צעירים רוצים לעבוד בסייבר אבל להשקיע בנדל"ן

74% מהסטודנטים למקצועות המחשב והטכנולוגיה חולמים על הקמת סטארט-אפ כאשר התחום הקוסם ביותר עבורם הוא הסייבר (19%) ואחריו הגיימינג (17%). עם זאת, הסקטור שבו היו רוצים לראות את קרן הפנסיה שלהם משקיעה בעתיד הוא דווקא הנדל"ן (23%) ואחריו בחברות המובילות במשק (17%), כך עולה מסקר שערכה חברת ג'ון ברייס הדרכה לרגל "שבוע אורקל" 2018..

בשונה מהסטודנטים, נראה שתחום הרובוטיקה קוסם יותר למנכ"לים של חברות טכנולוגיות כאטרקטיבי להקמת סטארט-אפ היום. כך השיבו אריק דן, מנכ"ל יסקאווה ישראל ורון יקותיאל, מנכ"ל, יו"ר ומייסד שותף של קלטורה לשאלה באיזה תחום היו בוחרים להקמת סטארט-אפ חדש היום. גם אדי קוקרמן, שותף מנהן בקרן Catalyst היה בוחר להקים סטארט-אפ בתחום הרובוטיקה אך ציין גם סייבר כתחום אטרקטיבי. עוזי נבון, מנכ"ל אורקל ישראל דווקא היה בוחר להקים מיזם בתחום ה-IoT. בכל הנוגע לחיסכון לפנסיה תשובות המנכ"לים הביעו אמון בענקיות הטכנולוגיה הגלובליות ובמדדי המניות בבורסה בעוד שהסטודנטים, כאמור, מעדיפים נדל"ן כהשקעה לטווח ארוך ורק 16% בחרו בחברות טכנולוגיה ישראליות ו-13% בענקיות הטכנולוגיה הגלובליות.

אורן שגיא, מנכ"ל סיסקו ישראל

בתשובה לשאלה איזה גיל הוא האידיאלי להקמת סטארט-אפ 40% מהסטודנטים השיבו ש'ליזמות אין גיל' ו-29% מאמינים שגיל 30+ הוא האידיאלי להקמת מיזם. בקרב שבעת המנכ"לים שהוצגה להם שאלה זהה חמישה השיבו כי 'ליזמות אין גיל' ושניים, גיא פרי מנכ"ל NCR ישראל ואריק דן השיבו כי 30+ הוא הגיל המתאים ביותר להקמת סטארט-אפ.

היזם הישראלי שרוב הסטודנטים רואים בו מודל לחיקוי השנה הוא גיל שוויד מייסד ומנכ"ל צ'קפוינט (22%) כאשר אמנון שעשוע וזיו אבירם מייסדי מובילאיי ירדו לעומת שנה שעברה למקום השני (13%), אותו הם חולקים עם דב מורן ועם אייל ולדמן מייסד ומנכ"ל מלאנוקס. גיגי לוי והיזמית קירה רדינסקי במקום השלישי עם 12% כל אחד, יהודה ויהודית ברוניצקי מייסדי אורמת עם 8% וד"ר מיכל צור שלו נשיאת קלטורה עם 7%. בקטגוריית היזמים הצעירים דירגו הסטודנטים במקום הראשון את שני טולדנו, מייסדת HT Bioimaging.

רון יקותיאל, מנכ"ל, יו"ר ומייסד משותף קלטורה

השיקול החשוב ביותר בבחירת מקום עבודה עבור הסטודנטים, רובם בני דור ה-Y, הוא תנאי השכר (31%). באותה מידה, חשוב להם האתגר הטכנולוגי (30%). שני אלה מדורגים גבוה בהפרש ניכר לעומת קריטריונים כמו: מרחק מהבית, הון אנושי, סביבת עבודה, או תחושת שליחות בסטארט-אפ.

כאשר נשאלו לגבי השפעות הטכנולוגיה בעתיד מרבית הסטודנטים ראו השפעה לטובה על ענף הבריאות (21%) והחינוך (18%) ואילו השפעה לרעה על הזוגיות והרומנטיקה (19%)ובמקום השני על המלחמות המודרניות (17%). רוב המנכ"לים שנשאלו לעומת זאת, מאמינים שלטכנולוגיה תהיה השפעה שלילית בעתיד על הפרטיות והשפעה חיובית על הבריאות ואיכות החיים ועל התחבורה.  

על השאלה "מהי המשימה הגדולה של הטכנולוגיה בשנים הבאות?" השיב אורן שגיא, מנכ"ל סיסקו ישראל כי זו לפתח ממשקי תקשורת עם העולם החיצון - כגון: היכולות של הסמארטפון שלי כחלק ביולוגי מגופי. נתי אמסטרדם, דירקטור בכיר ומנהל פעילות עסקית ב-Nvidia בישראל סבור, בדומה לרוב המנהלים שהשתתפו בסקר כי המשימה היא דווקא פיתוח תוספים קיברנטיים – שיאפשרו העצמת יכולות אנושיות באמצעים אלקטרוניים או ביו-רפואיים (יכולות פיסיות, זיכרון, כושר חישוב, כושר עיבוד מידע).

הסקר נערך בקרב בקרב 320 סטודנטים למחשבים בטווח גילאים 25-30 במטרה לבדוק את תמונת המצב של ישראל כאומת סטארט-אפ וההייטק, לרגל אירוע "שבוע אורקל" 2018 שיתקיים בנובמבר הקרוב (25-29).