שקד, לוין וגלנט סוללים את הדרך להכשרת מינויים פוליטיים במשרדי ממשלה

ועדת השרים להסדרת נושא המינויים הבכירים התכנסה אתמול כדי להגיע להבנות בנוגע למינויים במשרדי הממשלה, אך לא הגיעה למסקנות ברורות. סוגיית נבחרת הדירקטורים של החברות הממשלתיות, שאותה מבקשים חברי הוועדה לבטל, כלל לא נדונה ותעלה כפי הנראה לדיון בפגישה הבאה של הוועדה.

בנוסף לחברי הוועדה שרת המשפטים איילת שקד מהבית היהודי, שר התיירות יריב לוין מהליכוד ושר הבינוי והשיכון יואב גלנט מכולנו, השתתף בדיונים גם נציב שירות המדינה משה דיין. בדיון אתמול עסקו בהרחבה בשאלת מינויי הבכירים במשרדי הממשלה - סמנכ"לים וראשי אגפים. מדובר בכ־130 משרות שכיום מאוישות באמצעות ועדות איתור - צוותים של חמישה אנשים שנמצאים תחת אחריות נציבות שירות המדינה ובהם חברים גם מנכ"ל המשרד הרלבנטי, נציג היועץ המשפטי לממשלה או נציג משרד רלבנטי אחר, ושני נציגי ציבור - אחד ממנה נציב שירות המדינה ואחד ממנה מנכ"ל המשרד.

הוועדה אחראית לאתר מועמדים באמצעות פרסום יזום לקהל הרחב, לאסוף את המועמדים, לבחון את כישוריהם ולהגיש את המלצותיה לשר הממונה. הוועדה גם מסייעת לשר הממונה בקבלת ההחלטה ולשם כך עליה לאסוף מידע על המועמדים, לבחון את כישוריהם וניסיונם, להעריך את התאמתם לתפקיד, לגבש המלצה המבוססת על

תשתית עובדתית מתאימה, לבחון את המסמכים שהגישו המועמדים, לשוחח עם ממליצים ולבחון כל מידע רלבנטי להערכת התאמתם לתפקיד.

בחודשים האחרונים נשמעו קולות, בין היתר מכיוונו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, שמבקשים להרחיב את האפשרות למינויים ישירים של השרים לתפקידים הללו, מה שמכונה מינויים פוליטיים. מנגד יש מי שחוששים שהרחבה כזאת תפגע בתפקוד השלטוני התקין ותוביל בשורה התחתונה למינויי מקורבים שאינם בהכרח המועמדים המקצועיים או המתאימים ביותר לתפקידים בכירים ורגישים שמשפיעים על כלל הציבור.

צילום: אוראל כהן, אוהד צויגנברג, אלכס קולומויסקי, עמית שעל, אורן אגמון

מדיין ועד גלנט, בעד ונגד ועדות האיתור

בדיון הוצגו כמה אפשרויות לשינויים במנגנון הנוכחי של מינוי הבכירים במשרדי הממשלה. דיין, שתומך במנגנון הקיים של ועדות האיתור, הציג את היתרונות של שיטה זו, שמציגה לשרים מועמדים למשרות בכירות במשרדם ומבקשת את אישורם. עם זאת, גורמים שנכחו בדיון טוענים שגם הוא מבין שאופן פעולת המנגנון הנוכחי מקשה על השרים לקדם את המדיניות שבה הם מאמינים ומוכן לבחון חלופות. דיין אף אמר שעד הדיון הבא יעבוד על הצעות שיפור למנגנון.

בפינה הנגדית לדיין ניצב גלנט, שגורס כי יש לקבוע קריטריונים ברורים מראש למועמדים, ומעבר לכך כל מינוי הבכירים במגזר הציבורי ייעשה כשם שממנים מנכ"לי משרדים - כלומר מינוי ישיר של השר הממונה, משרת אמון. לדבריו, ההצעה צריכה להיות גורפת, כך שגם סמנכ"לים, גם ראשי אגפים וגם בעלי תפקידים מיוחדים ימונו בדרך זו, והיישום צריך להתבצע באופן מדורג ולפי פרקי זמן קבועים וקדנציות תחומות.

קצב ההחלפה שמציע גלנט הוא שכל שר יהיה רשאי להחליף עד שליש מנושאי המשרה הבכירה במשרדו בכל שנה. זאת מאחר שלטענתו, כפי שהציג במכתב לוועדת האיתור, "הסמכויות המצויות כיום בידי השרים למימוש אחריותם לוקות בחסר בשל חוסר הלימה בין המשאבים המוקצים (כנגזרת מן הסמכות) לבין האחריות הנדרשת. עיקר הבעיה מצוי בהצבת כוח אדם המחויב למשימה ומושפע בהתאם - בתגמול או בסנקציה".

בין דיין שקורא לשמר את ועדות האיתור לבין גלנט שקורא לבטלן, עלו עוד כמה אפשרויות, שנראה שראשי הוועדה שקד ולוין דווקא נוטים לכיוונן — הצעות שונות לעריכת שינויים מבניים בוועדות האיתור. אפשרות אחת מציעה להקטין את מספר החברים בהן מחמישה לשלושה וכך לתת יותר כוח למנכ"ל המשרד, שהוא עצמו מינוי ישיר של השר, וכך להקל על קבלת ההחלטות.

אפשרות שנייה היא להעביר מחצית מהמינויים הבכירים במגזר הציבורי, כ־65 משרות, למינויים ישירים של השרים, ולהשאיר את היתר בידי הוועדה. השרים אפילו התבקשו כבר לומר אילו משרות במשרדיהם היו רוצים להעביר ממינוי בידי ועדת האיתור למינוי ישיר. גורמים שנכחו בדיון טוענים שמרבית השרים הצביעו על 2—3 תפקידים במשרדם.

לוין, שדווקא הביע תמיכה נלהבת בשינוי מנגנון המינויים הקיים, דווקא לא ביקש להעביר אף תפקיד במשרדו למינוי ישיר.

אפשרות שלישית שעלתה בדיון הקודם ועדיין לא ירדה מהפרק היא זו שהציע בעבר מנכ"ל משרד ראש הממשלה אלי גרונר - להציע לשר הממונה שלושה מועמדים שיגיעו מוועדת האיתור, ומתוכם יידרש לבחור אחד.

אלא שכבר אז העלו השרים את החשש שדירוג המועמדים יסנדל את השר ויחייב אותו לבחור במועמד שדורג ראשון, שכן אם לא יעשה זאת יוכלו היועץ המשפטי לממשלה או בג"ץ לדרוש ממנו להסביר מדוע לא בחר במועמד שעליו המליצה הוועדה כמתאים ביותר, וההליך יהפוך מסורבל יותר במקום פשוט יותר.

במהלך הדיון הביעו השרים דאגה מכך שוועדות האיתור, במתכונת שבה הן מתנהלות כיום, דווקא מרחיקות את האנשים הראויים ביותר מהמגזר הציבורי. זאת משום שההליך ארוך ומסורבל, ושמות מועמדים רבים נחשפים במהלכו - מה שעלול לפגוע בעבודתם הנוכחית במגזר העסקי.

מה יעלה בגורל נבחרת הדירקטורים

בעקבות מסיבת העיתונאים אורי יוגב יתנצל ולא יושעה אתמול ערך מנכ"ל האוצר שימוע למנהל רשות החברות על שכינס מסיבת עיתונאים והציג את נבחרת הדירקטורים בניגוד להוראתו. יוגב במכתב לבאב"ד: "השיחה עימך חידדה לי טעויות שלי בנוגע להתנהלותי באשר להנחיותך ואני מצר על כך" עמרי מילמן וליאור גוטמן, תגובה אחת לכתבה המלאה 

הוועדה לא קיבלה בשלב זה כל החלטה מחייבת, והדיונים בנושא צפויים להימשך. דיון נוסף יתקיים כאמור גם בסוגיית נבחרת הדירקטורים של רשות החברות הממשלתיות, שדרכה נדרשים השרים למנות דירקטורים לחברות שבתחום אחריותם. עד הקמת הנבחרת ב־2013 שימשו הדירקטוריונים של החברות הממשלתיות כר פורה למינויי מקורבים לפוליטיקאים שלא היו כשירים לתפקידים הרגישים שהוטלו עליהם.

בשבוע שעבר השיק מנהל רשות החברות הממשלתיות אורי יוגב את הנבחרת השלישית, למרות התנגדותם של שר האוצר משה כחלון ומנכ"ל משרדו שי באב"ד.

כחלון ובאב"ד תומכים, לדבריהם, בקיומה של נבחרת הדירקטורים, אך התנגדו למהלך של יוגב משום שלא תואם איתם. בעקבות זאת זומן יוגב לשימוע, שנמשך שעות ארוכות שלשום ואתמול.