אבי שמחון: "הגדלת תקציב הביטחון תביא להגדלת הגירעון"

"הגדלת תקציב הביטחון ב-2019 תגיע מהגדלת הגירעון", כך אמר הבוקר (ה') יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה פרופ' אבי שמחון בראיון לגל"צ בהתייחסו לתוספת החדשה לתקציב הביטחון שמתכננים ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר משה כחלון.

"התקציב כבר נקבע ואני לא רואה קיצוץ במשרדים הכלכליים או ברשת התשתית התחבורתית", אמר  שמחון. "משמעות הדבר היא כי הגירעון יגדל בשנה הבאה ל-3.3% עוד לפני שהחלו בכלל הדרישות החדשות והלחצים לקראת הבחירות הבאות.

"משמעות הדבר היא כי מגמת צמצום היחס בין החוב לתוצר, והפחתת תשלומי הריבית שנוגסים בתקציבם של משרדי הממשלה תעצר והחוב יעלה. הפחתת החוב לא הביאה רק לפינוי תקציבים גדולים יותר למשרדי הממשלה אלא גם תרמה משמעותית להעלאת הדירוג על ידי S&P לפני מספר שבועות ל AA-. שינוי המגמה והעלאת היחס בין החוב לתוצר עלול להביא בהמשך להורדה של הדירוג.

בנימין נתניהו ויו"ר המועצה הלאומית לכלכלה פרופ' אבי שמחון צילום: עמית שאבי

"אם כחלון ונתניהו ייכנעו בסופו של דבר גם לדרישה לתוספת שכר לשוטרים, סוהרים והגמלאים בגופים אלו עבור העדר ביטחון תעסוקתי, שעלותה 7 מיליארד שקל רטרואקטיבית, ו-620 מיליון שקל בשנה, הגירעון יעלה גם ל-4%, מה שיגדיל עוד יותר את הגירעון ואת החוב הכולל, ובמידה ויפרוץ משבר כלכלי באותה תקופה עלול לשים את ישראל בנקודת מוצא מאד בעייתית שתחייב את הממשלה לנקוט בקיצוצים במקום לספוג את הירידה בהכנסות ממסים ולסייע למשק להרחיב את הפעילות שלו. בינתיים למרות התנגדות הדרגים המקצועיים, נראה כי כחלון ונתניהו מפחדים להתבטא בנושא העלאת השכר של השוטרים ולקבל החלטות שעלולות לפגוע בהן בקלפיות", אמר שמחון.

שמחון התייחס לאפשרות שימונה לנגיד בנק ישראל לאור הקושי למצוא מחליף ראוי לפלוג ואמר: ‏"אני לא מעוניין להיות נגיד בנק ישראל. התפקיד נהדר, אבל מעדיף להישאר במקומי".

עפר שלח: "הצמדת תקציב הביטחון לתמ"ג היא מלאכותית"

יו"ר ועדת המשנה לתפיסת הביטחון ובניין הכוח בוועדת חוץ וביטחון ח"כ עפר שלח (יש עתיד) תוקף את החלטת רה"מ להצמיד את תקציב הביטחון לתל"ג.

בשיחה עם "כלכליסט" אמר שלח, המשמש גם כחבר הוועדה המשותפת לתקציב הביטחון, כי "ההצמדה של תקציב הביטחון לתמ"ג היא הצמדה מלאכותית של "מין שאינו מינו". כך יווצר מצב שבו כל מיני נתונים כלכלים שאין להם קשר לצורכי הביטחון יקבעו את גודל תקציב הביטחון ללא בדיקה אמיתית של צורכי הביטחון".

ח"כ עפר שלח צילום: אלכס קולומויסקי

לדבריו, "מדובר ברעיון מופרך לקשור בין נתוני הצמיחה במשק לבין קביעת תקציב הביטחון. מה לצמיחה ולהוצאות הביטחון?. הוצאות הביטחון צריכות להיקבע כפונקציה של צורכי הביטחון. להגיד שאם יעלה שער הדולר וכתוצאה מכך היצוא הישראלי יהיה יותר גדול והצמיחה במשק תהיה יותר גדולה ובעקבות כך להעלות את תקציב הביטחון זה דבר בלתי הגיוני. מה יקרה אם למשל ימכרו חברת היי-טק בסכום גבוה, וכתוצאה מכך, הצמיחה במשק תזנק ובהתאם לנוסחה החדשה יהיה צורך להגדיל את תקציב הביטחון?"

שלח סבור כי "תקציב הביטחון צריך להיקבע על פי ניתוח צרכיה של מערכת הביטחון, ומתן מענה לצרכים הביטחוניים ועל פי הנתוןנים הללו יש לקבוע את תקציב הביטחון. מה לצורכי הביטחון ולצמיחת המשק?"

שלח הוסיף כי "לפי הנוסחה, תקציב הביטחון יגדל במקרה של צמיחה שנתי של 3%-4%. אבל מה יקרה אם לא תהיה צמיחה שנתית בשיעור שכזה? האם במקרה כזה תהיה התכווצות ויורידו את תקציב הביטחון? ואיך ההורדה אם תקרה תשפיע על מתן מענה לצורכי הביטחון?"

אשר לביקורת שלפיה הודעת נתניהו בעצם מבטלת את "הסכם כחלון-יעלון" שקבע מסגרת רב -שנתית קבועה של 300 מיליארד שקל למערכת הביטחון לשנים 2020-2015 אמר שלח, כי מדובר במסגרת תקציבית שתמצה את עצמה ב-2020 ועל כן "אפשר ללכת למציאות חדשה ובה לבחון אם להעלות או לא להעלוץ את תקציב הביטחון אבל, אין לקשור את הפרמטרים לקביעת תקציב הביטחון בשיעור הצמיחה במשק".