ריכוז משרדי הממשלה בירושלים? רק כשנוח

לאחרונה אישרה הממשלה הקמת רשות לאומית לחדשנות טכנולוגית, זרוע ביצוע של המדען הראשי במשרד הכלכלה - רשות סטטוטורית עצמאית האמורה לפעול בצורה זריזה חדשנית ומהירה יותר מול התעשייה העלית. בחוק נקבע כי מקום מושבה של הרשות יהיה בירושלים.

נושא העברת גופים ממשלתיים לירושלים ובמיוחד מיקומם של גופים חדשים ממשלתיים בבירה עלה לכותרות לאחרונה אפרופו המאבק הפוליטי סביב רשות השידור החדשה (ראו מסגרת). הקביעה החוקית שלפיה רשות החדשנות החדשה תוקם בעיר נועדה להגשים את החזון הממשלתי כפי שנקבע בשתי החלטות ממשלה מהשנים האחרונות על פיהן יש להעביר לירושלים את כל היחידות הארציות של משרדי הממשלה כולל יחידות הסמך.

אלא שלאחרונה בחרה רשות החדשנות לשכור משרדים דווקא באיירפורט סיטי ולא בירושלים ואפילו קיבלה לכך אישור לפטור ממכרז מוועדת המכרזים של משרד האוצר. רשות החדשנות ביקשה דחייה בהעברה לירושלים בטענה שמרבית עובדי הגוף כיום ממוקמים באזור המרכז, ולכן נדרשת ארכה של שלוש שנים במעבר לבירה כדי למזג בין היחידות הקיימות היום ורלבנטיות לפעילותה לבין היחידות החדשות.

ההסבר הזה היה יכול להיות הגיוני אלמלא המסמכים שמפרטים את ההתקשרות עם המשכיר החדש של הרשות היו חושפים שמעבר לשכירת המבנה החדש לשלוש שנים מכיל החוזה חמש אופציות להארכת החוזה בשנה אחת.

כלומר, לא רק שהרשות החדשה לא תקום בירושלים, היא שומרת לה את הזכות להישאר במשרדים באזור המרכז לשמונה שנים קדימה. המסמכים המעידים על כך נגנזו, אך הועברו ל"כלכליסט" על ידי ויטלי לובימצג, תחקירן הסדנא לידע ציבורי.

בדיקה של מרכז המחקר והמידע של הכנסת המתפרסמת לראשונה מלמדת שהמקרה של רשות החדשנות החדשה מעיד על הכלל. למרות החלטות הממשלה בעניין, מרבית הגופים הממשלתיים לא נמצאים בתהליך של מעבר לירושלים. למעשה, הבדיקה חושפת בעיה גדולה עוד יותר של בלבול וחוסר מעקב מצד גופים שונים במערכת הממשלתית אודות יישום החלטת הממשלה. וכך, כשאף אחד לא מפקח והמשרד לירושלים ומורשת מחזיק בנתונים שונים בתכלית ממינהל הדיור הממשלתי, אף אחד גם לא מיישם.

על הרקע הזה אי אפשר שלא לתהות מדוע התעקש רה"מ בנימין נתניהו לקשור בין הקמת תאגיד השידור הציבורי בירושלים לבין דחיית הקמתו ומדוע הוא לא עושה דבר כדי שהחלטת הממשלה תיושם גם ביחס לגופים אחרים.

ירושלים. לאף אחד בממשלה, לא למשרדים עצמם, לא לראש הממשלה ולא לנציבות שירות המדינה, בוער להעביר את המשרדים לבירה צילום: בני פלבן

אין תוכנית פעולה

כאמור, שתי החלטות ממשלה שונות עסקו בהעברת משרדי הממשלה לירושלים כדי לחזק את העיר בהיבטים כלכליים ופוליטיים. ההחלטה הראשונה התקבלה במאי 2007 והקציבה שמונה שנים למעבר משרדי הממשלה לבירה. עוד נקבע כי יחידות מסוימות יהיו פטורות מהמעבר הזה וכי בכל מקרה תקום ועדת חריגים שתדון בבקשות פטור נוספות. יחידה בתוך משרד ראש הממשלה הופקדה על המעקב על יישום ההחלטה.

לאחר שההחלטה לא יושמה, החליטה הממשלה במאי 2014 לתת למשרדי הממשלה ארכה עד שנת 2019. ההחלטה האחרונה העבירה את אחריות המעקב למשרד לירושלים ומורשת.

עבודת המחקר של הכנסת שהוגשה לח"כ הטרי יהודה גליק בימים אלה חושפת שהחלטות הממשלה בעניין לא יושמו. שני הגופים האחראים על הנושא — המשרד לירושלים ומורשת ומינהל הדיור הממשלתי שבמשרד האוצר — אף מחזיקים בנתונים שונים לגבי מידת היישום. כך, על פי המשרד לירושלים ומורשת 75 יחידות ממשלתיות שלא קיבלו פטור ממעבר עדיין נמצאות מחוץ לירושלים בשעה שעל פי מנהל הדיור הממשלתי מדובר ב־64 יחידות בלבד.

לדברי ד"ר אילה אליהו, רכזת מחקר ומידע במרכז המחקר והמידע של הכנסת "עדיין אין ברשות הגופים האחראים מיפוי מקיף ומאומת של היחידות הארציות השוכנות מחוץ לירושלים". זה שבאוצר ובמשרד לירושלים ומורשת אין מושג מה קורה בכל הנוגע למיקום המשרדים לא מפתיע לאור הטענה החמורה שהעלתה אליהו בהמשך. לפי שיחות שקיים המרכז עם גורמים במשרדי הממשלה השונים "נראה כי אין עדיין תוכנית פעולה מקיפה, ואין תקציב ייעודי ליישום ההחלטה". מי שהיה אמור לטפל בנושא הוא מנהל הדיור, על סמך תוכניות של המשרדים עצמם, אולם כל זה עדיין לא קרה. עד היום גם לא קם אפילו צוות ליישום פעיל של המעבר, כמו שקבעה החלטת הממשלה.

מעבודת מחלקת המחקר של הכנסת עולה כי הקושי הגדול של מנהל הדיור הוא בעצם שיתוף הפעולה עם המשרדים. לאף אחד בממשלה, לא למשרדים עצמם, לא לראש הממשלה ולא לנציבות שירות המדינה, בוער להעביר את המשרדים לירושלים. גם העברות שכן קורות מלוות לעתים קרובות בתקופת זמן בה עומדים הבניינים ריקים לאור טיפול בנושא כח האדם מול ההסתדרות ברגע האחרון.

מעבר לכך מציג המחקר גם קושי למצוא מקום לשכן את המשרדים. שלושה מכרזים שיצאו השנה במטרה למצוא משרדים לשכן בהם גופים ממשלתיים בירושלים הסתיימו ללא כל תוצאה.

הארנונה בירושלים גבוהה

החלטת הממשלה המקורית מ־2007 קבעה שכל היחידות הארציות של משרדי הממשלה כולל יחידות הסמך יעברו בהדרגה לירושלים עד 2015, מלבד משרד הביטחון, יחידות במשרד ראש הממשלה ומשרד החקלאות.

למשרדי הממשלה אין אינטרס מובהק במעבר הזה. מעבר לשיקולי קרבה ותחבורה, בירושלים נדרשים משרדי הממשלה לשלם ארנונה מלאה למדינה להבדיל מהנחה שהם מקבלים בערים אחרות. מהטעם הזה למשל, ביקשה החברה הממשלתית לתיירות לעזוב את ירושלים לטובת לוד אך הדבר לא אושר לה.

לא הארנונה לבדה מרחיקה את משרדי הממשלה מירושלים, קל להבין מדוע חלק ניכר מהגופים השונים מעדיף לשבת בתל אביב שחלק גדול מעובדי המדינה נמנים עם תושביה. באופן אבסורדי, אפילו המשרד לפיתוח הנגב והגליל, שקיבל אישור לא לשבת בירושלים יושב בתל אביב.

ביום שני הקרוב צפוי להתקיים דיון בנושא בוועדת הפנים בראשות ח"כ דוד אמסלם שם אמורה הכנסת לבחון את תמונת המצב שמעלה מרכז המחקר של הכנסת.

סגן ראש עיריית ירושלים מתנועת התעוררות עופר ברקוביץ' מסר בתגובה כי "הדו"ח החדש מוכיח כי ממשלת ישראל לא מיישמת את ההחלטות שלה עצמה וממשיכה בהפקרות בכל הקשור להעברת משרדי הממשלה לירושלים. לא ייתכן כי שנתיים לפני שכלל המשרדים אמורים לעבור לירושלים עדיין אין אבא ואמא לתהליך.

"אם לא די בכך שהמשרדים קיימים לא עוברים לעיר, אז הממשלה מאפשרת יציאה של יחידות ממשלתיות שפועלות בעיר, בניגוד לחוק יסוד ירושלים בירת ישראל ובניגוד להחלטות הממשלה.

ח"כ יהודה גליק מסר ש"אני לוקח על עצמי לעשות ככל שביכולתי על מנת לוודא שהחלטת הממשלה תיושם ושמשרדי הממשלה יעברו לשכון בבירתנו".

ממשרד הכלכלה והתעשייה נמסר כי "לאור המחסור בנכסים זמינים בירושלים והזמן שהעריך מינהל הדיור הממשלתי שיהיה דרוש למציאת נכס זמין ולהתאימו לצרכי הרשות לחדשנות הוחלט להשכיר נכס זמני ל־3 שנים. במקביל לתהליך מציאת הנכס הזמני אושרה הפרוגרמה למבנה הקבע של הרשות בירושלים במטרה לקדם את איתורו והתאמתו לצורכי הרשות לחדשנות לצורך מעבר הקבע".

המשרד לירושלים ומורשת מסר כי "החלטות הממשלה להעברת היחידות הארציות של הממשלה לירושלים נטולות כלים אופרטיביים ליישומן. למעשה, ההחלטה על המעבר נתונה להחלטת הנהלת המשרדים שאינם משתפים פעולה. השר לירושלים ומורשת זאב אלקין הציג בפני הממשלה את הקשיים ביישום ההחלטה והציע להקים צוות ישום מיוחד כדי לדרבן את משרדי הממשלה לעבור לירושלים. לאחרונה בפגישה עם החשבת הכללית האמונה על הנושא סוכם שמשרד ירושלים יקים צוות כזה".

משרדי התאגיד צילום: אוראל כהן

לתאגיד השידור הממשלה לא ויתרה

למרות הכאוס השורר בקרב משרדי הממשלה בנוגע למעבר הצפוי לירושלים, יש גוף ציבורי אחד שדווקא לגביו הממשלה מגלה נחישות לא ברורה — תאגיד השידור הציבורי החדש "כאן". לפי החוק, מקום מושבו של תאגיד השידור הציבורי בירושלים, אך בתחילת הדרך הדבר לא נראה ודאי ונדרש זמן רב עד שהוא מצא את מקום הקבע שלו ברחוב כנפי נשרים בגבעת שאול בירושלים. בתחילה הציעו לתאגיד לשדר ממתחם רוממה בירושלים, מקום מושבו של ערוץ 1 כיום. התאגיד בחן את ההצעה ודחה אותה בטענה כי המבנה סובל מליקויי בנייה ובטיחות.

בעיריית ירושלים הציעו לתאגיד כמה חלופות, אך התאגיד דחה את כולן בטענה כי הם אינן מתאימות לצרכיו.

לאחר מכן החלו אנשי התאגיד לפזול אל מחוץ לירושלים וביקשו אישור לכך מהמשנה ליועץ המשפטי לממשלה אבי ליכט שאישר להם להעביר באופן זמני את מרכז השידורים מחוץ לירושלים. בתאגיד החלו במגעים עם ערוץ 9 שמחזיק באולפנים במודיעין. הערוץ הסכים לפנות אותם לשנתיים.

אלדד קובלנץ, מנכ"ל כאן תאגיד השידור הציבורי צילום: איה אפריים

בעיריית ירושלים החליטו להילחם במעבר הזמני של הערוץ למודיעין והסבירו כי הזמני יהפוך במהרה לקבוע. ראש העיר ניר ברקת חבר לח"כים נחמן שי, רועי פולקמן, מוטי יוגב ואראל מרגלית וביחד הם הגישו בג"ץ כנגד ההסכם בין ערוץ 9 לתאגיד.

לקראת יום ירושלים, ראש הממשלה ושר התקשורת בנימין נתניהו אמר בישיבת הממשלה כי הוא לא יאפשר את מעבר התאגיד מירושלים והנחה את מנכ"ל משרד התקשורת שלמה פילבר לעצור את המהלך. לאחרונה סוכם בוועדת הכלכלה כי התאגיד יעבור למודיעין באופן זמני אך ייחויב לעבור לירושלים עד יולי 2017, אחרת יוטלו עליו סנקציות תקציביות.

אלירן מלכי