מאנה ובלושינסקי נגד משפחת כוזהינוף: השקרים, הסתירות, תיאום העדויות והמסמכים שנעלמו

עיון בפסק הדין שהתקבל בעקבות הסכסוך בין רוני מאנה וגיא בלושינסקי לבין משפחת כוזהינוף בפרשת מגדל בראשית חושף אמירות חריפות של שופטת בית המשפט המחוזי בתל־אביב לימור ביבי על הצדדים. "כל אחד מהצדדים הפנה במסגרת סיכומיו, כמוצא שלל רב, לשקרים, חצאי אמיתות וסתירות בעדויותיו של הצד השני", כתבה השופטת בפסק הדין שניתן בתחילת השבוע. "כמי ששמעה את כלל העדויות והתרשמה מהן באופן אישי, אני יכולה להתייחס לטענותיהם אלו של הצדדים כאל פסילה במומו של כל אחד מהם", כותבת השופטת, "כאשר אף לא אחת מן העדויות והגרסאות כפי שהוצגו בפני בית המשפט חפה מסתירות וחוסר קוהרנטיות".

בפסק הדין קבעה השופטת כי מאנה ובלושינסקי זכאים לאכיפת ההתקשרות בינם לבין חברת מגדלי בראשית דניאל והאחים יקי ומרדכי כוזהינוף, הסכם שהאחים כוזהינוף התכחשו לו ולטענת מאנה השמידו את ההעתקים שלו. מאנה ובלושינסקי יפוצו ב־10 מיליון שקל.

השופטת תיארה כי "אין לקבל אף אחת מגרסאות הצדדים באופן שלם, הואיל והסיבה להתנהלותם הינה רצונם - בכל מחיר, כשהמטרה לדידם מקדשת את האמצעים - לדבוק בגרסתם".

על פי פסק הדין, נחתם הסכם מסגרת בין הצדדים לשיתוף פעולה בפרויקטים שונים. מאנה ובלושינסקי מכנים אותו "הסכם שותפות", והאחים כוזהינוף מכנים אותו "הסכם שיתוף פעולה". בהקשר לפרויקט בבלי שנרכש על ידי האחים כוזהינוף ועל ידי חברת מגדלי בראשית דניאל בתמורה ל־197 מיליון שקל, נחתם נספח מיוחד. הצדדים היו חלוקים בנוגע למעמדם של מאנה ובלושנסקי ובית המשפט נדרש להכריע.

משפחת כוזהינוף. מימין: מוטי, נורית, אורן ויקי. התכחשו להסכם

אבל אמא לא חתמה

לטענת מאנה ובלושינסקי, לאחר החתימה, כשפנו אל האחים כוזהינוף על מנת לקבל העתק של ההסכם, הם נתקלו בהתחמקויות ולאחר מכן בטענות כי ההסכם אינו בתוקף כיוון שנורית כוזהינוף - אמם של האחים - לא חתומה עליו. בהמשך אף התכחשו האחים כוזהינוף לדבר חתימתם על ההסכם וטענו כי הוא לא מצוי בידם.

מנגד, האחים כוזהינוף טענו כי הסכם שיתוף הפעולה מחייב חתימה על נספח ספציפי בנוגע לכל פרויקט. לטענתם, נספח זה מעולם לא נחתם על ידיהם, ולכן אין כל שותפות בינם לבין מאנה ובלושנסקי במסגרת פרויקט בבלי. לטענתם, היחידה שמוסמכת לחייב את חברת מגדלי בראשית בחתימתה היא אמם נורית, ולכן גם אם היה נספח שכזה, הוא חסר משמעות כיוון שהיא אינה חתומה עליו. עוד נטען כי מעמדם של מאנה ובלושנסקי בפרויקט היה כמתווכים שזכאים לתשלום שכר מבעלי המקרקעין, ושזה שולם להם בהיקף של 2.3 מיליון שקל.

מימין: רוני מאנה וגיא בלושינסקי. יפוצו ב־10 מיליון שקל צילום: ענר גרין

איך משלימים את הפאזל

בפסק הדין נתנה השופטת מספר דוגמאות המעלות חשד לתיאום עדויות בין מאנה ובלושינסקי. "עדותו הספונטנית של רוני (מאנה), המשנה את תצהירו ואשר היא לאחר עדותו של גיא (בלושינסקי) - יש בה בכדי להעלות מעבר לחשד בדבר תיאום והתאמת הגרסה".

השופטת ביקרה את התנהלותם של האחים כוזהינוף ופירטה כמה מקרים שבהם עדויותיהם עמדו בסתירה לתצהירים שהגישו לבית המשפט.

עוד כתבה השופטת כי במסגרת עדותו הציע יקי כוזהינוף כמילה חדשה במקום המילה "שקר" את המילה "התברברות". זאת כאשר הוא ניסה להסביר בעדותו מדוע בשיחה בינו לבין בלושינסקי הוא אומר שההסכם אצל אמו ואצל פרקליטו בשעה שהוא יודע שההסכם הקרוע מצוי במשרדו. "אני התברברתי בתשובה, זה לא ששיקרתי. אמרתי - אני לא יודע, אני לא יודע. התשובות לא היו מדויקות בכוונה כי אני ידעתי איפה המסמך, הוא היה אצלי במשרד קרוע. להגיד אני חושב, או לא יודע, זה לא תשובה ישרה, אבל זה גם לא תשובת שקר".

השופטת סיכמה את הביקורת על התנהלות הצדדים: "כפועל יוצא מהתנהלותם ועדויותיהם של העדים נאלץ בית המשפט לאחוז בנרו ולפלס לאורו את דרכו, תוך שהינו משלים כפאזל את הגרסה העובדתית־משפטית, הנמצאת במיצר בין שתי הגרסאות כפי שהוצגו".