בנק ישראל מתריע מפני תקציב לא אחראי

בסקירה שהוציא היום (ב') בנק ישראל על הצעת התקציב של האוצר מתריע הבנק כי ההחלטה של כחלון להגדיל את יעד הגירעון ל-2.9% במקום 2.5% ו-2.25% בשנתיים הקרובות צפויה לגרום להעלאה מתונה של יחס החוב תוצר. באופן מנומס רומזת נגידת הבנק לאוצר כי נכון אם היה פועל הפוך ומביא להעלאת מסים, על מנת שלמשק תהיה יכולת להתמודד עם שנים בהן לא יהיה עודף בהכנסות: "לאור מצבו האיתן של שוק העבודה בתקופה הנוכחית (...) ועל רקע צירוף הנסיבות הייחודי התומך בהגדלת ההכנסות ממסים רצוי שהמדיניות תביא לירידה, או לפחות להתייצבות של יחס החוב לתוצר באופן שיאפשר למדיניות הפיסקלית לתרום להתמודדות של המשק בתקופות בהן הנסיבות המקרו-כלכליות יהיו חיוביות פחות."

עוד מתייחס בנק ישראל להחלטה של האוצר לא להקטין את תקרת ההוצאות ב-8 מיליארד שקל כפי שהחוק היום קובע. מדובר ב-8 מיליארד שהיו מיועדים לעליית מחירים ב 2015-2016 אך מאחר ובסופו של דבר המחירים כמעט ולא עלו בתקופה זו הכסף שהוקדש לכך לא נוצל למטרה זו, מה שמביא להגדלת הגירעון בשנתיים הקרובות.

בנק ישראל מתייחס להחלטה של כחלון לפרוץ את כלל ההוצאה המגביל את הוצאות הממשלה ואומר כי "ההעלאות החוזרות של תקרת ההוצאות בשנים האחרונות מלמדות על הקושי של הממשלה להשיג את יעדי המדיניות שלה בתחומי הביטחון, הרווחה השירותים החברתיים והתמיכה בצמיחה הכלכלית במסגרת התקציב שקובע הכלל הפיסקלי."

נגידת בנק ישראל קרנית פלוג. ביקורת מרומזת צילום: אלכס קולומויסקי

לטענת הבנק, "ההתנהלות הפרו-מחזורית של הממשלה לפיה בתקופה בה ההתפתחויות המקרו-כלכליות חיוביות, ומביאות לגידול בהכנסות ממסים הממשלה מגדילה את הוצאותיה, ואילו כאשר התנאים הכלכליים פועלים להקטנת ההכנסות ממסים (למשל ב-2012 ובתחילת 2013) הממשלה פועלת ביתר עוצמה לריסון ההוצאות ומעלה את שיעורי המס. זוהי התוצאה שתקרת ההוצאות נועדה למנוע, שכן בניגוד לגירעון, שמתואם עם הפעילות הכלכלית בשל השפעתה על תקבולי המסים, הרוב הגדול של ההוצאות נקבע באופן ישיר על ידי הממשלה." למעשה, ההחלטה של כחלון לפרוץ את כלל ההוצאה תסכן את המשק בשנים בהם התנאים הכלכליים יהיו פחות טובים מהיום, זאת מאחר פריצת כלל ההוצאה יחד עם ההחלטה להגדיל את הגרעון ולהפחית מסים הם כולם צעדים שנכון יותר לעשות דווקא בתקופה של מיתון, ואילו כעת כאשר ההכנסות גבוהות מהתחזיות והאבטלה אפסית, דווקא היה נכון יותר לנקוט הפוך.

עוד מתריע הבנק כי ב"הצעת התקציב כוללת מספר צעדים שהסיכוי ליישמם בהיקפים המוצעים אינו ברור, כך שנראה כי תידרש נחישות של הממשלה באימוץ ויישום צעדים חלופיים בהיקף לא זניח." במילים פשוטות- נראה שהאוצר בונה על הכנסות, כמו למשל מרשות שדות התעופה, מפעל הפיס וקק"ל שכלל לא בטוח כי יגיעו. כמו גם הכנסות ממסים שנויים במחלוקת כמו המיסוי על מחזיקי 3 דירות ומעלה שכלל לא בטוח אם יעברו את הכנסת.