חבר הוועדה המוניטרית: העלאת הריבית בארה"ב תחייב העלאות בישראל מעבר לצפי
על פי הפרוטוקולים של בנק ישראל, אחד מחברי הוועדה המוניטרית אמר כי אפשר לצפות לריבית גבוהה מ-0.25% עד סוף השנה. בדיון אחר נאמר כי האינפלציה הנמוכה היא תוצאה של המחאה החברתית של 2011 שתוצאותיה עוד יורגשו זמן רב
הפרוטוקולים של דיוני הריבית האחרונים בבנק ישראל חושפים מחלוקת בין אחד מארבעת חברי הוועדה המוניטרית לחטיבת המחקר של הבנק. על פי הפרוטוקולים האנונימיים, אחד החברים אמר כי להערכתו "תחזית חטיבת המחקר שהוצגה לוועדה (העלאת ריבית בישראל ל-0.25% מול 0.1% כיום עד סוף השנה - מ"פ) נמוכה ממה שסביר להניח שישרור בפועל". אולם אותו חבר ועדה לא ציין מהי הריבית אותה הוא צופה עד סוף השנה.
- מדוע ריבית נמוכה צריכה להטריד אותנו ואיך יוצאים מזה?
- ליידרמן: "מה שישפיע ב-2017 על השווקים הפיננסיים זו לא הפוליטיקה אלא עדיין הריבית"
- בנק ישראל הותיר את ריבית ינואר ללא שינוי - והעלה את תחזיות הצמיחה
חברי הוועדה המוניטרית של הבנק הם הנגידה, ד"ר קרנית פלוג, המשנה לנגידה, ד"ר נדין בודו טרכטנברג, מנהל חטיבת המחקר בבנק פרופ' נתן זוסמן ונציג הציבור פרופ' ראובן גרונאו. האחרון ידוע בעמדותיו השונות מעט משלושת הראשונים ורק לפני כמה חודשים התנגד גם לצמצום מספר החלטות הריבית מ-12 ל-8 בשנה. עם זאת, גם צויין בפרוטוקול כי בסופו של דבר כל ארבעת חברי הוועדה תמכו בהשארת הריבית לינואר על 0.1%, אותה ריבית מאז מרץ 2015.
קרנית פלוג צילום: נמרוד גליקמן
אותו חבר ועדה הוסיף כי "לאור מצב שוק העבודה והפעילות הריאלית בישראל, ממנו עולה שהאינפלציה הנמוכה אינה תוצאה של רפיון ביקושים, הפער העולה מהתחזית בין הריבית הצפויה בארה"ב ובישראל גדול מדי, למרות ההערכה שהריבית באירופה תישאר שלילית". במלים אחרות, כיוון שהאינפלציה הנמוכה בישראל היא לא תוצאה של חוסר ביקוש מצד הציבור לצריכה של מוצרים, לא נוכל לשמור על ריבית כה נמוכה ואינפלציה אפסית לאורך זמן, בוודאי לאור השלכות אפשריות של התחזקות הדולר שעשוי לייקר את הייבוא של מוצרי צריכה וחומרי גלם.
בדיון על הסיבות לאינפלציה השלילית – הדיון נערך כשבוע לאחר פרסום הנתון המפתיע על מדד שלילי בשיעור של 0.4% בנובמבר – אחד מחברי הוועדה אמר שהסיבות לדעתו לאינפלציה הנמוכה הן תוצאה של המחאה החברתית של קיץ 2011: "(זהו) תהליך התאמה של רמת המחירים של חלק מהמוצרים בישראל לרמה חדשה, הדומה לזו במשקים המפותחים באירופה. מדובר בתהליך ארוך טווח ששורשיו במחאה החברתית בקיץ 2011, הנתמך על ידי מדיניות הממשלה להוזלת היבוא והגברת התחרות, ונהנה מרוח גבית שמקורה באינפלציה הנמוכה באירופה, ותיסוף השקל יחסית למטבעות האירופים". אותו חבר הוסיף כי "הציפיות לאינפלציה לטווחים הבינוניים והארוכים מצביעות על כך ששוק ההון מעריך שמדובר בתהליך שימשך על פני מספר שנים". כלומר מדובר בתהליך טבעי, רצוי, אולי אפילו לא כזה שלבנק ישראל יש מה לעשות איתו או לפעול נגדו גם כאשר האינפלציה הנמוכה פוגעת באפשרות של הבנק להשיג את טווח האינפלציה של 1%-3% לשנה.
