איך סידרה עמונה לחרדים ייצוג הולם בשירות הממשלתי

הצעת החוק שאושרה אתמול (ב') בוועדת החוקה בנוגע לייצוג הולם של חרדים ועולים במגזר הציבורי נראית על פניו חיובית, אבל כשצוללים לעומק מתברר שהיא דווקא מטרידה. לפי הניתוח של נציגי משרד המשפטים ונציבות שירות המדינה, שני המגזרים המדוברים — עולים וחרדים — כלל לא סובלים כיום מאפליה בשירות המדינה. המשמעות היא שלפי משרד המשפטים והנציבות, במקרה ששני מועמדים בעלי כישורים זהים מתחרים על משרה, ואחד מהם חרדי ואחד חילוני, או אחד עולה ואחד יליד הארץ, לחרדים ולעולים יש סיכוי שווה כמו לאחרים. הבעיה מתחילה מוקדם יותר, בחסמים שמונעים מהאוכלוסיות הללו להגיע למצב שבו יש להם את אותם כישורים כמו למתחריהם או בכלל להגיש מועמדות לתפקידים.

יש תת ייצוג של חרדים, אבל לא מדובר בהכרח באפליה

לדברי המשפטנים של משרד המשפטים, אפליה מתקנת עומדת במבחנים החוקתיים של פגיעה בשוויון רק אם היא באה לאזן אפליה של הקבוצה שאליה משתייך היחיד. כלומר, האפליה המתקנת שנהוגה היום כלפי נשים, ערבים, בני העדה האתיופית ובעלי מוגבלויות בשירות המדינה מוצדקת משום שמדובר באוכלוסיות שהופלו לרעה בעבר או שעדיין מופלות. "יש תת ייצוג ויש אפליה", אומר איל זנדברג ממחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים. "תת ייצוג של חרדים הוא נתון עובדתי, אבל הממשלה פועלת לגבי האוכלוסייה החרדית במסגרת נציבות שירות המדינה ואנחנו חושבים שבמסגרת הצעת החוק, הפער הוא בהעדפה במכרז מסוים בין אדם למשנהו. ככל שמדובר בעולים חדשים, לא מוכרת לנו תופעה של אפליה בקבלה לעבודה בשירות המדינה, וגם לא תת ייצוג".

משה גפני. "עמונה תמורת ייצוג הולם" צילום: אלכס קולומויסקי

מהפכת השילוב מתחילה רק חוק יכול להתגבר על דעות קדומות 60% מבעלי המוגבלויות מעל גיל 20 הם מובטלים. החסם המרכזי לשילובם בעבודה הוא סטיגמות. בעוד חודש ייכנס לתוקף החוק המחייב את העסקתם בגופים ממשלתיים, אך הדרך עוד ארוכה אורן הלמן לכתבה המלאה 

בדיקה של נציבות שירות המדינה העלתה שמתוך 75 אלף עובדים, יותר מ־7,400 עלו לפני פחות מעשר שנים, כלומר כ־10%. בהצעת החוק מוגדר כי עולה חדש הוא מי שעלה לארץ לפני פחות מ־12 שנה (ואחרי גיל 18), ועל כן סביר שהשיעור אפילו גבוה יותר. לגבי חרדים אין נתונים מדויקים משום שרק עכשיו מגבשים הגדרה של מי הוא חרדי, אבל נציג הנציבות רון צור, ראש המטה ליישום הרפורמה בשירות המדינה, אמר בדיון שהחלטת ממשלה מלפני ארבע שנים נתנה כלים רבים לאוכלוסייה החרדית ובהם מכרזים ייעודיים, משרות סטודנטים ייעודיות, יצירת מאגר מועמדים, הכשרת צוערים ועוד. לדבריו, דלת שירות המדינה פתוחה עבור אוכלוסייה זו, אבל החברה עצמה והסמכויות התורניות בה עוצרות מועמדים פוטנציאליים — דינמיקה שהולכת ומשתנה.

הדיל הפוליטי שאפשר להצעת החוק לעבור

מאחורי המהלך הבעייתי הזה מסתתר דיל פוליטי. בימים אלו יו"ר ועדת חוקה ניסן סלומינסקי ושרת המשפטים איילת שקד, שניהם מהבית היהודי, זקוקים ליו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני מיהדות התורה, סביב חוק ההסדרה שמטרתו למנוע פינוי עתידי של יישובים לא חוקיים כמו עמונה. גפני דרש תמיכה בחוק ייצוג הולם לחרדים כבר בהסכמים הקואליציוניים, ושר הקליטה אז זאב אלקין מהליכוד דרש להוסיף לו גם עולים.

במשרד המשפטים שכנעו את השרה להתנגד לאפליה המתקנת לעולים, שהיא כאמור פחות מוצדקת מלחרדים, וזה הביא את אלקין ואת חברי ישראל ביתנו להתנגד להצעת החוק שכוללת רק את החרדים. בשלב זה גפני התפוצץ וצעק ש"עמונה תמורת ייצוג הולם", ובעצם סינדל את שקד. שרת המשפטים נענתה לאיומים, ואסרה על פקידיה להתבטא בנושא מעבר לדיוני הוועדה. בסופו של דבר הצעת החוק עברה בלי מתנגדים.