נציג היועמ"ש בביהמ"ש: "חוק ההסדרה פוגע בזכויות אדם - ויש לבטלו"

הבוקר (א') נפתח בבג"ץ הדיון בביטול חוק ההסדרה. 18 חוקים ביטל עד כה בג"ץ, וזהו הגדול והדרמטי מכולם. החוק נוגע לליבת הדמוקרטיה הישראלית, לשאלות הסיפוח והאפרטהייד, לשחרור הממשלה מהנורמות הבינלאומיות והפנימיות, המוכרות והמסורתיות של ניהול שטח כבוש. מדובר בחוק שהיועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט מתנגד לו, וכל זה מתנהל בצילה של פסקת ההתגברות שמרחפת במקביל.

"אין איסור על הפקעת קרקע ביו"ש לטובת המתיישבים היהודים שמוגדרים גם הם כ'אוכלוסייה מקומית'. הכנסת רשאית להסדיר זאת בחוק שגובר על המשפט הבינלאומי", טען הבוקר (א') בביהמ"ש העליון עו"ד הראל ארנון שנשכר בידי הממשלה להגן על חוק ההסדרה לאחר שהיועץ מנדלבליט התנגד לחוק וסירב להגן עליו והתייצב מול הבקר לצד העותרים, עיריית סילוואד ראש מועצת הכפר עין יברוד.

עו"ד ענר הלמן שייצג את היועץ המשפטי לממשלה הסכים עם עו"ד ארנון שחוק הכנסת גובר על המשפט הבינלאומי, אבל טען לביטול החוק: "חוק ההסדרה פוגע בזכויות הקניין של הפלסטינים. אין חור שחור. אם הכנסת שולחת ידה לשטחים באמצעות חוק שפוגע פוגעת בזכויות אדם, הרי שעל גבו מגיע לשם גם חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. העמדה שלנו היא שפגיעת חוק ההסדרה היא בלתי מידתית ובלתי חוקתי ולכן אין מנוס מביטולו".

ההתנחלות דולב (ארכיון) צילום: רויטרס

החוק נועד להסדיר את מעמדם של אלפי בתים בהתנחלויות שנבנו על קרקעות בבעלות פרטית של פלסטינים. לפי החוק, הקרקע והבתים יישארו בידי המדינה והמתנחלים ובתמורה יפוצו בעלי הקרקעות הפלסטינים בסכום גבוה משווי הקרקע, או יקבלו קרקע חלופית, לפי בחירתם.

"זהו צדק חלוקתי שכולם מרוויחים ממנו", טען עו"ד הראל ארנון שייצג את הממשלה. "החוק מאפשר בפעם הראשונה לגשר על מציאות אבסורדית שבה כולם מפסידים. כאשר בג"ץ פסק לפנות את עמונה וגבעת האולפנא הקרקעות נותרו שוממות. זהו "ייקוב הדין את ההר" וזה בסדר, אבל זכותה של הממשלה לשנות מצב זה. במקום שגם אלה וגם אלה לא יקבלו, יקבלו גם אלה וגם אלה. תכלית נוספת היא מניעת הצפת בגץ בעתירות נגד ההתיישבות. יש לשים לזה סוף. אין כל פסול בקידום אג'נדה פוליטית באמצעים משפטיים".

ארנון תיאר את האנדרלמוסיה המשפטית והקרקעית ביו"ש והסביר כי ממשלות ישראל לדורותיהן דיברו בשני קולות וכי פעילותן הייתה נגועה לעתים בחוסר חוקיות. ולכן נדרש פתרון ייחודי בדמות חוק ההסדרה.

"האם הכנסת רשאית לחוקק על שטח שאינו נתון בריבונותה ועל הפלסטינים שלא בוחרים לכנסת? עד כה, החקיקה בשטחים היא בידי המפקד הצבאי. הניתן לשנות את הפרדיגמה הזו? האם חוק ההסדרה הוא חוקתי? האם הפלסטינים נהנים מחוק יסוד כבוד האדם וחירותו?", אלה השאלות שהעלה עו"ד איל ינון היועץ המשפטי של הכנסת ומסקנתו: "החוק חריג ביותר, אבל האם לא ניתן לעשות שימוש כדי לפתור בעיה שממילא תחזור לאולם הזה שוב. אני מציע לראות בחוק ההסדרה כחריג חד פעמי שנועד לפתור בעיה לא קונבנציונלית בדרך לא קונבנציונלית".

העותרים הם עיריית סילוואד ראש מועצת הכפר עין יברוד באמצעות עוה"ד חסן ג'בארין, סוהאד בשארה עדאללה סלימאן שאהין, מיכאל ספרד ודן יקיר.

את הממשלה ייצג עו"ד הראל ארנון; את היועץ המשפטי עו"ד ענר הלמן; את הכנסת עו"ד איל ינון; את מועצת בנימין עו"ד שמחה רוטמן. הדיון מתנהל בפני הרכב של תשעה שופטים: אסתר חיות, חנן מלצר, ניל הנדל, עוזי פוגלמן, יצחק עמית, נעם סולברג, דפנה ברק-ארז, מני מזוז, ענת ברון. כיוון שהשיבוץ הוא לפי הוותק, לא יושבים בהרכב כל ששת השופטים שמונו בתקופת השרה איילת שקד אינם בהרכב.

השופטים עוזי פוגלמן ודפנה ברק-ארז קידמו את הדיון: "זו הפעם הראשונה שחוק הכנסת הופך לנורמה בשטחי יהודה ושומרון ולא חקיקת המפקד הצבאי. עם זה צריך להתמודד", פנו לב"כ העותרים עו"ד חסן ג'בארין שדיבר לאחר נציגי המדינה, הכנסת והמתיישבים.

אחרי שנציג הממשלה ונציג היועץ המשפטי הסכימו על תכליתו הראויה של החוק ועל כוחה של הכנסת לגבור על המשפט הבינלאומי, אבל נחלקו ביניהם על חוקתיותו של החוק ומידת פגיעתו, שם ג'בארין שם על השולחן את הטיעון המרכזי - חוסר סמכותה של הכנסת לחוקק בשטחים והמשמעות "הקולוניאליסטית" של החוק. "משמעות טיעונה של הממשלה היא שהעם בישראל, והכנסת הם הריבון על תושבי השטחים ולא אמנת האג", אמר, "המשמעות היא שעם שולט בעם אחר ללא מגבלות המשפט הבינלאומי. שתי שיטות המשפט היחידות שקיימות הן דיני הכיבוש ומערכת המשפט הבינלאומי. הקונגרס האמריקאי יכול לחוקק לתושבי עיראק? הכיבוש הוא זמני במובן זה שהריבונות בשטח מושהית. משמעות החוק היא שהכנסת הפכה לריבון בשטח הכבוש".