משרד החקלאות ניצל רק 74% מתקציבו, משרד החינוך השתמש כמעט בכולו

כך, למשל, משרד החקלאות בראשות אורי אריאל השתמש ב־74.2% מהתקציב שלו שעמד על 2.6 מיליארד שקל, ומשרד הבינוי והשיכון בראשות יואב גלנט השתמש ב־87.7% מהתקציב שלו שעמד על 11.9 מיליארד שקל.

בניגוד למשרדים האלו, שני המשרדים שמחזיקים בידיהם את התקציבים הגדולים ביותר מבין משרדי הממשלה — משרד הביטחון ומשרד החינוך — עשו בתקציב שלהם שימוש כמעט מלא. משרד הביטחון בראשות אביגדור ליברמן ולפני כן בראשות משה (בוגי) יעלון השתמש ב־92.2% מהתקציב שלו שעמד על 79.5 מיליארד שקל, ומשרד החינוך בראשות נפתלי בנט השתמש ב־99.6% מהתקציב שלו שעמד על 58.7 מיליארד שקל.

משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל בראשות אופיר אקוניס השתמש ב-89% מהתקציב שלו שעמד על כ־500 מיליון שקל,

גופים ממשלתיים אחרים חרגו באופן משמעותי מהתקציב המקורי שאושר להם. כך, למשל, רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) השתמשה ב־128.4% מהתקציב שלה שעמד על 7.3 מיליארד שקל, וצי הרכב הממשלתי עשה שימוש ב־141.2% מהתקציב שלו שעמד על 135 מיליון שקל.

בסך הכל הממשלה עשתה שימוש ב־97.7% מתקציבי הברוטו שלה שהסתכמו ב־458.2 מיליארד שקל.

המשמעות של ביצוע תקציבי נמוך היא כי תקציב המדינה שאושר בכנסת לא הביא לידי ביטוי את עבודת הממשלה בשנה שחלפה ולא הביא לידי ביטוי את הקצאת הכספים שהכנסת אישרה למדינה.

תקציב שאינו מנוצל חוזר לקופת משרד האוצר ומפחית את הגירעון. ב־2015 הגירעון היה נמוך יחסית ועמד על שיעור של 2.2% מהתוצר.

תקציב המדינה ל־2015 אושר רק בחודש נובמבר, כך שבמשך 11 חודשים פעלו כלל המשרדים והגופים הממשלתיים במסגרת תקציב של 1/12 המבוסס על תקציב המדינה ל־2014.