קצא"א בוחנת בנייה של צינור גז ממאגר לווייתן לטורקיה

חברת קצא"א (קו צינור אילת אשקלון) מבצעת בשבועות האחרונים בדיקת היתכנות כלכלית וטכנית להקמת צנרת הולכת גז ממאגר לווייתן לחופי טורקיה, כך נודע ל"כלכליסט".

המהלך מבוצע בידיעה ובאישורו השקט של משרד האוצר ושל גורמים במשרדי ממשלה נוספים, כאשר תוצאת הבדיקה, שאמורה להסתיים עד מרץ 2017, יובילו לקבלת החלטה האם להתקדם עם הפרויקט שלב אחד הלאה, כלומר לחיפוש מקורות המימון המיידים. עלות הפרויקט נאמדת בכ־2 מיליארד דולר.

לפי ההערכות בענף האנרגיה, קצא"א תרצה להתקשר עם גוף טורקי עסקי בכיר כדי לא לשאת את כל עלויות המימון על גבה. עבור קצא"א מדובר במהלך שיאפשר לה יצירת מקור הכנסות חדש. כך היא תוכל להנות מהכנסות – בדמות עמלות הזרמת הגז למדינה שכנה, בדיוק כשם שחברת נתיבי גז הממשלתית (נתגז) נהנית מעמלות דומות על הזרמת הגז בתוך ישראל.

כמו כן, העובדה שקצא"א היא חברה חצי ממשלתית תוכל לספק לה יותר ביטחון בהתקשרות עם גורם טורקי בשל הממד המדיני שיהיה כרוך בהתקשרות. מהלך כזה גם נוח במקביל לשותפות לווייתן (דלק כ־45%, נובל אנרג'י כ־40% ורציו (15%), שכן כך יירד ממנה נושא עלות הקמת צנרת הולכה מלוויתן צפונה ולאורך מאות ק"מ.

עם זאת נקודה שעלולה להיות בעייתית היא העובדה שעל הנייר איראן מחזיקה 50% מקצא"א, ולכן ייתכן שתוקם חברה בת שתוכל לבצע את הפרויקט מבלי לקשור אותו ישירות לקצא"א.

צילום: רויטרס

הבדיקה של הקמת צנרת הולכה עצמאית מישראל לטורקיה החלה למעשה בבדיקה אחרת, של הקמת מערכת הולכת גז ממאגר לווייתן לחופי ישראל, זאת במקום או במקביל (צנרת שנייה) לזו שאמורים להקים היזמים. אלא שבנושא זה נתקלה קצא"א בהתנגדות עקרונית של משרד האוצר שלא רוצה להיכנס להשקעות במשק הגז שמחייבות אותו תקציבית (עלות הקמת מערכת ההולכה מלוויתן לחוף נאמדת בכמיליארד עד מיליארד וחצי דולר נטו), בוודאי כאשר יש יזם שהתחייב לעשות זאת בעצמו. בקצא"א עוד לא ויתרו על הרעיון, אבל במקביל עברו גם לקידום תוכנית הקמת מערכת הולכת גז לטורקיה. במקביל אמר אתמול שר האנרגיה יובל שטייניץ שבין ישראל לטורקיה החלו מגעים מאוד מתקדמים לקראת ייצוא לשם.

קצא"א עומדת כיום בפני שינוי ארגוני ראשון בתולדות החברה לאחר קרוב ל־50 שנות פעילות. היא הוקמה עוד בשנות הששים כמיזם משותף ושווה בחלקו של ממשלות ישראל ואיראן במטרה להזרים דלקים מהמפרץ לים התיכון. ההפיכה האיסלאמית שם הובילה לניתוק היחסים, מה שהשאיר את החברה בבעלות מפוצלת, לפחות על הנייר. מאז פועלת החברה תחת מסגרת משפטית ייעודית שמכונה "חוק הזיכון" שאמורה לפוג בתחילת 2017. בקצא"א סירבו להתייחס לידיעה ומסרו שאינם מתייחסים לפעילותם המסחרית.