט דנציגר אולם היה זה השופט מזוז שביקש לדחות את הערעור באופן מוחלט ולהותיר את עונשו של מלכה על 8 שנות מאסר. "חסד עשה חברי עם המרער", כתב מזוז, "כאשר הסתפק בתיאור מאות תמציתי של מעלליו הכלולים ב-11 אישומים מפורטים המשתרעים על פני כתב אישום המחזיק יותר מ-30 עמודים".
השופט מזוז מדגיש בעמדתו את חומרת הפרשה, את התכנון השיטתי לאורך תקופה ממושכת וכן את עובדת היותו של מלכה קצין חקירות בכיר, משפטן בהכשרתו, ביחידה החשובה והרגישה ביותר במשטרה, יחידת להב 433, יחידת הדגל.
"רצינו להאמין כי תופעות מעין אלה, של 'חפרפרות' מטעם גורמים עבריינים המקננות בלב מערכות אכיפת החוק", כתב מזוז, "הן נחלתן של מדינות אחרות, והנה למרבה הבושה, נגע זה פשה גם במקומנו".
בספטמבר 2015 נידון מלכה בבית המשפט המחוזי בירושלים לעונש של 8 שנות מאסר לאחר שהורשע על פי הודאתו בשורה של עבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים ושיבוש חקירה, עונש עליו ערער לבית המשפט העליון, באמצעות עוה"ד דרור ארד-אילון, יניב שגב וגיא זאבי. במסגרת פרשת "רונאל פישר" הועמדו לדין מעורבים נוספים, בהם פישר עצמו, ומשפטם עודנו מתנהל בבית המשפט המחוזי בירושלים.