ביום ראשון: התקציב הדו-שנתי של 2017-2018 מגיע לאישור הממשלה

הממשלה צפויה לאשר ביום ראשון הקרוב את הצעת החוק לתקציב דו-שנתי בהוראת שעה, שאותה יגישו שר האוצר משה כחלון ושרת המשפטים איילת שקד. בהצעת המחליטים נכתבה חוות דעתו של היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, ולפיה "עולה שאלה משפטית לגבי חקיקת חוק היסוד כהוראת שעה". עוד נכתב, כי עמדת היועמ"ש בהקשר זה תובא בפני שרי הממשלה בישיבה. עם זאת, גורם בכיר בממשלה אמר הערב (ה') כי אינו מכיר מחלוקות סביב ההצעה ובכל מקרה היא צפויה לעבור בלי בעיות מיוחדות. לאחר אישור הממשלה תעבור ההצעה לאישור ועדת הכספים ולאחר מכן למליאת הכנסת.

על פי חוות הדעת המשפטית, קיים קושי משפטי מסויים הנעוץ בכך שהממשלה מבקשת לאשר שוב תקציב דו-שנתי המבוסס על חוק יסוד תקציב המדינה, והארכתו כהוראת שעה. חוק יסוד תקציב המדינה הוארך לצורך הגשת תקציב דו-שנתי ב-2009 ובהמשך הוארך גם לתקציב הדו-שנתי של 2011-2012 ובהמשך הוארך שוב, ובסך הכול אושרה הוראת השעה לחוק התקציב בין השנים 2009-2016. חוק יסוד התקציב המקורי קובע כי יש להגיש תקציב מדינה אחת לשנה.

כעת יש צורך להאריך שוב את הוראת השעה והיועצים המשפטיים של המשרדים הממשלתיים מציעים כי הארכה זו תיעשה כחוק חדש, ולא כהארכה חוזרת של אותו חוק שהותאם לשנים 2009-2013. ברקע לדברים - עתירה שהוגשה ונדחתה ב-2011 נגד הארכת חוק יסוד התקציב בהוראת שעה. העותרים טענו אז, כי תקציב דו-שנתי מקשה על הפיקוח הפרלמנטרי - טענה שעימה הסכים אז היועץ המשפטי של הכנסת שלבסוף הגן על החוק, וגם שבעה שופטי בג"ץ שדחו לבסוף את העתירה.

היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט צילום: Marc Israel Sellem, Jerusalem Post

על פי ההצעה שתובא לממשלה, מוצע לאשר חוק חדש, שכן התקציב הדו-שנתי הנוכחי יכלול מנגנונים שלא היו קיימים בתקציבים הקודמים. "לצד היתרונות הגלומים בשיטת התקצוב הדו-שנתי, הכוללים, בין השאר, יצירת יחס הגיוני יותר בין שלבי תכנון התקציב לביצועו, יצירת ודאות גדולה יותר למשרדי הממשלה, חיזוק היציבות הפוליטית ופינוי משאבים ניהוליים לחשיבה אסטרטגית, טומנת בחובה שיטת התקצוב הדו-שנתי חסרונות אפשריים, בעיקר בשל הקושי בקביעת תחזיות ואומדנים לצורך בניית תקציב, הן בצד הוצאות הממשלה והן בצד הכנסותיה, והשלכותיהן הנרחבות של הטעויות בתחזיות האמורות", נכתב בהצעת המחליטים. "ככל שהתחזיות נעשות לתקופה ארוכה יותר, כך גדלה הסבירות שיחולו טעויות חיזוי".

איך ימנעו שוב גירעון גדול?

בהצעה מפורטות גם הטעויות שנעשו בתקציב הדו שנתי של 2011-2012 שהסתיימו בגירעון חריף ולא צפוי של 39 מיליארד שקל. בהקשר לזה מצוין גם דו"ח מבקר המדינה שביקר את התנהלות משרד האוצר שלא צפה את הבור התקציבי האמור. כיוון שכך, כולל התקציב הפעם מנגנוני איזונים והתאמות כדי שיהיה אפשר לערוך עדכון תחזיות במידה והערכות אגף התקציבים לא יעמדו למול המציאות.

על פי המוצע - תניח הממשלה על שולחן הכנסת תקציב דו שנתי לשנים 2017-2018, אך ההצעה תכלול גם תוכנית תקציב לשנת 2019 וכן נכתב, כי שלושה חודשים לפני סוף 2018 תגיש הממשלה לוועדת הכספים בכנסת את תוכנית התקציב לשנת 2020. בעניין מנגנון ההתאמות נקבע, כי הממשלה תגיש עד נובמבר 2017 דו"ח שמסכם הפרש הוצאות או הפרש גירעון לאותה שנה. תקציב ההתאמות עבור מקרה שבו יתגלה הפרש יעמוד על 3.5 מיליארד שקל