"היה מקום לבחון קנס משמעותי יותר על תנובה כשיש ראיות להפרת החוק"

"תנובה הודתה בביצוע עבירות אז אין ויכוח אם יש ראיות להפרה של החוק. ברור שאין דבר שיכול להשיג הרתעה כמו מאסר בפועל של מנהלים, אבל יש פער בין ראיות שמספיקות להליך אזרחי של תביעות ייצוגיות לאלה שדרושות בהליך פלילי". כך אמר היום (א') ל"כלכליסט" גורם המקורב לחקירת תנובה, בעקבות הסדר הפשרה (צו מוסכם) שאליו הגיעו רשות הגבלים ומונופול החלב.

במסגרת ההסדר נקבע שלא יוגשו כתבי אישום נגד תנובה ומנהלים בה בפרשה שהחלה להיחקר ברשות ביולי 2012, ובתמורה היא תשלם קנס של 25 מיליון שקלים שיוחזרו לצרכנים. החברה תאלץ להתמודד כעת עם גל של תביעות ייצוגיות לדרישת פיצוי נוספת. מנכ"ל החברה לשעבר, אריק שור, ומנהל חטיבת המכירות לשעבר, וכיום מנכ"ל מחלבות גד, ארז וולף, ישלמו קנס של 75 אלף שקלים כל אחד.

אריק שור מנכ"ל תנובה לשעבר צילום: עמית שעל

"זה תיק של הכתבת מחיר מינימום אנכית (בין ספק ללקוח, ת.ג)", אומר הגורם. "העבירות שבהן מודה תנובה הן בהחלט ברף הגבוה של הסדרים כובלים מהסוג הזה. זה בסדר להתפשר, אבל היה מקום לבחון קנס משמעותי יותר".

לדברי הגורם, הראיות לכאורה להכתבת מחירים ולדרישה של תנובה משופרסל ומגה למבצע אחיד לזה של שטראוס וטרה על גבינות בחג השבועות, היו אחד הגורמים להחלטתו של הממונה על ההגבלים לשעבר, פרופסור דיוויד גילה, לפתוח בחקירה. "הראיות האלה הושגו בחקירה פלילית, ואני לא רואה דרך אחרת שהרשות הייתה מגיעה אליהן בלי החקירה. אם הרשות הייתה מבקשת הסכמים והתכתבויות בדרישת נתונים סטנדרטית היה קשה לגלות את זה".

הגורם מוסיף כי אומנם בין תיק תנובה לזה של שופרסל, שבמסגרתו הורשע מנכ"ל הרשת לשעבר אפי רוזנהויז בניסיון להסדר כובל עם ספקים כמו תנובה וקוקה קולה, יש דמיון, אולם הראיות בתיק תנובה לא גיבשו לדעת המחלקה המשפטית סיכוי סביר להרשעה. "הרשות ירדה מהתיק הפלילי האישי למנהלים וזאת הקלה בשבילם. מצד שני החברה מודה בביצוע העבירות, ולכן אין ספק שהיה מקום לחקור את החשדות ולהטיל על החברה והמנהלים סנקציות".